הצעת מחקר: הקשר בין הדירוג המקצועי של הרופא המטפל לבין שביעות רצון המטופל: בדיקה אמפירית במחלקה לרפואה דחופה

הקשר בין הדירוג המקצועי של הרופא המטפל לבין שביעות רצון המטופל: בדיקה אמפירית במחלקה לרפואה דחופה

תקציר

כיום מדד שביעות רצון המטופל מהווה נושא משמעותי בתחום הבריאות, אינדיקטור חשוב בהערכת איכות שירותי הבריאות ומדד תוצאה שאמור לשקף את מאמצי ויעילות המערכת. מתוך סקירה של מחקרים מרובי-משתנים, עולה בבירור כי המנבא החזק ביותר של שביעות רצון מטופלים במלר"ד (מחלקה לרפואה דחופה), הינו מידת שביעות רצון המטופל מהאינטראקציות הבין-אישיות בינו לבין הרופא המטפל והאחיות במחלקה. ליד זאת, כישורים מקצועיים של הרופא, כפי שנתפסים בעיני המטופל וזמן המתנה נתפס נמצאו גם כגורמים חשובים, אם כי לא באותה מידה. לפי הספרות מטופל מרוצה כאשר המטפל נותן סיבות לעיכובים, במידה והיו, מסביר היטב את מטרת הבדיקה, מי יבצע את הבדיקה, ומה בדיוק יתרחש שם. הרופא המטפל הינו הדמות העיקרית אשר משפיעה הן על תפיסת זמן הממתנה לקבלת טיפול, והן על תחושת הביטחון והאימון של המטופל, ובהתאם לכך גם על מידת שביעות רצונו מהשירות הרפואי. מטרת המחקר הנוכחי היא להבין כיצד דירוגו המקצועי של הרופא המטפל (בכיר לעומת מתמחה) משפיע על שביעות רצון המטופל לאחר ביקור במלר”ד, זאת ללא קשר לידיעה של המטופל אודות הסטטוס המקצועי של הרופא המטפל בו.
מחקרים קודמים בדקו גורמים שונים המשפיעים על שביעות רצון, אך מעט  מהם התייחסו להשפעת מעמדו של הרופא המטפל במלר”ד. הבנת נושא זה עשויה לעזור למקבלי החלטות וקובעי מדיניות במערכת הבריאות, ולעודד אותם ליזום צעדים שמטרתם לתרום לשיפור נוסף באיכות שירותי הבריאות, ולשקול אפשרויות שונות כגון שילוב מומחים בכירים גם במשמרות ערב במלר”ד ופיתוח  תכניות להכשרת מתמחים בתחומים רלבנטיים כמו תחום התקשורת והעברת מידע.
אוכלוסיית היעד : מטופלים בין הגילאים 30-50 שמבקרים במלר”ד.
אוכלוסיית המחקר: המחקר יתבצע בקרב 60 מטופלים בין הגילאים 30-50, שביקרו במלר"ד הפנימי השייך לבית חולים במרכז הארץ.
סוג המחקר: המחקר הינו איכותני קונסטרוקטיביסטי.
כלי המחקר: המחקר יבוצע באמצעות ראיונות חצי מובנים שיארכו כחצי שעה.
אופן ביצוע המחקר: לאחר מציאת אוכלוסיית המחקר וקבלת אישור מוועדת האתיקה, והסכמה מדעת מהמשתתפים, יבוצעו ראיונות חצי מובנים עם חולים שביקרו במלר”ד במהלך החודשיים אפריל עד יולי,2018 ושוחררו באותו יום. לאחר הראיונות יתבצע תהליך של תמלול וקטלוג התשובות לקבוצות, ע"י החוקר, אשר ייצור רשימה של כלל האפיונים והשיקולים שצוינו על ידי המרואיינים, החומר יעבור תהליך של אנליזה וינותח לפי גישת "ניתוח תוכן", תיעשה השוואה בין מטופלים שקיבלו טיפול ע"י רופאים בכירים לבין מטופלים שקיבלו טיפול על ידי מתמחים ובסוף יוסקו מסקנות וייכתב סיכום בהתאם.

תוכן עניינים

.1 מבוא 1
2. רקע מדעי: 2
2.1 שביעות רצון המטופל 2
2.2 גורמים המשפיעים על שביעות רצון 2
2.3 מחלקה לרפואה דחופה 3
2.4 כוח אדם רפואי במלר"ד 4
2.5 מלר”ד בישראל  5
2.6 מתמחים והשפעתם על שביעות רצון  5
3 . חשיבות המחקר 6
.4 שאלת המחקר 7
5 .מטרת המחקר 7
5.1 יעד ומטרה כללית 7
5.2 מטרות ספיציפיות 7
6  השערות המחקר 7
7.מתודולוגיה      7
7.1 תבנית המחקר 7
7.2 מדגם 8
7.3 קריטריונים  8
7.4 שיטות הדגימה ושיטות לגיוס משתתפים 8
7.5 קביעת גודל המדגם והצדקה לכך 9
7.6 הליך המחקר 9
7.7 משתני המחקר 9
7.8 בקרת איכות וטיפול בנתונים 10
7.9 שיטות לעיבוד הנתונים 10
7.10. כלי המחקר 11
7.11 לוח הזמנים לביצוע המחקר 11
7.12 שיקולים אתיים 11
7.13 משאבים, ציוד ואמצעים פיזיים לביצוע המחקר 12
7.14 מגבלות המחקר 12
8. רשימת ביבליוגרפיה  13
9.נספחים      16
9.1 פרוטוקול ראיון למטופל                  16

1. מבוא

איכות הטיפול וחווית המטופל הינם נושאים בעלי חשיבות רבה במערכת הבריאות. מדידת חווית המטופל הנתפסת מהווה צעד חשוב בתהליך שיפור איכות שירותי הבריאות בישראל ובעולם. אמנם מספר מחקרים בחנו את הגורמים השונים המשפיעים על שביעות רצון, אך רובם נערכו בעיקר במרפאות אמבולטוריות ובמסגרות רפואיות אחרות, מעט מהם בחנו השפעת מתמחים בסביבה כירורגית , וכמעט ולא נבחן באופן ספציפי חלקם של מתמחים במלר"ד. כמו כן הנושא של שביעות רצון מטופלים במלר”ד אינו מיוצג בספרות באופן מעמיק על ידי ניסויים אקראיים ומבוקרים. מתוך סקירת הספרות עולה בבירור כי קיימת השפעה רבה של האינטראקציה הבין-אישית ביחסי מטפל-מטופל על שביעות רצון המטופל. אם כי מעט מחקרים עמדו על ההבדלים בין התנהלות מתמחים אל מול מומחים במלר"ד וההשלכות המשתקפות בחוויית המטופל. מחקר מקביל למחקר הנוכחי פורסם בשנת 1998, וממצאיו העידו על היעדר קשר בין נוכחות רופאים בכירים במלר"ד לבין שביעות רצון מטופלים (Sox et al,1998).מחקרים יותר עדכניים דיווחו על קשר חזק בין נוכחות רופאים בכירים לבין הפחתת עומס במלר"ד, הפחתת ביקורים חוזרים ועוד(Runciman et al, 2014; Sen et al, 2011) הצעת מחקר זו מטרתה לשפוך אור נוסף בנושא הנדון, ולהבין יותר איך הסטטוס המקצועי של הרופא המטפל משפיע על חווית המטופל במלר"ד, ללא קשר לידיעה/אי ידיעה של המטופל בדבר דירוגו המקצועי של הרופא המטפל.
המחקר הנוכחי יעסוק במידת שביעות רצון מטופלים שביקרו במלר”ד, כאשר חלקם קיבלו טיפול על ידי רופאים מומחים וחלקם על ידי מתמחים, ושוחררו באותו יום ללא אשפוז. הנושא הנידון הינו חשוב ממספר אספקטים; כיום מלר"ד מזוהה עם בעיות רציניות ברמה המערכתית, כגון צפיפות, זמני המתנה ארוכים ותופעה ניכרת ונרחבת של פניות חוזרות ונשנות למלר”ד. סוגיות אלו הן בעלות השפעה רבה על חווית המטופל ומזוהות עם השלכות בריאותיות וכלכליות קשות. בהקשר זה  עולה מהספרות המדעית שלדירוג המקצועי של הרופא המטפל קיימת השפעה ניכרת בגין אותן בעיות (Runciman et al, 2014 ). מלר"ד בישראל גם כן עומד מול אתגרים כאלו ואחרים, ונושא המחקר הנוכחי הינו רלוונטי במיוחד לנוכח העובדה שבישראל נהוג שרופאים בכירים לרוב נעדרים לחלוטין ממשמרות לילה במלר"ד.  אספקט נוסף שראיתי לנכון להתייחס אליו קשור למערכת החינוך. למרות ההכרה הגוברת בחשיבות נושא התקשורת בין מטפל ומטופל שדווח בבירור בספרות, ובעוד שארגונים שונים כדוגמת ה–American Accreditation Council for Graduate Medical Education(ACGME)  ממליצים על הכשרה והערכה של רופאים בתחום התקשורת, הדבר הינו חסר ברוב תכניות ההכשרה לרופאים בישראל ובעולם (ברקנשטט ועמיתיו,2013).
לאור הנ"ל מתבקשת הבנה מעמיקה יותר שמתמקדת באופן ההשפעה של דירוגו המקצועי של הרופא ומידת תרומתו להשגת תוצאים טובים יותר, שיפור חווית המטופל והפחתת חזרות מיותרות למחלקה. הסבת תשומת הלב לתכונות ולמיומנויות הנגזרות מדירוגו המקצועי של הרופא, עשויה מחד, לספק עוד שיח מדעי שמעודד ביצוע שינויים מערכתיים, תחילה משלב האקדמיה וההכשרה הקלינית ועד לחוקים ונהלים בתחום הרפואה הדחופה, ומאידך לשמש ככלים יעילים בידי מטופלים, צוותים הרפואיים וקובעי מדיניות, להערכת השירותים הניתנים במערכת הבריאות בישראל.