השפעת עיסוק בפעילויות פנאי על לחץ ושחיקה בעבודה

[מוסד אקדמי]
[פקולטה]

עבודה סמינריונית בנושא:

השפעת עיסוק בפעילויות פנאי על לחץ ושחיקה בעבודה

מגיש:
המרצה:

תוכן עניינים

תקציר 2
1. מבוא 3
2. לחץ 4
2.1. הגדרה 4
2.2. תכונות הלחץ 5
3. שחיקה 6
3.1. הגדרה 6
3.2. ממצאי מחקרים עיקריים לגבי שחיקה 7
4. קשר בין לחץ לשחיקה 9
5. פעילויות פנאי 11
6. קשר בין פעילויות פנאי ללחץ ושחיקה 12
6.1. תיאוריות פסיכולוגיות/חברתיות 12
6.2. קשרים בין תחומי החיים השונים המבוססים על
קונפליקט/תמיכה בית/עבודה. 13
6.3. חלוקת משאבים בין התחומים 15
6.4. ניתוק מהעבודה 16
7. השערות 18
8. שיטת מחקר 19
8.1. כלי המחקר 19
8.2. המדגם 19
9. ממצאים 22
9.1. בדיקת השערות 22
9.2. ממצאים נוספים 23
10. סיכום ודיון 24
11. בבליוגרפיה 26

נספח א' – השאלון
נספח ב' – פלטי SPSS

תקציר

שחיקה בעבודה היא תופעה בהיקף רחב הן מבחינת שיעור העובדים החווים אותה והן מבחינת היקף התחומים הפגיעים לשחיקה. שחיקה היא תשישות וירידה בתפקוד של עובדים הנגרמת כתוצאה מלחצים מתמשכים לאורך זמן, בין אם העובד מודע אליהם ומנסה להתמודד עמם ובין אם לאו. השחיקה נמדדת ע"י שלושה ממדים: תשישות, ציניות וירידה במסוגלות האישית. לשחיקה השפעה שלילית הן על העובד והן על הארגון.
כיוון שלחץ הוא הגורם העיקרי לשחיקה, שחיקה מושפעת מהגורמים השונים ללחץ כגון עומס יתר, אי בהירות וקונפליקט תפקידי (גורמים שליליים) ומהעדר אוטונומיה, תחושת משמעות וגמישות בתפקיד (העדר גורמים חיוביים).
כיוון שנמצא במחקרים קודמים כי לתחום הפנאי השפעה על תחום העבודה כך שעיסוק בפעילויות פנאי עשוי להפחית את תופעת השחיקה, נבדקו השפעות אלה בקרב מדגם של 81 עובדים ישראליים.
מתוצאות המחקר עולה כי לעיסוק בפעילויות פנאי השפעה מוגבלת על השחיקה: פעילויות פנאי חברתיות בלבד (בעיקר בילוי עם המשפחה) משפיעות על מימד המסוגלות בלבד. כמו כן נמצא כי קשר זה בא לידי ביטוי בקרב עובדים העובדים שעות שבועיות רבות (מעל 40).
הממצאים תומכים בגישת פיתוח המשאבים והיתרונות של Wayne et al. (2007) ובמודל ההעשרה עבודה/משפחה. כמו כן התוצאות מאששות את הטענה כי לפעילויות הפנאי יכולת ספיגת לחצים שמקורם בעומס עבודה.

1. מבוא

בשלושת העשורים האחרונים התעצם המחקר סביב סוגיות השחיקה השונות – הגורמים לשחיקה (מדידת השפעת הגורמים השונים, חקר איכותני של המנגנונים), השלכותיה (על הארגון, על הפרט) ודרכים לפתרון או הקלה על התופעה. עם זאת, נראה שבשלהי העשור הנוכחי, תופעת השחיקה מוסיפה לגבות מחירים כבדים עבור פרטים וארגונים. משום כך עדיין ישנה חשיבות רבה לאיתור הגורמים השונים המביאים לשחיקה, הגורמים השונים הממתנים אותה, ודרכים יעילות למנוע אותה.
במקביל, תועדה במחקר עליה מתמדת בחשיבות הפנאי עבור הפרט. עליה זו באה לידי ביטוי בדגש שהפרט נותן לפנאי בחייו, והן בעליה יחסית לתחומי החיים האחרים: עבודה ומשפחה. על פי גישות פסיכולוגיות-חברתיות (שיפורטו בגוף העבודה) תחומי החיים השונים מעורבים זה בזה ומשפיעים זה על זה. מסיבה זו מעניין במיוחד לבדוק את קשרי הגומלין בין פעילויות הפנאי לבין השחיקה בעבודה, במטרה לראות האם לעיסוק בפעילויות פנאי יש השפעה שלילית על השחיקה בעבודה.
לשם כך אפתח בהגדרת המשתנים: הלחץ והשחיקה – המשתנים התלויים והקשר ביניהם, ופעילויות הפנאי – המשתנה הבלתי-תלוי. לאחר מכן אסקור את ממצאי המחקרים השונים לגבי הקשרים בין משתנים אלו, ומשתנים קרובים שיש יסוד מוצק להניח שמתפקדים באופן דומה, כאשר על סמך סקירה זו מנוסחות את ההשערות. אחרי הסקירה אפנה לתיאור המחקר: שיטת המחקר וממצאי המחקר, ולבסוף אדון בממצאי המחקר על רקע ממצאי המחקרים הקודמים והתיאוריות שהוצגו בסקירה.