דיני האיחוד האירופי: זכויות נשים עובדות באיחוד האירופי

המחלקה למשפטים

עבודה סמינריונית

זכויות נשים עובדות באיחוד האירופי

מנחה:

תוכן עניינים

פרק 1 – מבוא…………………………………………………………………3
1.1 – רקע כללי
1.2 – שאלת המחקר
1.3 – מטרת המחקר

פרק 2 – סקירה כלכלית……………………………………………………..6

פרק 3 – שוויון לנשים בשוק העבודה ב"עיני" האיחוד האירופי……….11

פרק 4 – תפיסות של שוויון בפסיקה בהתייחס לנשים בשוק העבודה…15

פרק 5 – מימוש קידום מעמד אמהות ונשים עובדות באיחוד האירופי….22

פרק 6 – מעמד נשים עובדות בשוק העבודה הישראלי………………………26
6.1 – אודות מעמד הנשים העובדות בישראל
6.2 – זכויות אמהות חד הוריות
6.3 – מעמד הנשים העובדות בראי מערכת המשפט

פרק 7 – דיון וסיכום…………………………………………………………35

ביבליוגרפיה………………………………………………………………….39

1. מבוא

1.1. רקע

על פניו, מצב הנשים בשווקי העבודה האירופאים מעולם לא היה טוב יותר, שכן מרבית המשרות החדשות באירופה בשנים האחרונות אוישו על ידי נשים. דהיינו, 6 מיליון מתוך 8 מיליון משרות חדשות מאז שנת 2000 אוישו בידי נשים. עם זאת, נתון זה הינו פועל יוצא של ניצול מוגבר של מעמד העובדים ככלל ומצב הנשים העובדות בפרט. רוב המשרות הן חלקיות, זמניות, נעדרות ביטחון תעסוקתי, כרוכות בשעות עבודה אנטי-חברתיות וכדומה, שמשמעותן היא רמות תשלום נמוכות יותר לשעה, עם עלייה בדחק ובחולי.
האיחוד האירופאי החל לעסוק בתחום המגדר באמצע שנות השבעים, וחוקקו חוקים בדבר שכר שוויוני לנשים ולגברים. נחקקו חוקים שאסרו אפליה בכל תחום. במהלך השנים החוקים עודכנו ועברו התאמות.
בדצמבר 1991, כשתהליך השלמת השוק הפנימי התקרב לסופו המוצלח, התכנסו ראשי מדינות הקהילה האירופית במאסטריכט שבהולנד כדי להכין את השלב הבא של האינטגרציה האירופית. האמנה החדשה, אמנת האיחוד האירופי (Treaty on European Union), נחתמה בשנת 1992, ונכנסה לתוקף לקראת סוף שנת 1993, לאחר מספר דחיות באשרור המדינות החברות .
באמנת אמסטרדם משנת 1999 הגדיר האיחוד האירופי מהן הזכויות הבסיסיות, הערכים על פיהם יפעל, וכיצד יפעל כנגד המדינות החברות באיחוד המפרות את האמנה. בין הזכויות נכללו איסור על אפליה על רקע מגדרי וקידום זכויות שוויון לנשים. קידום שוויון זה זכה להכרה מחודשת וחיזוק באמנת ליסבון שנכנסה לתוקפה בדצמבר 2009. בשנת 2006, כחלק מוועידת איסטנבול, השיק האיחוד האירופי יחד עם 9 מדינות שמהוות חלק מהשותפות האירו-ים תיכונית, תכנית שמקדמת שוויון בין נשים וגברים בתחומי הפוליטיקה, חברה, תרבות וכלכלה.
מעבר לחקיקה האירופית, בין המדינות החברות יש פערים רבים ביישום זכויות נשים בשוק העבודה. מדינות סקנדינביה מובילות בפער ניכר ביחס ההוגן לנשים, במיוחד בתחום ההקלות במס, חקיקה לעזרת נשים עם ילדים וכו'. מדינות כדוגמת אוסטריה, בלגיה, גרמניה וצרפת נמצאות בהליכי חקיקה מתקדמים בנושא. מאידך, ספרד ואיטליה בחרו אזורים – חבל אנדלוסיה וסיינה – שדרכם מנסות לקדם שוויון מגדרי במסגרת תכנית, שבעתיד תיושם בכל רחבי המדינה.
עם זאת, קיימות עדיין בעיות, כיוון שבחלק ניכר ממדינות מרכז ומזרח אירופה השוויון המגדרי אינו מיושם כראוי. כך לדוגמא בצרפת ובגרמניה, עולה לא פעם סוגיית אפליית נשים מוסלמיות.
למעשה, ברוב העולם – ולא רק ברחבי אירופה – קיימת הסכמה על שני גורמים מרכזיים המעכבים התקדמות נשים בשוק העבודה וייצוגן השווה במוקדי עוצמה כלכלית:
1. תפקיד כפול – התפתחות חברתית הדרגתית הביאה לכניסת נשים לשוק העבודה ולהשתלבותן בו, אולם אצל מרבית הנשים העבודה מחוץ לכותלי ביתן רק התווספה על התפקיד 'המסורתי' שלהן, ניהול משק הבית וטיפול בבני משפחתן. כך הנשים ניצבות מול קונפליקט – השקעה במשפחה או פיתוח הקריירה. בשל הצורך של הנשים העובדות לשוב לביתן לאחר העבודה ולהתחיל את הטיפול במשק הבית אין ביכולתן להתחרות תחרות שווה מול עמיתיהן הגברים – אין ביכולתן לעבוד שעות נוספות במשרד, ואין ביכולתן להתחייב למשרה המצריכה נסיעות ארוכות. על אלו מתווספים אירועים חריגים כמחלות הילדים, המצריכים היעדרות מהעבודה. בדרך כלל האם היא שנשארת עם הילד החולה, אם בגלל חלוקת תפקידים מסורתית במשפחה ואם משום שממילא היא משתכרת פחות מהגבר, ולכן משיקול כלכלי משפחתי מחליטים לוותר על יום עבודה שלה.
פערים מגדריים אלו מראים אותותיהם לא רק במשכורת נמוכה של נשים בהשוואה לגברים, אלא גם בבלימת התקדמות בעבודה, שכן נמנעת מהן האפשרות לנהל אינטראקציה עם עמיתים לאחר שעות העבודה הרשמיות, שהייתה יכולה להועיל להן בחיזוק מעמדן במקום העבודה ולסייע בקידומן בעתיד.
2. "תקרת זכוכית" – תקרת הזכוכית, סמויה מן העין ומונעת את גישת הנשים למשאבים הנחוצים לצורך התקדמותן: גם אם הנשים הצליחו להתגבר על התפקיד הכפול שהן ממלאות, הן עדיין ניצבות לפני חסם בלתי נראה שבולם את התקדמותן בחברה.
בן ישראל הגדירה נכוחה את הדברים בציינה כי "אפשר לומר, כי האחריות המשפחתית, הכרוכה במיוחד בגידול הילדים ובטיפול בהם היא כיום אחד הגורמים המקשים ביותר על שילובן של נשים במעגל העבודה בכלל ועל השוואת מעמדן בעבודה בפרט. מצב זה הוא תוצאה של התפיסה המסורתית הרווחת בקשר לחלוקת התפקידים במשפחה, שעל פיה רואים באם את האחראית הבלעדית לטיפול במשק הבית, בילדים ובכל בן משפחה תלוי אחר".
מכאן נבנית שאלת המחקר הבוחנת את מעמד הנשים העובדות באירופה בישראל נכון לשנות האלפיים, על רקע אמרת השופט חשין כי "אין לאדם שליטה על מינו (נקבה או זכר), על צבע עורו (שחור, צהוב או לבן), על שלמות גופו נכה או שלם בגופו). האדם עשה בחייו את כל שביכולתו כדי לרכוש חוכמה ודעת, להיות אדם טוב ומיטיב, נוח לבריות וישר-דעת. והנה נדחה הוא מפני אחרים אך בשל אותו מאפיין שאין לו שליטה עליו, מאפיין גנטי או אחר".

1.2. שאלת המחקר

מהו מצב האישה העובדת בישראל אל מול האיחוד האירופי – כלכלית ומשפטית בעידן הנוכחי ?

1.3. מטרת המחקר

בחינה השוואתית של מעמד הנשים בשוק העבודה באיחוד האירופאי מול מעמד הנשים בשוק העבודה בישראל, תוך הסתמכות על מחקרים ומאמרים משפטיים עדכניים.