מאגרי עבודות וסיכומים

מחברת מלאה של הקורס דיני חוזים – כל סיכומי השיעור

#6679
שם הקובץ:
מחברת-מלאה-דיני-חוזים.docx

להורדת הפריט

דיני חוזים – סיכום הקורס

תוכן עניינים

שיעור 1- האינטראקציה החוזית 2
שיעור 2- האינטרסים המכוננים של דיני החוזים והביוגרפיה של החוזה 3
שיעור 3- הצעה 3
שיעור 4- קיבול 5
שיעור 5- זיכרון דברים ודרישת צורה 8
שיעור 6+7- תום לב במו"מ 9
שיעור 8- טעות 12
שיעור 9- הטעיה 15
שיעור 10- כפייה ועושק 16
שיעור 11- חוזה פסול, חוזה למראית עין 20
שיעור 12+13- פרשנות והשלמת פרטים 23
שיעור 14- קיום בתום לב וסעיפי ברירות מחדל 26
שיעור 15- חוזה לטובת צד ג' 29
שיעור 16- חוזים אחידים ותניות פטור 30
שיעור 17- חוזה על תנאי וסוגי חיובים 34
שיעור 18- סיכול 37
שיעור 19- סעדים ותרופות 40
שיעור 20- הפרת חוזה והפרה צפויה 42
שיעור 21- ביטול החוזה והשבה 44
שיעור 22- אכיפת חוזה 48
שיעור 23- פיצויים 52

שיעור 1- האינטראקציה החוזית

כאשר מדברים על חופש החוזים מבחינים בין:
• חופש ההתקשרות- האם להתקשר בחוזה ועם מי.
• חופש העיצוב- אופן עיצובו והתהוותו של החוזה (יכול להיות בכתב, בע"פ וכו').

הבטחה מול הסכם/הסכמה- ההגדרה הבסיסית של החוזה היא:
1. הבטחה הדדית (הסכמה בין הצדדים)- מהות החוזה הוא יחסי חליפין, החלפה של הבטחות.
2. אכיפה- ההבטחה צריכה להיות אכיפה.

מדוע נחוץ חוק החוזים אם החוזה יוצר לצדדים את הדין?
• יצירת תנאים לכריתת חוזה- כולל פיקוח נגד שימוש לרעה.
• עזרה במקרה של הפרה.
• קביעת ברירות מחדל- הוראות חוק דיספוזיטיביות והצדדים רשאים להתנות עליהן בחוזה, אחרת יהיו כפופים להן. יש כאן סדר נורמטיבי הפוך, ההסכמה החוזית יכולה לגבור על החוק.

שני סוגי הוראות חוק: (החוק אינו קובע אילו הוראות הן מסוג מסוים, זוהי שאלה פרשנית)
1. הוראות קוגנטיות- אלו הוראות אשר אין באפשרות הצדדים להתנות או לסטות מהן.
2. הוראות דיספוזיטיביות- אלו הוראות המאפשרות לצדדים להתנות עליהן.

שני מבחנים להבחנה בין הוראה דיספוזיטיבית לקוגנטית: [בית יולס, שמגר]
א. אם לא יודעים איזו הוראה זו, בשל חופש החוזים נניח שהיא דיספוזיטיבית. נטל ההוכחה יהיה על מי שטוען שההוראה קוגנטית.
ב. פטרנליזם הוא סוג קלאסי של הוראות קוגנטיות (הוראות שנועדו להגן על אנשים מפני עצמם).

חקיקה

סעיף 1- כריתת החוזה- כיצד "חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה". סעיף זה מדבר על איך חוזה נוצר, אבל ההגדרה מהו חוזה לא נמצאת בחוק.

סעיף 23- צורת חוזה "חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם הייתה צורה מסוימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים".

סעיף 24- תכנו של החוזה "תכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו הצדדים". הסעיף מעגן את חופש החוזים בדין. המדינה אינה עוסקת בתוכן- הוא תלוי בהסכמת הצדדים. עם זאת, בהרבה מאוד אינטראקציות ההסכמה היא לא על התוכן, אלא על עצם ההפעלה.

פסיקה

פס"ד הלכה
נחמני נ' נחמני

העובדות: רותי נחמני תבעה לקבלת הביציות המופרות לצורך השתלתן ברחם פונדקאית ואילו דני נחמני התנגד לכך. דעת הרוב (שטרסברג כהן):
1. אין לכפות אבהות שכן כפייה כזו היא פגיעה בזכויות יסוד.
2. ההסכם הוא רופף מטבעו (מכוון שמדובר בהתחייבות לשנות סטאטוס אישי). ואכיפתו היא בלתי אפשרית ובלתי ראויה לאור הנסיבות.
דעת המיעוט (טל):
1. הזכות לאבהות היא לא מוחלטת ומולה עומדת הזכות לאימהות.
2. קיימת טענת השתק מכוח הבטחה. השתק זה מגן על אינטרס ההסתמכות של גב' נחמני ששינתה את מצבה בהסתמך על ההבטחה.
לוין נ' לוין

העובדות: חוזה גירושין שכלל סעיף (11) המפנה לחוזה מזונות נפרד שאסור להציגו בביהמ"ש.

 

זמיר:
התשובה לשאלה אם חוזה המזונות הוא חוזה שיש לו תוקף משפטי תלויה בראש ובראשונה בכוונת הצדדים.  אם הצדדים גמרו בדעתם ליצור חיובים משפטיים המעניקים זכויות ומטילים חובות בתחום המשפט, זה חוזה ודיני החוזים חלים עליו.
כיוון שמדובר בחוזה, האם למרות ס' 11, ניתן להציגו בביהמ"ש?:
א. סעיף 11, לפי פירושו הנכון, אינו מונע את ההצגה של חוזה המזונות בביהמ"ש לצורך ביסוס התביעה למזונות עצמם.
ב. סעיף 11 סותר את תקנת הציבור ולפיכך הוא בטל.
ג. אף אם סעיף 11 שריר, אין מקום לאוכפו באופן שימנע את הצגת החוזה בביהמ"ש.

שיעור 2- האינטרסים המכוננים של דיני החוזים והביוגרפיה של החוזה

שלושה סוגי אינטרסים:
1. אינטרס ההשבה (אחורה)- אדם שקיבל טובת הנאה כלשהי לפי חוזה שבוטל, אין שום הצדקה שהוא יחזיק בה. המטרה להחזיר את האדם לאיפה שהיה לפני הכריתה- הוא יקבל את מה שהוציא במסגרת החוזה. במסגרת האינטרס מתייחסים לשני היבטים- התעשרות המבטיח והנזק שנגרם לצד הנפגע.
2. אינטרס ההסתמכות (אחורה)- אחד הצדדים שינה את מצבו לרעה כיוון שהסתמך על מצג כלשהו שעל בסיסו הסכים מרצונו להוציא הוצאות. אינטרס זה דורש להעמיד את אותו צד במקום בו היה טרם ההבטחה והמו"מ. לרוב באינטרס ההסתמכות מדובר על הוצאות ופעולות לגבי צד ג', אחרת הפיצוי בין הצדדים נעשה במסגרת אינטרס ההשבה.
3. אינטרס הציפייה- קיום (קדימה)- עצם ההבטחה/כריתת החוזה יצרה אצל אחד הצדדים ציפייה לקבל את המובטח בחוזה. אינטרס זה דורש להעמיד את אותו צד במקום בו הוא היה נמצא אילו החוזה/המו"מ היו מתממשים. קיימות שתי דרכים למימוש החוזה במסגרת אינטרס זה- אכיפת החוזה או פיצוי כספי שיענה על אינטרס הציפייה.

ההבחנה בין הסתמכות לציפייה:
• אינטרס ההסתמכות עוסק בהוצאות שהוצאנו ורווחים שנמנעו מאתנו.
• אינטרס הציפייה עוסק בהוצאות שלא נותרה לי ברירה אלא להוציא עקב אי קיום החוזה כנדרש.

חשוב! אדם לא יכול לקבל כפל פיצוי, כלומר- גם הסתמכות וגם ציפייה. פסיקת הסעדים במקרה של הפרה תהיה בהתאם להנחה היסודית- קיום חוזה מחד יאפשר פיצויי ציפייה בעוד ביטול חוזה מאידך יאפשר פיצויי השבה והסתמכות.

הביוגרפיה של החוזה:
1. השלב הטרום חוזי- שלב הכריתה, כאן הרגולציה מתבצעת באופן כללי ע"י פרק א' בחוק (ס' 1-12).
2. השלב החוזי.
3. השלב הפוסט חוזי- שלב ההפרה. הפרה היא כל מעשה או מחדל שהוא בניגוד לחוזה.

הכלים העומדים לרשותנו כאשר מופר חיוב חוזי:
1. טענת הגנה מטעם ניצול לרעה של התהליך החוזי- חוזה עם יחסי כוח א-סימטריים בצורה מאוד קיצונית. הטענה יכולה להיות של מניפולציה של אינפורמציה, כלומר, הסתרת מידע/מידע שקרי. בשביל לטעון זאת יש לוודא שאם לא נקבל את האינפורמציה מהצד השני, לא נדע את העובדות.
2. טענת הגנה מטעם שינוי נסיבות קיצוני- סיכול חוזה- בד"כ לא מהווה עילה לאי קיום חוזה, משום שהחוזה לרוב צופה את פני העתיד. המשפט לא קיים כדי להציל מעסקאות לא טובות. עם זאת, לעיתים שינוי הנסיבות הוא כ"כ גדול שלא ניתן לפעול כנגדן והחוזה בלתי ניתן לביצוע.
3. טענות הגנה שמגיעות מחוץ לתחום החוזי ומהתחום הציבורי (אי חוקיות וכו')- יש דברים מסוימים שלא ניתן להסכים עליהם, אפילו אם לכאורה שני הצדדים מסכימים עליהם. מקרים בהם הדין החיצוני מחייב יותר מהחוזה.

פסיקה

פס"ד הלכה
Sulilivan v. o'connor
ניתוח לפי אינטרסים [במחברת]
העובדות: שחקנית שתובעת את הרופא שניתח את אפה. הצדדים הגיעו לפשרה וזאת משום הקושי לכמת ולהוכיח שלולא נכשל הניתוח הייתה באמת מצליחה ומרוויחה הון. לכן הגיעו להסכמה ופשרה ולא מיצו את התביעה- הסכום שהוסכם איננו בלבד מה ששילמה, כי אם בתוספת לציפייה של מה שהייתה מרוויחה נוכח אפה המשופץ- איזושהי הערכה.

שיעור 3- הצעה

שלושת מרכיבי ההצעה- סעיף 2:
1. פנייה- פעולה תקשורתית בין הצד המציע לניצע.
2. גמירת דעת- ההצעה היא מספיק רצינית ויש בה הבעה של הכוונה ליצור יחסים חוזיים.
3. מסוימות- תנאיה של ההצעה ברורים ומפורטים כך שניתן לקבל אותם ע"מ ליצור יחסים חוזיים.

מהי פנייה של אדם לזולת? ביהמ"ש משתמש במבחן הטרדן המתערב. נשאל אדם העומד בצד והוא עד למו"מ, האם מבחינת הבנתו הסבירה מה שהיה כאן זו פנייה שמכילה בתוכה גמירת דעת ומסוימות. [בוחבוט]

בסיטואציות קיבול והצעה עלינו לבצע הבחנה בין:
א. פעולה תקשורתית- נוגעת לתקשורת בין שני הצדדים.
ב. פעולה משפטית- משנה את מצבם המשפטי של הצדדים כך שמאותו רגע הם כפופים למצב זה.

מי שמציע הצעה מבצע פעולה משפטית משום שהוא מעניק לניצע כוח שלא היה לו קודם- כוח הקיבול. התשובה לשאלה מתי פעולה תקשורתית הופכת להיות פעולה משפטית חייבת להיות ביחס לנסיבות ולאינפורמציה שלצדדים יש אחד על השני.

נקודות נוספות:
• "מונע הנזק היעיל"- הסיכון לאי הבנות ביחסים חוזיים ובמו"מ מוטל על הדובר, לו קל יותר להחצין את האינפורמציה מאשר לשומע לדלות אותה. האחריות היא על יוצר המצג להציג את כל המידע.
• מצג- כל פעולה תקשורתית בה יש רכיב עובדתי. האחריות היא עד לרמה שאנשים סבירים יבינו את המצג (מבחן אובייקטיבי) והיא מוטלת על המציג.
• חזרה מהצעה- יש צורך לבצע איזון בין כוחו של המציע לחזור בו ובין כוחו של הניצע להסתמך על הקיבול שהוא עצמו נתן. האיזון נמצא בסעיף 3(א)- מציע יכול לחזור בו מהצעה ובלבד שההודעה על כך תגיע לניצע לפני שהוא נתן הודעת קיבול. מתי הצעה היא בלתי חוזרת?
1. המציע קבע שההצעה היא ללא חזרה.
2. המציע קבע מועד לקיבול- הצעה בלתי הדירה.
• מועד פקיעת ההצעה- ברגע הדחייה (לפי ס' 4) או בתום הזמן שניתן (לפי ס' 8). אם לא היה זמן כזה, עד פרק זמן סביר. כדי להראות שהצעה לא סבירה, אני צריך להראות שהיא יצאה ממתחם הסבירות.
• מכרז- יצירה שיפוטית מיוחדת בתוך דיני החוזים. המזמין רוצה להכפיף תנאים, ומצד שני רוצה לשמור את כוח הקיבול, הוא עושה זאת משום שהוא חזק בכוח המסוימות ולא מאפשר לעצמו להגיע לכדי גמירת דעת, וליתר בטחון הוא עוד מוסיף – "אין לראות בכך הצעה לחוזה".

חקיקה

סעיף 2- הצעה
פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסוימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה; הפניה יכול שתהיה לציבור.

סעיף 3- חזרה מן ההצעה
א. המציע רשאי לחזור בו מן ההצעה בהודעה לניצע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה לניצע לפני שנתן הודעת קיבול.
ב. קבע המציע שהצעתו היא ללא חזרה, או שקבע מועד לקיבולה, אין הוא רשאי לחזור בו ממנה לאחר שנמסרה לניצע………….

 

עבודות נוספות שעשויות לעניין אותך

התערבות הרשות המבצעת בסכסוך עבודה של העובדים הסוציאליים

עבודה פרוסמינריונית

האוניברסיטה הפתוחה | עבודה פרו-סמינריונית בקורס: | יחסי עבודה |   | בנושא: | התערבות הרשות המבצעת …

לפרטים נוספים

המתח בין חופש ביטוי של חברי כנסת לבין הסתה לאלימות וטרור – ניתוח מנקודת מבט משפטית

עבודה סמינריונית

המתח בין חופש ביטוי של חברי כנסת לבין הסתה לאלימות וטרור – ניתוח מנקודת מבט משפטית | …

לפרטים נוספים

סיכום מלא של הקורס: משפט ותאוריות חברתיות – מעולה כהכנה לבחינה!

סיכום קורס

סיכום מלא של הקורס: משפט ותאוריות חברתיות | תוכן עניינים | 2-3 פוזיטיביזם | 4-5 ריאליזם | …

לפרטים נוספים

שינויים בשוק העבודה בישראל בעידן הפוסט תעשייתי – היבטים משפטיים

עבודה סמינריונית

עבודה סמינריונית בנושא: | שינויים בשוק העבודה בישראל בעידן הפוסט תעשייתי – הבטים משפטיים | מגיש: | …

לפרטים נוספים

זכות הילד לקבלת טיפול רפואי

מצגת

מצגת בת 20 שקפים על הדין המצוי והרצוי במצב בו הקטין מעוניין בטיפול רפואי והוריו מסרבים או …

לפרטים נוספים

המעמד המשפטי המצוי והרצוי של הסכמת קטין לקבלת טיפול רפואי

עבודה סמינריונית

[שם המוסד האקדמי] | [שם המסלול / פקולטה] | עבודה סמינריונית בקורס: | [שם הקורס] | בנושא: …

לפרטים נוספים

צריכים עזרה בכתיבה אקדמית?