הקשר בין דימוי גוף וגיל סובייקטיבי לבין חרדת הזדקנות

אוניברסיטת בר-אילן
החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט

הקשר בין דימוי גוף וגיל סובייקטיבי לבין חרדת הזדקנות

עבודה סמינריונית בנושא גילנות לאורך מעגל החיים ובראי תיאוריות חברתיות

תוכן עניינים
מבוא 3
סקירת ספרות 4
חרדת הזדקנות 4
דימוי גוף 5
התרומה של דימוי גוף לחרדת הזדקנות 6
גיל סובייקטיבי 7
התרומה של גיל סובייקטיבי לחרדת הזדקנות 8
המחקר הנוכחי 9
שיטת המחקר 11
המשתתפים 11
כלי המחקר 12
הליך 12
תוצאות 13
דיון 16
ביבליוגרפיה 19
נספחים 24
נספח א': הקדמה לשאלון 24
נספח ב': טופס הסכמה מדעת 24
נספח ג': שאלון רקע 25
נספח ד': שאלון דימוי גוף 26
נספח ה': שאלון גיל סובייקטיבי 27
נספח ו': שאלון חרדת הזדקנות 28

מבוא
בחברה שבה להיות צעיר נחשב לערך והמדיה גדושה בדימויים של צעירוּת תוך הדרת זקנים והזדקנות, אין פלא שחרדת הזדקנות הפוכת לתופעה נפוצה ובהתאם גם מרכזת עניין מחקרי-אקדמי (Carrard et al., 2021). עבודה זו בוחנת את התרומה של דימוי גוף ושל גיל סובייקטיבי לחרדת ההזדקנות. חרדת ההזדקנות מוגדרת כפחדים לגבי הזדקנות. פחדים אלה כוללים דאגות לגבי ירידה בבריאות, בתפקוד הפיזי, ברווחה הכספית, ביכולת הקוגניטיבית, בשינויים פיזיים במראה ובאובדן של קשרים חברתיים (Lynch, 2000). במחקר של קלמק ורוף (Klemmack & Roff, 1984) נמצא, כי קיים קשר שלילי בין חרדת הזדקנות לרווחה נפשית באנשים מבוגרים. כלומר, ככל שחרדת ההזדקנות נמוכה יותר, הרווחה הנפשית גבוהה יותר (Chang, 2020).
דימוי גוף מוגדר כאמונה רבת-פנים שיש לאדם על גופו. הוא יכול לכלול את הדרך שבה הוא חושב, מרגיש ופועל בנוגע להופעתו החיצונית (Baralya, Hamdan, Golan & Awad, 2011). ישנם יחסי גומלין בין הדימוי העצמי לבין דימוי הגוף. דימוי הגוף מסייע לעיצובו של הדימוי העצמי, והדימוי העצמי משפיע על הדרך בה האדם תופס את גופו (תאומים, 2005). דימוי הגוף קשור גם הוא לרווחה נפשית, אך בכיוון חיובי. דהיינו, דימוי גוף גבוה מנבא רווחה נפשית גבוהה. יתרה מזאת, חוסר שביעות רצון מהגוף קשור לצורות מגוונות של פסיכופתולוגיה, לרבות הפרעות אכילה, דיכאון וחרדה (Forman & Davis, 2005; Tylka, 2004 בתוך Sabik, 2012).
גיל סובייקטיבי הוא מבנה רב-ממדי, שמציין את הגיל שבו בן האדם מרגיש שהוא נמצא ואת קבוצת גיל שאליה הוא מסווג את עצמו (Kleinspehn-Ammerlahn, Kotter-Grühn & Smith, 2008). לרוב, אנשים מבוגרים נוטים לאמץ גיל סובייקטיבי צעיר, ומכחישים את הגדרתם כ"זקנים" (Bultena & Powers, 1978). לאימוץ של גיל סובייקטיבי צעיר בתקופה זו של החיים יש השלכות חיוביות, המנוגדות לחוויה של חרדת הזדקנות: בריאות טובה, הסתגלות נפשית טובה, שביעות רצון מהחיים ועוד (George, 1989; Alonso Debreczeni & Bailey, 2021).
חשיבות מחקר זה היא תיאורטית ומעשית. ראשית, המחקר יתרום להסבר קיומה של חרדת הזדקנות מנקודות מבט חדשות. מחקרים רבים עסקו בחרדת ההזדקנות בהיבטים סוציולוגיים כמו מצב בריאותי וגילנות, בעוד שמחקר זה מתמקד במשתנים פסיכולוגיים: דימוי גוף וגיל סובייקטיבי. מחקר זה הוא חלוצי, משום שטרם נערך מחקר העוסק באופן ישיר בתרומה של דימוי גוף וגיל סובייקטיבי לחרדת הזדקנות. שנית, מודעות לגורמים הקשורים לחרדת ההזדקנות עשויה להוביל לגיבוש תכניות, שיפחיתו חרדה זו.