הסתרה בהדרכה הפדגוגית: מה לא נאמר במפגשי ההדרכה ומדוע?

הסתרה בהדרכה הפדגוגית: מה לא נאמר במפגשי ההדרכה ומדוע?

תוכן עניינים

מבוא 3
סקירת ספרות 4
הגדרות, הבהרת מושגים ותופעות 4
היבטים תיאורטיים שעוסקים בהסתרה 6
הדרכה פדגוגית בישראל 10
סיכום ושאלות המחקר 17
שיטת המחקר 18
המדגם 19
הכלים 20
מהלך המחקר 21
עיבוד הנתונים 23
היבטים אתיים 23
ממצאים 24
נושאים שבוחרים המשתתפים לא לעלות בשיח ההדרכה 24
הסיבות להדרה 34
האם קיימת התאמה בידיעה מה כל צד מדיר מהצד השני 43
חקר מקרה – כיצד ניתן לעשות זאת אחרת 46
סיכום הממצאים 50
דיון ומסקנות 51
הדרה בשיח ההדרכה 51
משמעות ההדרה בהקשר הכשרת מורים 53
השלכות המחקר 57
סיכום ומסקנות 59
ביבליוגרפיה 62
נספחים 66
נספח 1 – טופס מובנה לתצפית 66
נספח 2 – שאלוני הראיונות 68

מבוא
ההדרכה לאחר התנסות היא מתכונת רווחת במוסדות להכשרת מורים. המדריכה הפדגוגית צופה בשיעורים שהסטודנט מלמד ולאחר מכן נערך דיון על השיעור בו משתתפים המדריכה הפדגוגית וכן הסטודנט ולעיתים גם המורה המאמנת. מטרת המפגש היא לסייע בקידום החוויה של 'אימוני ההוראה', בהנחה, שבלי המשוב מהמדריכה תהיה חוויית ההוראה פחות משמעותית ופחות פורייה (רן, 2017). ההתנסות נחשבת, לכלי רב ערך בהכשרת מורים משום שהיא מספקת הזדמנות להתנסות בפועל בהוראה; מזמנת סביבה נוחה ותומכת לכך; היא מאפשרת למדריכים להעריך את כישורי ההוראה של הסטודנט; היא מאפשרת סוציאליזציה מקצועית ומספקת הזדמנות לעיבוד של חוויות הוראה בדרך רפלקטיבית. למרות שהיא נושאת לרוב תוצאות טובות, תקופת ההתנסות לוותה גם בלא מעט חששות וביקורת, בעיקר סביב השונות הרבה באיכות המשוב שהסטודנט מקבל מהמדריכים שמלווים אותו ומאיכות הרפלקציה שהוא מפיק לאחר השיעור (Coimbra, Pereira, Martins & Batista, 2020).
מחקרים, וכן מרכזי ההכשרה למורים עוסקים רבות במשובים. כל מכללה קובעת לעצמה את התבחינים המתאימים לה, וספציפית לכל שנתון בעבודה המעשית, אבל למרות בנייה של תוכנית משוב ממוקדת ותלויית הקשר ואדם, הסטודנטים נשארים עם שאלות רבות שהם לא מעזים לשאול בעוד המדריכים בעצמם לא חושפים בפני הסטודנטים את כל אשר רצו לאמר (Hart, 2020). למרות שתופעת ההדרה וההסתרה הזו בין הצדדים עשויה לפגוע באיכות המשוב מבחינה פרופסיונלית ומבחינה רגשית כאחת, התופעה כמעט שלא נחקרה. רוב המדריכים אינם יודעים די על הצרכים של הסטודנטים, באילו נסיבות הם מדירים, כיצד הם הבינו את המשוב אשר קיבלו, אילו לקחים מפיקים הסטודנטים מן המשוב שהם מקבלים.
מחקר זה בא לבדוק לא רק מה לא נאמר במפגשי ההדרכה, כלומר אילו נושאים אינם מועלים לדיון ואילו תכנים מוסתרים; אלא גם את הסיבות להדרה זו. המחקר בוחן לעומק תהליכים שמתרחשים בין המדריכה הפדגוגית לסטודנט, על מנת לגלות אילו נושאים אינם נבחרים לדיון בהדרכה וכיצד אותו תהליך קבלת החלטות מעצב את אופיים של מפגשי ההדרכה ואת התועלת שצומחת מהם.
על מנת לבחון נקודות חשובות אך חמקמקות אלו, נעשה שימוש בשיטות איכותניות כגון שאלות פתוחות על מה כל צד מסתיר או בוחר לא לדבר, ומהם התנאים שיוצרים מצב זה. לגבי השאלה כיצד ניתן למנוע מצב זה, נעשה שימוש בחקר מקרה לצורך זיהוי מודל של הדרכה אשר מסיר את החומה ומאפשר לסטודנטים לדבר בחופשיות. המחקר מנסה להשמיע את קולם של אנשי המקצוע בתחום הכשרת המורים, המדריכות הפדגוגיות בכל הנוגע לשאלות מה נשאר מתחת לפני השטח, על מה לא מדברים והסיבות לכך.
ניתוח הממצאים נעשה על פי שתי פרספקטיבות. הפרספקטיבה הסוציולוגית יוצאת מהגישה הפרשנית (אינטראקציה סימבולית) ומתמקדת בהיבטים הקשורים להסתרה בתיאוריה של ארווינג גופמן. הפרספקטיבה הפסיכולוגית נשענת על הפסיכולוגיה החברתית ומתמקדת בהיבטים הקשורים להסתרה במסגרת מערכות יחסים על פי תיאוריית המיצוב.
נושא ההדרה וההסתרה בשיח לא נחקר בעבר בתחום החינוך בכלל ובתחום ההדרכה הפדגוגית בפרט, על אף הרלוונטיות הרבה שלו לתחומים אלה, המבוססים על שיח, ולכן מחקר זה יכול לתרום רבות להמלצות מעשיות בנושא ההדרכה הפדגוגית ולהשלכות תיאורטיות לגבי ההדרה וההסתרה בהקשר חינוכי.