מאגרי עבודות וסיכומים

יחסי גומלין בין צבא לבין דמוקרטיזציה באפריקה: גינאה-ביסאו כמקרה בוחן

#4610
שם הקובץ:
סמינריון-צבא-ודמוקרטיה.docx

להורדת הפריט

האוניברסיטה הפתוחה
המחלקה למדע המדינה, סוציולוגיה ותקשורת

יחסי גומלין בין צבא לבין דמוקרטיזציה באפריקה: גינאה-ביסאו כמקרה בוחן

עבודה סמינריונית במסגרת הקורס:
משטר ופוליטיקה באפריקה

 

תוכן העניינים

מבוא 3
צבא ופוליטיקה באפריקה 4
השפעת הצבא על הדמוקרטיזציה: הפיכות צבאיות והשלכותיהן 8
השפעת הצבא על הדמוקרטיזציה: גינאה ביסאו 13
סיכום 17
ביבליוגרפיה 20

מבוא

ההיסטוריה הקולוניאלית של יבשת אפריקה, הינה אחד מהגורמים המרכזיים לבעיות הפוליטיות, הכלכליות והביטחוניות הרבות שיש למדינות אפריקה בייחוד המדינות שעברו כיבוש קולוניאלי על ידי מדינות אירופה. הבעיות האלו נוצרו עקב חוסר רצון של המעצמות הקולוניאליות לפתח את המדינות שכבשו, מלבד השימושים שלהם שמטרתם להתעשר בעזרת כוח אדם זול, שבתפיסה האירופאית בתקופה ההיא עמד כמשאב טבע למען האדם הלבן והנאור. ברבות השנים, מדינות אפריקה שהיו מושבות אירופאיות קיבלו את עצמאותן, מי בכוח ומי בהסכמה של המעצמה הכובשת, והחלו בניסיון להקים מדינות מתפקדות עם מוסדות שלטון עצמאיים, אך נתקלו בקשיים רבים בהקמת המדינה עקב היחס וההתנהלות של האירופאים לאורך הכיבוש. חלק מהמדינות הוקמו בכוח הזרוע על ידי תנועות שחרור שלא תמכו בדמוקרטיה ובזכויות אדם, אחרות שהוקמו ללא כוח הזרוע, נפלו במהרה לשלטון אוטוריטרי עקב אי יכולת להקים מדינה מתפקדת. זאת בין היתר משום שהאירופאים לא השאירו מבנה שלטוני ומוסדות מתפקדים, והאפריקאים שהיו עסוקים בייצוב מדינתם מפני איומים של קבוצות שונות בתוך המדינה ומחוצה לה, לא יכלו להקים אותם מאפס.
אחת מהמדינות שנאלצו להתמודד עם איומים ובעיות עוד משלב העצמאות הראשוני שלה, היא גינאה ביסאו, הנמצאת במערב אפריקה וגובלת בסנגל וגינאה. המדינה נאלצה להתמודד עוד לפני הקמתה עם ההתנגדות של פורטוגל שהחזיקה בה בתור מושבה וסירבה לשחרר. תנועת PAIGC (African Party for the Independence of Guinea and Cape Verde), שאיחדה את הכוח של המקומיים מגינאה ביסאו וכף ורדה, הפכה לתנועת מרי והכריזה עצמאות באמצעות כוח הזרוע, בין היתר על ידי שימוש בצבא הקולוניאלי של פורטוגל, שהיה בידיו כוח רב כמרכז השליטה במושבה והורכב כמעט כולו ממקומיים. אלה כעת היוו את הצבא החדש של המדינה שקמה ובמידה רבה שמרו על מעמדו של הצבא. עקב הקמת המדינה בתנאים שכאלה, הושם דגש על הקמת מיליציות שיעזרו במלחמה נגד פורטוגל ומדינות אחרות שרצו חלק מגינאה ביסאו. לאחר הקמת המדינה הן פורקו בטענה כי ביצעו פשעי מלחמה ואין מקום למיליטריזם יתר של המדינה שסיימה את שלב הקמתה. אולם, לאחר הקמת המדינה הכריז מנהיג התנועה לואיס קברל (Cabral) על עצמו כמנהיג יחיד ועל תנועתו כמפלגה היחידה, כשחלק גדול ממפלגתו הורכב מיוצאי צבא שהשתלבו במוסדות השלטון ומוקדי קבלת ההחלטות, מה שהעמיק את הקשר בין הצבא לבין התנועה עד לכדי קשר סימביוטי שהוביל לשחיתות ולפגיעה מתמשכת בכלכלת המדינה ובאזרחיה.

עבודות נוספות שעשויות לעניין אותך

סיכום הקורס אפריקה בסבך היחסים הבינלאומיים

סיכום קורס

סיכום הקורס אפריקה בסבך היחסים הבינלאומיים | תוכן עניינים | שיעור מספר 1 2 | מבוא כללי …

לפרטים נוספים

שיטות לחלוקה מחדש של ההכנסות: השוואה בין ביטוח לאומי לבין הכנסה בסיסית אוניברסלית (UBI)

פרויקט גמר

אוניברסיטת רייכמן | סמינר מדיניות כלכלית | שיטות לחלוקה מחדש של ההכנסות: השוואה בין ביטוח לאומי לבין …

לפרטים נוספים

פתרון ממ"ן 12 בין מדינה לחברה

ממ"ן 12

מטלת מנחה (ממ"ן) 12 | הקורס – 10691בין מדינה לחברה: סוציולוגיה של הפוליטיקה | חומר הלימוד למטלה: …

לפרטים נוספים

חוברת הקורס בין מדינה לחברה: סוציולוגיה של הפוליטיקה, סמסטר סתיו 2023 (2023א)

שאלות / הנחיות

האוניברסיטה הפתוחה | 10691 | בין מדינה לחברה: | סוציולוגיה של הפוליטיקה | חוברת הקורס – סתיו …

לפרטים נוספים

פתרון ממ"ן 12 החברה הערבית בישראל

ממ"ן 12

מטלת מנחה (ממ"ן) 12 | הקורס: 10657החברה הערבית בישראל | חומר הלימוד למטלה: יחידות 6 ;5 ;4משקל …

לפרטים נוספים

פתרון בחינת בית בקורס רטוריקה ומנהיגות

פתרון מבחן/מבחן בית

החוג למדע המדינה | הפקולטה למדעי החברה | אוניברסיטת תל אביב | בחינת בית | שם הקורס: …

לפרטים נוספים

צריכים עזרה בכתיבה אקדמית?