בחינה לדוגמא בדיני מיסים – מעולה לתרגול והתכוננות למבחן מכיוון שהבחינה כוללת פתרונות אבל הם מכוסים עד שתלחצו כדי לפתוח אותם. כך אתם יכולים גם לתרגל ולבחון את עצמכם בלי לראות את התשובה, וגם לבדוק את עצמכם לאחר מכן על ידי גילוי התשובה!
שאלה 1
לאחר שחוקק חוק המתיר לגדל קנאביס לשימוש בטיפולים רפואיים, החליט משה להיכנס לתחום עסקי חדש של גידולי קנאביס. משה שמע על חלקת אדמה למכירה באילת. משה הזמין שירותיו של מומחה קרקעות לבדיקת התאמת האדמה לגידול הקנאביס בעלות של 10,000 ₪ וכן נסע לאילת לבדוק את האדמה ולהיפגש עם הבעלים (הנסיעה והשהייה באילת עלו למשה עוד 5,000 ₪). משה לא רכש את האדמה. האם לדעתך ההוצאות שהוציא משה יותרו בניכוי כהוצאה פירותית?
א. לא, כי מדובר בהוצאות לעסק חדש שטרם הוקם והן נחשבות להוצאות טרום עסקיות.
ב. כן, כי הוצאות לצורך הקמת עסק נחשבות כהוצאות שוטפות שתרתן אינה תלויה בשאלה אם מדובר בעסק קיים או חדש.
ג. הוצאות הנסיעה והשהייה באילת יוכרו, אך לא הוצאות מומחה הקרקעות.
ד. רק ההוצאה עבור מומחה הקרקעות תוכר, אך לא ההוצאות עבור הנסיעה והשהייה באילת.
א. לא, כי מדובר בהוצאות לעסק חדש שטרם הוקם והן נחשבות להוצאות טרום עסקיות.
שאלה 2
משה הוא נהג בחברת מופעים ושליחויות גדולה. משה גנב במהלך אחת השליחויות שני כרטיסים למופע של להקת רוק גדולה בשווי של 1,500 ₪. חברת השליחויות פיצתה את בעלי הכרטיסים המקוריים (שמעולם לא קיבלו לידיהם את הכרטיסים שהזמינו) בעלות הכרטיסים וביקשה לנכות את הסכום הנ"ל כהוצאה. האם יותר הסכום בניכוי?
א. כן.
ב. לא.
ג. 50% מהסכום יותר בניכוי כהוצאה.
ד. לא ניתן לנכות את ההוצאה אבל ניתן לקזז את הסכום כהפסד בשנה הבאה
א. כן.
שאלה 3
אילנית עורכת דין מצליחה החליטה לרכוש מניות של חברת סטארט-אפ ב- 40,000 ₪. לימים, מניות החברה אותן רכשה עלו עקב רישום חדש בתחום הביו-רפואי ושווין עמד על כ- 2,000,000 ₪. איזה מבין המשפטים הבאים נכון:
א. עליית ערך המניות גורמת לאילנית רווח בשנת המס בה עלה ערך המניות והיא מחויבת בתשלום מס רווח כאילו מכרה את המניות (מכירה רעיונית). בעת מכירת המניות בפועל על ידי אילנית, תיערך התחשבנות סופית עם רשות המס בהתאם לשווי המכירה ביום המכירה בפועל.
ב. מאחר ועליית ערך המניות נחשבת להכנסה פירותית בידי אילנית, היא בכל מקרה מחויבת במס על הרווח לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודה.
ג. אמנם אילנית התעשרה, אך טרם נוצר רווח החייב במס כי היא טרם מימשה את ההתעשרות (טרם מכרה את המניות) ולכן היא לא חייבת בתשלום מס רווח הון.
ד. אין תשובה נכונה.
ג. אמנם אילנית התעשרה, אך טרם נוצר רווח החייב במס כי היא טרם מימשה את ההתעשרות (טרם מכרה את המניות) ולכן היא לא חייבת בתשלום מס רווח הון.
שאלה 4
רוני מנהל עסק לא חוקי של מכירת סמים. כדמי שתיקה, הוא משלם שוחד למנהל תחנת המשטרה באזור מגוריו על מנת שהמשטרה לא תעצור אותו. העניין בסוף מתגלה ומגיע לאוזניו של פקיד השומה שמוציא לרוני שומת מס הכנסה בגין הכנסותיו ממכירת הסמים. רוני ביקש לנכות את תשלומי השוחד ששילם למנהל תחנת המשטרה. האם יותר תשלום השוחד בניכוי?
א. כן מאחר והמטרה היא לגבות מס אמת ולכן יתירו לרוני לנכות ההוצאה.
ב. כן, כי כמו שהכנסה לא חוקית מתחייבת במס, הוצאה לא חוקית מותרת בניכוי.
ג. על אף שההוצאה הוצאה לייצור הכנסה, במקרה זה ההוצאה לא מותרת בניכוי.
ד. ההוצאה תותר בניכוי רק אם רוני יציג רישומים וקבלות ממנהל תחנת המשטרה בדבר תשלומי השוחד.
ג. על אף שההוצאה הוצאה לייצור הכנסה, במקרה זה ההוצאה לא מותרת בניכוי.
שאלה 5
בבעלות מנחם רשת סופרמרקטים. הרשת רכשה מערכת שינוע (מדפים אלקטרוניים לשינוע סחורה ממדף למדף) שיכולה להעביר סחורות במחסני הרשת בקלות וביעילות. עלות מערכת השינוע 500,000 ₪. הרשת מבקשת מפקיד השומה לנכות את עלות מערכת השינוע בשנת המס בה היא נרכשה.
א. מאחר ומערכת השינוע תשמש את הרשת לייצור הכנסה, היא תוכל לנכות את מלוא עלות המערכת בשנה בה נרכשה המערכת.
ב. על אף שמערכת השינוע תשמש את הרשת לייצור הכנסה, היא לא תוכל לנכות את מלוא עלות המערכת בשנת רכישתה, אם כי תוכל לנכות פחת על המערכת לפי שיעורי ניכוי פחת שנתי.
ג. הרשת תוכל לנכות רק 50% מעלות המערכת בשנת הרכישה ויתרת העלות לא תותר בניכוי.
ד. רכישת המערכת הינה השקעה בנכס הון ולכן הרשת לא תוכל לנכות אף חלק מעלותה.
ב. על אף שמערכת השינוע תשמש את הרשת לייצור הכנסה, היא לא תוכל לנכות את מלוא עלות המערכת בשנת רכישתה, אם כי תוכל לנכות פחת על המערכת לפי שיעורי ניכוי פחת שנתי.
שאלה 6
יסמין שכרה קומה בבניין בבעלות חברת המשכירים בע"מ לצורך פתיחת גלריה לאומנות. דמי השכירות שסוכמו בין הצדדים היו 10,000 ₪ לחודש למשך 5 שנים, אם כי בשנה הראשונה שילמה רק 7,500 ₪ לחודש שכן היא ביצעה עבודות שיפוץ במושכר בתיאום עם חברת המשכירים בע"מ בעלות של 30,000 ₪. יסמין גם החליטה להשקיע בצביעת כל הקומה בצבע מיוחד ובעלות של 12,000 ₪ ללא שהדבר הוסכם בינה לבין חברת המשכירים בע"מ. איזה מבין המשפטים הבאים נכון:
א. לחברת המשכירים בע"מ יש הכנסה חייבת במס בגובה דמי שכירות של 10,000 ₪ לחודש בכל אחת מ- 5 השנים בהן השכירה את הקומה.
ב. לחברת המשירים בע"מ הכנסה חייבת בגובה דמי שכירות של 7,500 ₪ לחודש בשנה הראשונה ו- 10,000 ₪ לחודש בכל אחת מ- 4 השנים האחרות.
ג. סביר להניח כי חברת המשכירים בע"מ לא תחויב במס בגין סכום דמי השכירות לאור הפטור המוענק ממס בגין דמי שכירות.
ד. לחברת המשירים בע"מ הכנסה חייבת בגובה דמי שכירות של 11,000 לחודש בשנה הראשונה ו- 10,000 ₪ לחודש בכל אחת מ- 4 השנים האחרות.
א. לחברת המשכירים בע"מ יש הכנסה חייבת במס בגובה דמי שכירות של 10,000 ₪ לחודש בכל אחת מ- 5 השנים בהן השכירה את הקומה.
שאלה 7
לאור ההאטה במשק, סמיר, אשר מנהל עסק של מוניות, נאלץ לקחת הלוואה של 50,000 ₪ בריבית של 10% לשנה לצורך תשלום משכורות לנהגים העובדים אצלו ודמי שכירות לבעל הבניין בה מנהל סמיר את התחנה. מה מבין המשפטים הבאים נכון?
א. עם קבלת ההלוואה תהיה לסמיר הכנסה חייבת בגובה 50,000 ₪, אך סמיר יוכל לנכות ממנה את הוצאת המימון (הריבית).
ב. עם קבלת ההלוואה תהיה לסמיר הכנסה חייבת בגובה 50,000 ₪, וסמיר לא יוכל לנכות ממנה את הוצאת המימון (הריבית).
ג. לסמיר אין הכנסה חייבת בגובה 50,000 ₪, וסמיר יוכל לנכות הוצאת המימון (הריבית).
ד. לסמיר אין הכנסה חייבת בגובה 50,000 ₪, וסמיר לא יוכל לנכות הוצאת המימון (הריבית).
ג. לסמיר אין הכנסה חייבת בגובה 50,000 ₪, וסמיר יוכל לנכות הוצאת המימון (הריבית).
שאלה 8
בשנת 2017 נבעה לסאלם הכנסה ממשלח יד כסוכן ביטוח עצמאי. באותה שנה היה בבעלות סאלם משרד שהשכיר למשה. הוצאותיו של סאלם באותה שנה לתחזוקת המשרד עלו על הכנסותיו מהשכירות וכך, נבע לסאלם הפסד שוטף משכירות בשנת המס.
א. האם רשאי סאלם לקזז את ההפסד מהשכירות השוטף כנגד ההכנסה ממשלח ידו?
לא. סעיף 28(א) לפקודה – הפסד עסקי ניתן לקזזו כנגד הכנסה מכול מקור אחר. בהתאם לנתוני השאלה, אין כאן הפסד עסקי אלא הפסד משכירות ולכם לא ניתן לקזז את הפסד השכירות כנגד הכנסות עסקיות ולכן סעיף 28 לא רלבנטי כאן.
ב. האם הייתה תשובתכם משתנה אילו משלח ידו של סאלם כסוכן ביטוח היה נובע לו הפסד, ואילו השכרת המשרד הייתה מניבה לו הכנסה משכירות פאסיבית.
כן. במקרה כזה היה חל סעיף 28(א) וניתן היה לקזז הפסד עסקי כנגד הכנסה מכול מקור באותה שנת מס ואז יכול היה סאלם להשתמש בהפסד בעסק לקזז הכנסת השכירות. אם לא כול ההפסד ניתן לקיזוז באותה שנת מס אזי יתאפשר הדבר בשנים הבאות אבל רק כנגד הכנסה עסקית (סע' 28(ב)).
ג. האם הייתה תשובתכם משתנה אילו היו בבעלותו של סאלם 30 נכסי מקרקעין מסחריים נוספים שאותם השכיר לשוכרים שונים ואשר בסה"כ הניבו לו הפסד בעסק של שכירות?
במקרה כזה – ככל וקובעים (וכך נראה לפי נתוני השאלה) כי למעשה יש לסאלם עסק של השכרת נכסים (דהיינו, היקף השכירות עולה לכדי "עסק"), אזי ההכנסות מדמי שכירות יסווגו כהכנסות מעסק וכך ניתן יהיה לקזז הפסד מעסק השכירות כנגד הכנסותיו כסוכן ביטוח גם באותה שנת מס וגם בשנים הבאות עד לניצול מלוא ההפסדים מעסק השכירות.
שאלה 9
עמית הינו אזרח ישראלי, יליד שנת 1970 ורווק. משפחתו של עמית מתגוררת בישראל. בין השנים 2002 ו- 2009 שהה עמית בישראל ובחו"ל לסירוגין, תוך שהוא נחשף למשחק הפוקר, ואף גילה בו כישרון בלתי מבוטל. הוא החל להשתתף בתחרויות פוקר בחו"ל הנערכות כטורניר, וגרף רווחים נאים במשך השנים. בשנת 2007 העביר כ-500,000 דולר לחשבון בנק שלו בישראל. באותה שנת מס עמית שהה בישראל רק 30 ימים.
פקיד השומה מבקש לשום את עמית על הכנסתו בשנת 2007 כאשר לטענתו, עמית היה תושב ישראל בשנת המס 2007, לפי מבחן "מרכז החיים" בסעיף 1 לפקודה, וזאת אף שאינו עונה על תנאי החזקות הכמותיות הקבועות בהגדרת "תושב ישראל" בפקודה. עמית לעומתו טוען כי בשנת המס 2007 הוא היה תושב חוץ, ולא תושב ישראל, ועל כן לפי סעיף 2 לפקודה, הוא אינו חייב בתשלום מס בגין הכנסותיו בשנה זו שהופקו מחוץ לישראל. לגישתו של עמית, על פי מבחן "מרכז החיים" לפיו נבחן האם אדם הינו תושב ישראל לצרכי מס, הוא לא היה תושב ישראל בשנת המס 2007, וכי שגה פקיד השומה בקביעתו לפיה מרכז חייו היה בישראל. טענה זו ביסס עמית על מספר עובדות ביחס לאותה תקופה, וביניהן: מקום מגוריו; ימי שהייתו בישראל; רכישת בית בקנדה; החלטת המוסד לביטוח לאומי לפיה אינו תושב ישראל; ואינדיקציות לכוונתו הסובייקטיבית בנושא.
דונו בטענות הצדדים והביעו דעתכם לגבי האפשרויות לגבי תושבותו של עמית לצורכי מס.
בנוסף, אנא פרטו מה לדעתכם יכולות להיות טענות חלופיות של עמית, מה יכול פקיד השומה לטעון מנגד, ואיך לדעתכם יפסוק בית משפט אשר בפניו ידון העניין?
תושב ישראל יחויב במס בישראל על הכנסותיו הכלל עולמיות, ותושב חוץ יחויב בישראל רק על הכנסותיו ממקורות בישראל.
תושבותו של יחיד נקבעת על פי מבחן מרכז החיים בהתאם להגדרת תושב או תושב ישראל בסעיף 1 לפקודה ובחינת מכלול הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של האדם.
אין יותר מדי עובדות בשאלה כדי הכריע לגבי תושבותו של עמית באופן חד משמעי. יחד כעם זאת, מצוין כי משפחתו מתגוררת בישראל וכי יש לו חשבון בנק בישראל ואלו יכולים להיות אינדיקציות חזקות למרכז חיים בישראל (קשרים משפחתיים וכלכליים).
יש לדון גם בטענות הנוספות של עמית כגון רכישת בית בקנדה והחלטת המוסד לביטוח לאומי לגבי תושבותו. יש לציין כי החלטת המוסד לביטוח לאומי אינה מכרעת לעניין זה ויתכן כי נישום יחיד ייחשב כתושב ישראל לצורכי מס אם כי לא תושב לצורכי המוסד לביטוח לאומי.
לעומתו יטען פקיד השומה כי עמית לא ניתק תושבותו הישראלית וכי למעשה ניתוק התושבות הוא הליך. יש לציין גם את הגדרת תושב חוץ ממנה ניתן להסיק כי דרושים למעשה 4 שנים כדי לנתק תושבות ישראלית (שהייה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת המס ובשנת המס שלאחריה + מרכז חייו לא היה בישראל בשתי שנות המס שלאחר שנות המס האמורות). שוב – לא כול העובדות ברורות אם כי ניתן לטעון כי יש 4 שנים (אם למשל מ- 2002 היה ניתוק ראשוני אזי לגבי 2007 חלפו יותר מ- 4 שנים).
יש בנוסף לדון בחזקות התושבות ולהסבירן. אנו לא יודעים יותר מדי לגבי מספר ימי השהייה אך לגבי השנה במחלוקת אנו כן יודעים שהוא שהה רק 30 ימים וצוין כי הוא לא עונה על החזקות הכמותיות. יש לציין כי החזקות הן חזקות הניתנות לסתירה ולכן הגם שעמית לא עונה על החזקות הכמותיות, עדיין ניתן יהיה להגיע למסקנה כי מרכז חייו בישראל וכי למעשה לא היה ניתוק תושבות – לשלב עם ההערה לעיל לגבי צורך לנתק תושבות (4 שנים).
עמית יוכל גם לטעון, ככל שתתקבל הטענה כי הוא ניתק תושבות ב- 2002, וחזר להיות תושב בשנת 2007, כי הוא נהנה מהפטור בסעיף 14 (ג) לפקודה על פיו "תושב חוזר" פטור ממס בישראל במשך 5 שנים המועד שהיה לתושב חוזר שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שאינן הכנסות מעסק.
בהנחה שמדובר בתושב ישראל – נשאלת השאלה איך ימוסו הכנסותיו ממשחקי הפוקר. האם מדובר בהכנסות מעסק או ממשלח יד? אם כן, הכנסותיו ימוסו לפי מדרגות המס הרגילות בסעיף 121 לפקודה וגם לא יוכל ליהנות מהפטור לתושב חוזר? פקיד השומה יטען שמדובר בהכנסות מעסק. לעומתו יטען עמית כי המדובר בהכנסות שלא מעסק אלא הכנסות מפרסים ו/או זכיות לפי סעיף 2א' לפקודה (זכייה) –בין היתר בגלל שמשחק הפוקר משחק אסור בישראל. ככל שתתקבל טענה זו, ימוסו הכנסות הזכייה בשיעור המס הקבוע בסעיף 124ב' לפקודה (כיום 35%, בתקופה הרלבנטית היה השיעור 25%, אבל מי שציין את הסעיף והזכיר את השיעור הנוכחי 35% יקבל ניקוד מלא)
יש לדון במבחנים לקביעת קיומו של עסק מכוח פס"ד מגיד באופן כללי (אין צורך להזכיר את כול המבחנים). לציין כי הכנסה העולה כדי משלח יד לא תיכנס לסעיף 2א'. הגם שאין עובדות מספיקות בשאלה להכרעה לפי המבחנים של פס"ד מגיד, ניתן להפעיל מספר מבחני כגון מבחן התדירות וקיומו של מנגנון קבוע ונמשך (צוין בעובדות כי הוא שיחק במשך כ 7 שנים), גילה כשרון מיוחד (מבחן הבקיאות והמיומנות) + היקף כספי לא מבוטל.
ככל שעמדת פקיד השומה תתקבל ויוחלט שלמעשב מדובר בעסק – נשאלת השאלה האם עמית יוכל לנכות הוצאות שנגרמו לו בייצור ההכנסה (כגון תשלום דמי כניסה לטורנירים ולמשחקי הפוקר או הוצאות נסיעה). דיון בשאלה אם הוצאות כאלו מותרות לניכוי בהיותן לא חוקיות לכאורה לאור העובדה שמשחק הפוקר אינו חוקי בישראל. האם זה משנה שהמשחקים היו מחוץ לישראל? סעיף 32(16) לפקודה קובע כי תשלומים שיש יסוד סביר להניח שנתינתם מהווה עבירה לפי כל דין לא יותרו בניכוי.
לא צוין בשאלה אם הוא תושב של מדינה אחרת ולכן יש לציין כי ככל הנראה אין אמנה.
אם יש לעמית תושבות במדינה אחרת זו אינדיקציה לא מבוטלת לכך כי אולי ניתק תושבותו הישראלית.
שאלה 10
בהנחה כי שיעורי המס לפי סעיף 121(א) לשנים 2014-2017 מופיעים בטבלה הבאה:
הכנסה | שיעור המס |
|
0-300,000 ₪ | 30% |
|
300,000-400,000 ₪ | 35% |
|
400,000-500,000 | 42% |
|
500,000- והלאה | 50% |
|
בהנחה כי שיעורי המס לפי סעיף 121(ב) לשנים 2014-2017 מופיעים בטבלה הבאה:
הכנסה | שיעור המס |
|
0-70,000 ₪ | 10% |
|
70,000-120000 ₪ | 15% |
|
120,000-200,000 ₪ | 21% |
|
שווי נקודת זיכוי אחת לכל אחד מן השנים 2014 עד שנת 2017 הינו 3,000 ₪.
שמעון הינו נישום בן 65, שמעון זכאי ל-3 נקודות זיכוי בכל אחת משנות המס 2014-2017
לשמעון צמח רווח הון בסך 360,000 ₪ בשנת 2017 מדובר בנכס אשר היה בבעלות שמעון מזה עשרות בשנים.
לשמעון הכנסה משכירות דירת מגורים בשנות המס 2014-2017 של 6,500 ₪ בחודש.
חשב את מס ההכנסה שישלם שמעון בשנות המס 2014-2017, חובה לבחור את המסלול המיטבי בו סכום המס הינו הנמוך ביותר.
הנח כי תקרת הפטור להשכרת דירת מגורים בכל אחת מן השנים 2014-2017 עומדת על סך של 5,000 ₪.
המסלול המועדף בו תוצאת המס היא הנמוכה ביותר הינו מסלול הכולל שילוב בין מס על שכירות לפי סעיף 122 לפקודה דהיינו מיסוי של 10%.
המסלול המועדף ברווח הון הוא מסלול פריסה ל-4 שנים דהיינו 90,000 ₪ לשנה.
במקרה זה ההכנסה השנתית משכירות הינה 9000 ₪ * 12 חודשים = 108,000 ₪ לכל שנת מס המס הינו 108,000 * 10% = 10,800 ₪ לכל שנה.
את רווח ההון בפריסה יש לחלק לשתי תקופות היות ובשנת 2016, ו-2017 שמעון הינו בן 60 ומעלה ובשנים 2015, 2014 הינו מתחת לגיל 60 ואינו זכאי למדרגות של סעיף 121(ב).
בשנים 2014 ו-2015 המיסוי של רווח ההון הוא כדלקמן:
90,000*0.25= 22,500 ₪
מיסוי שכירות – 10,800 ₪ ₪
סה"כ מס לכל שנה 33,300 ₪.
מן המס יש להוריד נקודות זיכוי – דהיינו 7*3000 = 21000 ₪
המס לכל את מן השנים 12,300 ש"חח
המס לשנתיים 2014, 2015 הוא 24,600 ₪.
בשנים 2016, 2017 יש לעשות את החישוב לפי המדרגות של 121(ב)
מדרגה ראשונה 0-70000 = 70000 * 10% = 7000 ₪.
מדרגה שניה 70000-120000= 50000 לצורך רווח ההון אנחנו צריכים רק 20,000 * 0.15= 3000 ₪
דהיינו מיסוי רווח הון 10,000 ₪
לזה נוסיף 10,800 ₪ מיסוי שכירות
ביחד יוצא 20,800 ₪ מס
מזה נוריד נקודות זיכוי 7*3000 ₪= 21,000 ₪
דהיינו לא מתקבל מס.
סה"כ מס ב-4 שנים 24,600 ש"ח
צריכים עזרה בעבודות ותרגילים בדיני מיסים? פנו אלינו: