סיכום מלא של הקורס סטייה חברתית

סיכום קורס סטייה חברתית

תוכן עניינים

שיעור 1- מהי סטייה 3
הגדרת הסטייה 5
רטוריקה של סטייה 5
סטייה חברתית על פי קונרד ושניידר 6
פוליטיקה של הגדרה 6
פוליטיקה של גורמים 6
תיוג תופעה ספציפית כסטייה 6
בעיה חברתית – בסט 7
הרטוריקה של ההיגיון 9
רטוריקה של מוסר 9
שיעור 2- תפיסת הסטייה 10
סיבות הסטייה 10
טענות סימפטיות וטענות בלתי סימפטיות 10
פאניקה מוסרית 10
ביקורת חברתית 12
קול של הגנה עצמית 13
האדרה עצמית 13
תיאוריה של אטיולוגיה 13
תיאוריה של הבנייה 13
התיוג על פי שור 14
דרמטיזציה של הרוע (טננבאום) 15
שיעור 3- החברה החרדית 16
פוליטיקה של גורמים 16
חילון התודעה – ברגר 17
אסטרטגיות תגובה של החברה החרדית 17
משל המדרון החלקלק 18
משל הבור הריק 18
החברה החרדית ומערכת המשפט 19
שיעור 4- שחיטות 20
סטייה של אישי ציבור 20
כישלון התנהגותי 21
כישלון תפקודי 21
התרבות הפלילית – משפטית 22
בג"צ דרעי 23
בג"צ פנחסי 23
שוויון בפני החוק 23
מבחן בוזגלו 23
חסינות 24
מינויים פוליטיים 24
פרשת אבוחצירא 25
שיעור 5- ועדות חקירה ממלכתיות 26
הכישלון התפקודי 26
פרשת עסק הביש\פרשת לבון 26
ועדות חקירה ממלכתיות בישראל 27
אחריות מיניסטריאלית ואחריות אישית 28
ועדת אגרנט 29
ועדת חקירה פרלמנטרית 29
ועדות בדיקה 30
שיעור 6- חופש הביטוי 30
סמכויות המוסד 30
ג'רמי בנטאהם 30
3 סוגי סרבנות 31
הזכות לשוויון 31
מקורות חופש הביטוי 32
בג"ץ בתי הסוהר 33
בג"ץ קול העם 73/53 34
בג"ץ שניצר 680/88 34
פסק דין ראם- רע"א 105/92 36
שיעור 7- גבולות חופש הביטוי 37
פסק דין ג'נין ג'נין- בג"ץ 316/03 37
חופש הביטוי באינטרנט 39
הלכת מור- פסק דין רמי מור- רע"א (רשות ערעור אזרחית) 4447/07 40
שיעור 8- שיגעון ופסיכיאטריה 41
מישל פוקו 41
התנועה האנטי פסיכיאטרית 45
הביקורת הפמיניסטית 45
שיעור 9- הטרוטופיה 49
הטרוטופיות של משבר 49
הטרוטופיות של סטייה 50
שיעור 10- סטייה פוליטית 50
הגדרה 50
פוליטיזציה של סטיה 51
אודי אדיב 52
תגובת החברה לסטייה פוליטית 56
דה-פוליטיזציה 56
קרימינליזציה 56
מדיקליזציה 57
דה-הומניזציה 57
פרשת וענונו 59
שיעור 11- סיפורים אטיולוגיים 67
שלושה חלקים לסיפור האטיולוגי – קרומר 67
תגובות נגד 68
חריגות 68
תקינות 68
הסטה 68
מתקפת נגד 68
ביקורת פנימית 68
ייחוס אישי וייחוס חברתי 69
המחתרת היהודית 69
ברוך גולדשטיין 72
שיעור 12- המלחמה בשחיתות 75

שיעור 1- מהי סטייה

הסטייה היא גורם שמעסיק אותנו כל הזמן, היא קיימת בכל חברה, חלק ממציאות חיינו, אין מהדורת חדשות שאין בה דיווח על מעשה סוטה כלשהו. במציאות החברתית יש הרבה מאוד מעשים שהם לא מוגדרים כסטייה ע"פ חוק אבל בכל זאת הם עולים לשיח הציבורי ונוגעים בוויכוח על הסוטה והנורמטיבי.
דוגמה:
• מחאת המילקי עוררה שאלות אחרות חוץ מיוקר המחייה, שיח על פטריוטיות, החברה הישראלית היא היחידה שמי שעובר ממנה נקרא יורד.
• ניצב שטיין הודיע על פרישתו מהמשטרה אחרי שבעיתון הארץ התפרסמה תמונתו וידיעה על כך שהוא היה במסיבת הגיוס של הבת של רונאל פישר שנחקר ויוגש נגדו כתב אישום בפרשת השוחד של אלון חסן. הפרישה של ברונו שטיין שמאוד הפתיעה את צמרת המשטרה נגעה בוויכוח על גבולות הסטייה. העובדה שהניצב היה במסיבת הגיוס היא לא עבירה פלילית.
• הסיפור של 8200- אחרי שחלק מלוחמי 8200 את מכתב הסרבנות שלהם בשל מעשי צה"ל והעובדה שהם נדרשים לאסוף אינפורמציה מסוימת והשימוש בה, התחיל וויכוח על שאלת הסרבנות ובשאלה מה סוטה ומה לא סוטה. ברור שסרבנות היא עבירה אך התחילו שאלות מה מותר לחיילים, מה אסור, האם מותר לחיילים להביע את דעתם באופן כזה.
נושא הסטייה הופך להיות הרבה יותר מורכב כאשר לא עוסקים בהיבט הפלילי כי בהיבט הפלילי הרבה יותר פשוט לנהל את זה. מעשי הפשע הראשונים בחברה הישראלית היו לפני קום המדינה, היו שני מעשי שוד בת"א ובירושלים כבר בשנות הארבעים, הרצח של פרשת יעקובוביץ היה ב1949, דוגמאות למעשים פליליים ניתן למצוא כבר לפני שנים. השאלות במישור הפלילי זה עניין ברור והשאלות האחרות הן שאלות נורמטיביות וסטייה נוגעת הרבה מאוד לשאלות נורמטיביות.
לפני שנה עלה הסיפור של ראשי הערים שנחשדו בפליליים וסירבו לעזוב את משרתם וחלק מהציבור אמר שהם ראשי עיר מעולים, השאלה אם זה נותן להם לגיטימציה באופן שהם מתנהלים וזה לא קשור רק להיבט הפלילי אלא קשור לתרבות פוליטית.
המשמעות של הסטייה היא הרבה יותר בולטת כאשר עוסקים בנושאים שלאו דווקא מוגדרים ככאלו על פי חוק. הסטייה בהרבה מאוד מובנים מוגדרת במה שנקרא הגבולות הנורמטיביים, הגבולות לעיתים מוגדרים באמצעות החוק הפלילי אך כל הדוגמאות שהצגנו מראות שהגבולות לא מוגדרים רק ע"י החוק הפלילי.
החברה הישראלית עוברת תהליך של משפטיזציה- החוק והמשפט הם ממש לא חזות הכל, קשה לנהל חברה שבה החוק והמשפט הם התשובה היחידה למציאות, אי אפשר לשכנע רק באמצעותם, הם יכולים לחולל שינוי חברתי אך לא האמצעי היחיד לעשות שינוי…