הגדלת היקף ההובלות באמצעות רכבת מנמל חיפה ליעדים שונים

[שם מוסד הלימודים]

מגמה: תעשיה וניהול

מסלול: הנדסאי

הגדלת היקף ההובלות באמצעות רכבת מנמל חיפה ליעדים שונים

מגישים:
המנחה:

[תאריך]

נושא הפרוייקט:

הגדלת היקף ההובלות באמצעות רכבת מנמל חיפה ליעדים שונים

מטרת הפרוייקט:

בדיקת האפשרות והכדאיות ליצירת תנאים להגברת היקף הטעינה הרכבתית בנמל חיפה וע"י כך הגברת היקף ההובלה באמצעות רכבת.

תאור בקצרה ופירוט הדרישות

כיום, בנמל חיפה מטעינים כ-120 קרונות משא המיועדים ליעדים שונים ברחבי הארץ (ובעיקר לנמל אשדוד) מסיבות של מוגבלות טכנית והסכמי עבודה לקויים, למרות שפוטנציאל הטעינה הינו גבוה בהרבה. יתר המכולות מוטענות ומובלות במשאיות.
כל יום מגיעים לנמל חיפה בין 200 ל250 קרונות לפריקה, במצב זה נוצר הפרש ניכר בין כמות הקרונות הזמינים בנמל חיפה להובלה, לבין הכמות המוטענת, למעשה, הקרונות המיותרים מובלים ריקים ליעדים שונים בארץ לטעינה ללא רווח תפעולי כלשהו (כל קרון שטוח ריק שמובל, איננו רווחי).
המטרה ליצור מצב בו כל הקרונות מ/אל נמל חיפה ינועו במצב טעון ועל ידי כך לייצר רווח נוסף, הקטנת הגודש בכבישים (ע"י הפחתת כמות ההובלה באמצעות משאיות) ותוגבר הבטיחות.

הפרוייקט יתבסס על הנושאים הבאים:

1. תועלת תחבורתית – בחינת התועלת התחבורתית שבהגברת ההובלה באמצעות רכבת לעומת החלופות ובחינת האפשרות והמשאבים הנדרשים להגברת ההובלה באמצעות רכבת מנמל חיפה.

2. איזון כלכלי – חישוב התועלת הכלכלית שבהגברת ההובלה ע"י בחינת ההשקעות מול הרווח הצפוי.

3. בטיחות – מתן פתרון הולם בהצעת הפרויקט להפחתת תאונות הדרכים בתוואי שבין נמל חיפה ליעדי ההובלה והיתרון הבטיחותי בשינוע חומ"ס ומטענים מיוחדים ברכבת לעומת שינועם במשאיות.

תקציר

נמל חיפה מהווה צוואר בקבוק בהעמסת קרונות הרכבת. כתוצאה מכך כ120 קרונות ביום משונעים ריקים בחזרה לאשדוד. מטרת פרוייקט זה היתה לבחון את הכדאיות של תכנית הכשרת מסילת רכבת ברציף נמל חיפה שמטרתה לפתור את צוואר הבקבוק ולאפשר העמסת 120 קרונות נוספים.
הכדאיות נבחנה בשלושה מישורים: כדאיות כלכלית (ריווחיות עבור רכבת ישראל – המשקיעה בתכנית), תועלת תחבורתית (הקטנת הגודש בכבישים) ובטיחות (הקטנת מספר תאונות הדרכים).
בבדיקת ההיתכנות התברר כי ישנה הקיבולת המסילתית הדרושה כדי לאפשר את הובלת הקרונות הנוספים, וכי ישנו הביקוש להובלת מכולות לנמל אשדוד וליעדים נוספים. בבדיקת הכדאיות נמצא כי התכנית כדאית בכל שלושת המישורים. כמו כן נמצא כי התכנית עולה בקנה אחד עם תכנית האב לתובלה רכבתית של נמל חיפה ועם תכנית האב לשינוע מטענים של רכבת ישראל.
בהתאם לממצאים אנו ממליצים לרכבת ישראל לסיים את תכנון הכשרת המסילה במתחם אקרס ולבצע את התכנית. במקביל לתכנון, יש למצוא פתרון לגורם הנוסף לצוואר הבקבוק והוא הסכמי עבודה לקויים, גורם שלא נדון בפרוייקט זה.

תוכן העניינים

1. מבוא 1
1.1. מטרת הפרוייקט 1
1.2. התכנית – הכשרת המסילה במתחם אקרס 1
1.2.1. מסופי מטען – סקירת המצב הנוכחי 2
1.2.2. תחזית הובלות ברכבת לנמל אשדוד 3
1.2.3. המטרות והיתרונות של התכנית 5
1.2.4. איזון כלכלי 9
1.2.5. תועלת תחבורתית 11
1.2.6. בטיחות 18
1.3. השתלבות התכנית בתכניות הפיתוח 20
1.3.1. תוכניות פיתוח הרכבת 2020 – 2010 20
1.4. סיכום 27
2. עקרונות הניתוח. 28
2.1. כדאיות כלכלית 28
2.1.1. ערך נוכחי נקי 29
2.1.2. שיעור תשואה פנימי 30
2.1.3. נקודת איזון 31
2.1.4. ניתוח הממצאים ומבחני רגישות 32
2.2. תועלת תחבורתית 32
2.3. בטיחות 32
3. תיאור הפרוייקט. 33
3.1. איסוף הנתונים 33
3.2. ניתוח הנתונים 33
3.3. כתיבת ספר הפרוייקט 33
4. מדידות, חישובים ותוצאות. 34
4.1. בדיקת היתכנות 34
4.1.1. היתכנות תפעולית 34
4.1.2. היתכנות תחרותית 37
4.2. כדאיות כלכלית 40
4.2.1. הנתונים 40
4.2.2. ערך נוכחי נקי 41
4.2.3. שיעור תשואה פנימי 42
4.2.4. נקודת איזון 43
4.2.5. ניתוח רגישות 44
4.3. תועלת תחבורתית. 45
4.4. בטיחות. 46
5. סיכום מסקנות והמלצות. 47
6. ביבליוגרפיה 48

רשימת תרשימים
תרשים מס' 1: מפת מסופי וקווי מטען 13
תרשים מס' 2: מספר אירועים במפגשי מסילה-כביש בשנים 2003-2006 19
תרשים מס' 3: כמות הובלה בפועל ברכבות משא (מכולות) 35
תרשים מס' 4: מגמת הובלת מטענים בין השנים 2003-2007 37
תרשים מס' 5: עונתיות בהובלת מטענים 38
תרשים מס' 6: עונתיות בהובלת מכולות 38
תרשים מס' 7:התפלגות מטענים בשנת 2007 39
תרשים מס' 8: נקודת איזון לפי מספר קרונות 43
תרשים מס' 9: נקודת איזון לפי רווח שולי לקרון 43

רשימת תצלומים
תמונה מס' 1 – תצ"א תוואי מסילה מתחם אקרס. 2

רשימת טבלאות
טבלה מס' 1: פעילות מסופי המטען ברכבת. 3
טבלה מס' 2: מסילות למטענים בלבד – מצב קיים. 15
טבלה מס' 3: נתוני תפוקה. 15
טבלה מס' 4: נתוני הובלת מטענים ברכבת (אלפי טון) 16
טבלה מס' 5: מגמות בהובלת מטענים ברכבת (באלפי טון) 16
טבלה מס' 6: התפלגות ענפי ההובלה העיקריים בשנת 2005 17
טבלה מס' 7: מכולות (נתוני 2005) 18
טבלה מס' 8: אירועים בקווי נסיעה ראשיים 1999-2006 19
טבלה מס' 9: תכנית מסגרת לפיתוח הרכבת 2010-2020 22
טבלה מס' 10:רכבות ביממה לפי ציר ומטען 25
טבלה מס' 11: תוספת קרונות אפשרית לרכבות קיימות 34
טבלה מס' 12: חישוב עלות הכשרת המסילה במתחם אקרס. 40
טבלה מס' 13: חישוב ערך נוכחי נקי של התכנית 42
טבלה מס' 14: החזר התכנית תסריט א' 44
טבלה מס' 15: החזר התכנית תסריט ב' 44
טבלה מס' 16: החזר התכנית תסריט ד'. 45

1. מבוא

1.1. מטרת הפרוייקט

כל יום מגיעים לנמל חיפה בין 200 ל-250 קרונות לפריקה. עם זאת, במצב הנוכחי מוטענים בנמל חיפה רק כ-120 קרונות משא ביום. כתוצאה מכך נוצר הפרש ניכר בין כמות הקרונות הזמינים בנמל חיפה להובלה, לבין הכמות המוטענת בפועל. הקרונות המיותרים מובלים ריקים ליעדים שונים בארץ ללא רווח תפעולי כלשהו (קרון שטוח שמובל ריק, איננו מייצר הכנסה). מצב זה נגרם בשל:

א. הגבלה טכנית
ב. הסכמי עבודה לקויים

עם זאת, מצב זה איננו נגרם בשל מחסור במכולות. קצב הפריקה בנמל גבוה יותר, ויתר המכולות מוטענות ומובלות במשאיות. אלטרנטיבה זו מעמיסה על תשתית הכבישים.
פרוייקט זה מתמקד בפתרון המגבלה הטכנית. בניתוח צוואר הבקבוק של רציף ההעמסה בנמל חיפה נמצא………………