מאגרי עבודות וסיכומים

מהי הפרשנות הראויה לחוק נכסי נפקדים לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו?

#7883
שם הקובץ:
סמינריון-חוק-נכסי-נפקדים.docx

להורדת הפריט

עבודת סמינריון

הנושא: חוק נכסי נפקדים, תש"י-1950

השאלה המשפטית:

כיצד יש לפרש את חוק נכסי נפקדים בעקבות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו?

תוכן העניינים

מבוא…………………………………………………………………………………..עמ' 2
חוק נכסי נפקדים, התש"י-1950 תכלית ותכולה………………………………עמ' 4
הזכות הקניינית לקניין של הפרט………………………………………………עמ' 10
האיזון בין הזכויות………………………………………………………………..עמ' 13
פרשנות החוק……………………………………………………………………….עמ' 19
משפט משווה……………………………………………………………………….עמ' 22
סיכום ומסקנות……………………………………………………………………עמ' 23
ביבליוגרפיה………………………………………………………………………..עמ' 25

 

 

מבוא

לאור התמשכותו של מצב החירום המוכרז אף כיום, הרי שתחולתו של חוק נכסי נפקדים, תש"י-1950 (להלן: "החוק") נמשכת ופועלו עדיין לא נפסק. כלומר, כל מי שמילא או שימלא אחר התנאים להגדרת "נפקד" בתקופה הרלוונטית, היינו, החל משנת 1947 ועד סיומו בעתיד של מצב החירום, ייחשב "נפקד" ונכסיו בישראל יוקנו לאפוטרופוס. זאת, אלא אם כן, הוא הוחרג מגדרו של החוק.
המונח "נכס נפקד" מוגדר בסעיף 1(ה) לחוק בתור "נכס אשר בכל עת בתוך התקופה שבין יום ט"ז בכסלו תש"ח (29 בנובמבר 1947) ובין היום בו תפורסם אכרזה, בהתאם לסעיף 9(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, כי מצב החירום שהוכרז על ידי מועצת המדינה הזמנית ביום י' באייר תש"ח (19 במאי 1948), חדל מהתקיים, נפקד היה בעלו החוקי או נהנה ממנו או מחזיק בו, בעצמו או על ידי אחר". על מנת שנכס המצוי בשטח ישראל ייחשב "נכס נפקד", די בכך שבזמן מסוים ("בכל עת") החל מיום 29.11.1947 ועד לסיום מצב החירום שהוכרז בשנת 1948 וטרם הגיע לסיומו, התקיימה בבעל הזכויות בנכס אחת החלופות להגדרת "נפקד" המנויות בסעיף (1)(ב)(1) לחוק.
ביחס לגדה המערבית ומזרח ירושלים, בעקבות מלחמת ששת הימים נכללו כלל הנכסים או שטחים בגדה כשטח שהוחל עליהם ביום 28.6.1967 המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל, לפי צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1), התשכ"ז-1967. המשמעות היא שהנכסים הנמצאים שם מהווים נכסי נפקדים. נכסיהם של תושבי איו"ש ומזרח ירושלים הם נכסים נפקדים, אף שמדובר בנפקדות שהיא "טכנית" באופייה. הנכסים הללו הועברו לניהול, פיקוח ורישום זכויות אצל האפוטרופוס לנכסי נפקדים (שאמרו להכריע בבקשות לשחרור נכסי נפקדים למי שטוען להם.
הסכם רודוס משנת 1949, אשר סיים באופן רשמי את הלחימה בין מדינת ישראל לבין הממלכה ההאשמית של ירדן, קבע קו גבול ארוך ומפותל בין שתי המדינות השכנות. קו גבול זה הפריד בין מדינת מושבם של בעלי המקרקעין ירדן לבין מדינת ישראל שבה נמצאים המקרקעין. הפרדה זו הפכה את בעלי המקרקעין ל"נפקד", כמשמעו בסעיף 1(ב) לחוק נכסי נפקדים, ואת המקרקעין ל"נכס נפקד", כהגדרתו בסעיף 1(ה) לחוק.
לצד חוק זה, כוחות הביטחון בגדה החלו לתפוס בנכסים עבור בסיסים של צה"ל וזאת מכוח החוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום, התש"י-1949. כך גם צה"ל מוסמך להפקיע מקרקעין לצרכי ביטחון מכוחה של פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943.
חוק נכסי נפקדים מקנה את כל הזכויות בנכס נפקד לאפוטרופוס ועל ידי כך מנתק את זיקת הבעלות בין הנכס לנפקד. זאת אגב בכפוף לסמכות האפוטרופוס להסיר את המעמד של "נפקד" מהנכס בהתאם לסמכותו בסעיף 27 לחוק, ולאפשרות של החזרת הנכס לבעליו הקודמים, או למי שיבוא בנעליו, במסגרתו של סעיף 28 לחוק ועל פי שיקול דעתו של האפוטרופוס. במהלך התקופה שבין מועד הקנייתו של הנכס לאפוטרופוס למועד שחרורו אם הנכס אכן משתחרר או, לחלופין, למועד הפיכתו "לנכס לא נפקד", כל דיספוזיציה בנכס אשר לא נעשית על ידי האפוטרופוס עצמו בדל"ת אמות סמכויותיו הינה אסורה וחסרת תוקף משפטי.
נכסי נפקדים נרשמים על שם האפוטרופוס או על שמה של רשות הפיתוח ובמקרה כזה עולה שהמקרקעין שייכים לאפוטרופוס ולרשות הפיתוח, ואין לנפקד הטוען לזכויות במקרקעין זכות תביעה נגד האפוטרופוס ביחס לנכס. ההלכה קבעה כי שער הכניסה לתחולתו של חוק נכסי נפקדים הוא היות הנכס "נכס נפקד" ובעלי הזכויות, הנהנים או המחזיקים בו "נפקדים" כהגדרתם בסעיפים 1(ב) ו-1(ה) לחוק נכסי נפקדים. בהתקיים התנאים הללו, אף בהעדר ידיעת האפוטרופוס ובלא נקיטה של כל פעולה מצדו, לרבות רישום, מוקנות הזכויות בנכס הנפקד לאפוטרופוס.
הלכך, מקרקעין שהם נכסי נפקדים הרי שהם הוקנו לאפוטרופוס בתום מלחמת העצמאות, אם לא לפני כן, דהיינו: בשנת 1949 לכל המאוחר, בהתאם לאמור בחוק נכסי נפקדים. משמעותה של הערת ההקניה הרי שזו נרשמת על ידי האפוטרופוס אך מעמדה אינה אלא דקלרטיבית.
מבחינת מבנה העבודה הוא כדלהלן: בתחיל האעסוק בחוק נכסי נפקדים, התש"י-1950 תכלית ותכולה. בהמשך אדון בזכות הקניינית לקניין של הפרט וזאת לאור ההוראות הדרקוניות בחוק נכסי נפקדים. בהמשך אדון באיזון בין הזכויות של הנפקד לבין הזכות של האפוטרופוס להקנות לו את הזכויות בנכסי נפקדים. אתייחס גם לפרשנות החוק כפי שנקבעה בפסיקה. יהיה פרק של משפט משווה ולבסוף אסכם את העבודה.
השאלה המשפטית שתלווה אותנו בכתיבת העבודה:
כיצד יש לפרש את חוק נכסי נפקדים בעקבות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו?

עבודות נוספות שעשויות לעניין אותך

המבחנים לקביעת רשלנות רפואית והגנת אשם תורם בעת רשלנות רפואית

עבודה סמינריונית עיונית (סמינריון עיוני)

המבחנים לקביעת רשלנות רפואית והגנת אשם תורם בעת רשלנות רפואית | סמינר עיוני בקורס: | רפואה ומשפט …

לפרטים נוספים

ניתוח משפטי ואתי של שימוש במצלמות רחוב לאכיפת עבירות חניה

עבודה מסכמת

ניתוח משפטי ואתי של שימוש במצלמות רחוב לאכיפת עבירות חניה | תוכן עניינים | מבוא 1 | …

לפרטים נוספים

היחס המשפטי לסוגיית העיזבון הדיגיטלי לאור ההתפתחות הטכנולוגית

עבודה סמינריונית

סמינריון בנושא: | היחס המשפטי לסוגיית העיזבון הדיגיטלי לאור ההתפתחות הטכנולוגית |   |   |   …

לפרטים נוספים

נייר עמדה בנושא רשלנות רפואית במקרה של טיפולים רפואיים חדשניים

עבודה מסכמת

נייר עמדה בנושא רשלנות רפואית במקרה של טיפולים רפואיים חדשניים | תוכן עניינים | רקע 1 | …

לפרטים נוספים

גובה מזונות ילדים בבתי דין שרעים בהשוואה לבתי משפט לענייני משפחה

עבודה סמינריונית

גובה מזונות ילדים בבתי דין שרעים בהשוואה לבתי משפט לענייני משפחה | מאת: | ת"ז: | המנחה: …

לפרטים נוספים

שביתות פוליטיות באנגליה והשוואה לישראל

מטלה

שביתות פוליטיות באנגליה והשוואה לישראל | תוכן עניינים | שביתות פוליטיות באנגליה 1 | השוואה לישראל 3 …

לפרטים נוספים

צריכים עזרה בכתיבה אקדמית?