מעקב אחרי עובדים באמצעות האינטרנט – היבטים אתיים

[שם המוסד האקדמי]
[שם הפקולטה]

עבודה סמינריונית בקורס:
[שם הקורס]

בנושא:

מעקב אחרי עובדים באמצעות האינטרנט – היבטים אתיים

מגישים:

המרצה:

תאריך:

תוכן העניינים

1. מבוא 3
2. מעקב באמצעות האינטרנט – מנקודת מבטו של העובד 6
2.1. טיעון הפרטיות 6
2.2. טיעון הפטרנליזם 10
2.3. זכות ההתאגדות 11
3. מעקב באמצעות האינטרנט – מנקודת מבטו של המעסיק 12
3.1. טיעון הפרודוקטיביות 12
3.2. טיעון הבטיחות 14
3.3. טיעון האחריות המשפטית 15
4. מעקב באמצעות האינטרנט – מנקודת מבטו של הרגולטור 17
5. דיון וסיכום 19
6. ביבליוגרפיה 21

1. מבוא

ככל השגדלה חשיבותה של התקשורת האלקטרונית, מתחדד הצורך ללבן את נושא הפרטיות במערכות הדוא"ל. המודעות להיבטים האתיים של הפרטיות בתקשורת האלקטרונית גוברת, במיוחד בנוגע לצפיות לפרטיות. הדוא"ל משפר את התקשורת בארגון, אך היתרונות שהארגון יכול להשיג אינם יכולים להתממש ללא התחשבות בעלויות הקשורות ובאחריות הנובעת מכך. לארגון יש אחריות כלפי עצמו, כלפי העובדים, כלפי השותפים העסקיים, הלקוחות והחברה, להתנהג בצורה אתית בכל הקשור למדיניות הפרטיות של הדוא"ל (Sipior et al., 1998).
82% מהעובדים חשופים למעקב אלקטרוני. 14 מיליון עובדים בארה"ב וכ27 מיליון עובדים בעולם, עובדים תחת ניטור אינטרנט מתמיד. למעקב אלקטרוני יש השלכות אתיות עמוקות בהקשר להשפעותיו על סביבת העבודה, כגון התפיסה של זכויות הפרטיות, הוגנות בקבלת ההחלטות, איכות החיים בעבודה, והשפעת הלחץ על רווחת העובד. כתוצאה מכך המעקב באמצעות האינטרנט הפך להיות שנוי במחלוקת ומרכז ויכוח סביב יתרונותיו וחסרונותיו (Alder et al., 2008).
להמחשת הבעייתיות בעניין המעקב האלקטרוני, Kidwell & Sprague (2009) מביאים את הסיפור המפורסם של חברת Dow Chemical. אלפי העובדים של חברה זו הבינו את בדרך הקשה את הכח של המעקב האלקטרוני: החברה פיטרה 60 עובדים בשנת 2000 ונזפה במאות אחרים בשל שליחת דוא"ל בעל תוכן מיני או אלים. הפרשה התעוררה כתוצאה מתלונות של עובדים, והמעקב אחרי הדוא"ל התבצע בניגוד למדיניות הפרטיות של החברה (Kidwell & Sprague, 2009).
נושא ההיבטים האתיים של מעקב אחרי עובדים אל מול הזכות לפרטיות איננו חדש, והוא נידון בהקשרים של בדיקות סמים (Cranford, 1998), ציטוט לשיחות טלפון (Alder et al., 2008), התקנת מצלמות (Arnesen & Weis, 2007), מיקום רכבים (Kidwell & Sprague, 2009) ועוד, אך הוא עולה בצורה מחודשת וביתר שאת עם חשיפתם של מיליוני עובדים ברחבי העולם למעקב באמצעות האינטרנט בכלל והדואר האלקטרוני בפרט (Martin & Freeman, 2003). המערכות האלקטרוניות זולות יותר מפיקוח ישיר, לכן ארגונים רבים עוברים שליטה אלקטרונית בעובדים המגיעה לעתים לרמה נצלנית של שליטה בעובדים (Kidwell & Sprague, 2009).
האתיקה מבקשת ליצור סטנדרטים להתנהגות מוסרית. הדאגה הראשונית של התנהגות אתית היא נזק אפשרי לאדם או לקבוצה. האתיקה מנסה לפתור עימותים בין אינטרסים. עובדים ומעסיקים רואים היבטים אתיים שונים של פרטיות הדוא"ל. המעסיק יאמר שלעובד אין ציפיות לפרטיות כי הדוא"ל הוא משאב של החברה. העובד יאמר שמעקב אחרי מייל היא פגיעה בפרטיות (Sipior et al., 1998). הגדרות לפרטיות, הרגישות יותר פסיכולוגית לפרטיות העובדים, מעלות ספק לגבי האתיות של מעקב אחרי עובדים (Cranford, 1998).
מעקב אלקטרוני הוא שימוש בטכנולוגיית מידע על מנת לאסוף נתונים הקשורים לביצועים והתנהגות במקום העבודה, לצורך שיפור הפרודוקטיביות, הגנה על בטיחות העובדים, שליטה במקום העבודה, והגנה על המעסיק מתביעות. לעתים המידע נאסף בחשאי, ולעתים העובדים יודעים שעוקבים אחריהם (Kidwell & Sprague, 2009).
Martin & Freeman (2003) טוענים כי הטכנולוגיות חדשות אך הליבה של הנושאים האתיים נשארת דומה: התנהגות חדשה ללא נושאים אתיים יסודיים חדשים. לכן יש לפתח דרכים חדשות לדיון באותם ערכים בסיסיים. ישנן דרכים חדשות להפר את הבטיחות, לבזבז זמן, לפגוע בעמיתים, ולעקוב אחרי עובדים, אך נושאים אלו מוכרים בחברה הארגונית. ההרחבה היא רק בהיקף ובמהירות המעקב (Martin & Freeman, 2003).
Alder et al. (2008) טוענים שהרחבה זו אינה רק כמותית אלא גם מהותית. אף על פי שארגונים עקבו אחרי עובדיהם במשך מאות שנים, מספר התפתחויות הרחיבו את המידה ועומק של המעקב אחרי עובדים. התפתחויות טכנולוגיות שינו את סביבת העבודה ואת יחסי העובד-מעביד. טכנולוגיות מידע משפרות את הפרודוקטיביות אך גם יוצרות סיכון לשימוש לרעה על ידי העובדים. כתוצאה מכך התפתחו טכנולוגיות לשליטה. צורות חדשות אלה של מעקב יוצרות מציאות חדשה למעסיקים ולעובדים (Alder et al., 2008).
ישנם קוים רבים המייחדים את הדוא"ל לעומת צורות מעקב אחרות כגון מצלמות ובדיקות סמים, אך לדעתנו ישנם שני מאפיינים עיקריים שמחדשים את הדיון המוסרי באמצעי זה. הראשון הוא הציפיה לפרטיות, כלומר ציפיה מוקדמת של העובד הכותב את הדוא"ל, שמכתב זה יגיע ליעדו בלבד (Sipior et al., 1998). השני הוא הרחבת היקף המעקב והאינטנסיביות שלו, שיכולה להראות רק כמותית כאמור (Martin & Freeman, 2003), אך למעשה מביאה את סביבת העבודה למצב המכונה "Electronic Sweatshop". מושג זה מתאר את הרמה הירודה של הערכים האנושיים בהם מצוי העובד החשוף למעקב אלקטרוני צמוד הפוגע בפרטיות וגורם ללחץ (Kidwell & Sprague, 2009). צד זה מדגיש את הפגיעה הרגשית בעובדים ולא את הפגיעה בזכות כגון זכות הפרטיות.
מטרת עבודה זו היא לא רק לבדוק האם מעקב אחרי עובדים באמצעות האינטרנט הוא ראוי מבחינה מוסרית, אלא גם לבדוק איזו מידה של מעקב ואילו סוגים של מעקב הם ראויים ואילו לא, ובאילו תנאים.
לצורך כך נבחן את נושא המעקב אחרי עובדים מנקודת מבטם של העובדים [פרק 2], המעסיקים [פרק 3], והרגולטור [פרק 4], ולאחר מכן ננתח את הדעות השונות לגבי מידת המוסריות של מעקב אחרי עובדים באמצעות האינטרנט, היקף המעקב הראוי, סוג המעקב הראוי, והתנאים בהם המעקב ראוי מבחינה מוסרית [פרק 5].
העבודה מתמקדת בהיבטים האתיים ולא בהיבטים המשפטיים. לכן אם תהיה נגיעה בתחום המשפטי היא תעשה רק במידה והיא יכולה להאיר אספקט כלשהו בשאלה המוסרית. כמו כן פרטים לגבי טכנולוגיות של תקשורת או של מעקב אינן מובאים כשלעצמם אלא רק כדי לסביר באופן מדוייק את המציאות בה חיים העובדים החשופים למעקב אלקטרוני. בשל מיעוט חומר לגבי ישראל רוב העבודה מתייחסת למצב בארה"ב, תוך השוואה למדינות אחרות. המצב בישראל שונה במעט מבחינה תרבותית ומבחינה משפטית.