חיי קהילה בקרב עובדים זרים בישראל

[מוסד אקדמי]
[פקולטה / חוג]

עבודה סמינריונית בקורס:
[שם הקורס]

בנושא:

חיי קהילה בקרב עובדים זרים בישראל

מגיש: [שם הסטודנט]
ת.ז. [מס' ת.ז.]
המרצה: [שם המרצה]

[תאריך]

תוכן העניינים

מבוא 3
רקע 3
עיצוב המחקר 3
ההגעה לארץ 6
דפוסי קהילתיות 8
קשיים בעבודה 12
קשרים עם המעסיק 16
קשר עם קרובים בארץ ובחו"ל 18
קשרים עם קרובים בחו"ל 18
קשר עם קרובים בארץ 20
סיכום ומסקנות 22
נספח א' – דוגמא לקידוד 25

מבוא

רקע

קהילת העובדים הזרים בישראל הולכת וגדלה, ומרכזת יותר ויותר עניין ציבורי ואקדמי. מדובר במהגרים שעזבו את מולדתם בתקווה למצוא פרנסה במדינה אחרת. הם חיים בנפרד ממשפחותיהם ומהמעגלים החברתיים שהם מכירים, וגרים במדינה בה השפה זרה להם, והאוכלוסיה המקומית במקרים רבים מתייחסת אליהם בזלזול ומתנכלת להם.
מצב מיוחד זה מעלה שאלות לגבי דפוסי הקהילתיות בקרב העובדים הזרים בישראל. האם הם בונים לעצמם קהילה או קהילות? אם כן, באיזה אופן? האם הקהילות מתבססות על ארץ מוצא? שפה? מקום עבודה? או על מאפיינים אחרים? האם הם שומרים על קשרים עם קרובים בארצות המוצא? אם כן, כיצד, ובאיזה סוג קשרים מדובר?
שאלות אלה ניתנות לסיכום לשאלה מרכזית אחת: מה הם המאפיינים של חיי הקהילה של העובדים הזרים בישראל? מטרת העבודה היא לבחון שאלה זו, על שאלות המשנה הנגזרות ממנה בקרב העובדים הזרים בבית אבות גדול בחיפה. המחקר יעזור להבין את עולמם של העובדים הזרים, וכמו כן יתרום להבנת תפקידי הקהילה בקבוצות מהגרים, ואופני יצירתה ושימורה.

עיצוב המחקר

שיטת המחקר
המחקר התבסס על תצפית ועל שישה ראיונות בלתי מובנים (ראיונות עומק) עם עובדים זרים שעובדים בבית האבות. התצפית שימשה לצורך הכירות ראשונית עם שדה המחקר. על סמך התצפית נבנו השאלות המנחות של הראיון. הראיונות התקיימו בשפה האנגלית במקום עבודתם של המרואיינים, פנים מול פנים, והוקלטו. הראיונות היוו מסגרת שבה המרואיינים התנתקו לרגע מהמציאות היומיומית, ובכך היו הזדמנות למרואיין לחשוב על התנהגותו. המרואיינים הסבירו למראיין את המשמעות של ההתנהגויות והתופעות עליהן נסב הראיון, כפי שהם תופסים אותה. כחלק מזה, המרואיינים עודדו לתאר את חוויותיהם האישיות והמשמעות שהם מעניקים לתופעות השונות, ולא לתאר עובדות או פרטים אובייקטיביים.