סיכום למבחן בקורס – על פרשת דרכים: יהודי רוסיה מול אתגרי העת החדשה

סיכום לבחינה בקורס יהודי רוסיה על פרשת דרכים
תשובות לשאלות שיכולות להופיע במבחן לפי הנושאים הנ"ל:

1. חלוקות פולין 2
2. הסדר הישן והסדר החדש 6
3. תפקידו ומעמדו של הצדיק בחסידות 12
4. החצר החסידית והשטיבל 12
5. התמודדותה של החסידות עם אתגרי המודרנה 15
6. ההשכלה והאורתודוקסיה כתגובה למודרנה 19
7. מקורות האורתודוקסיה וגילוייה במזרח אירופה 23
8. ההשכלה והאורתודוכסיה – תשובות לשאלות נוספות שעשויות להופיע במבחן 29
9. מהי ההשכלה 29
10. הגישות במחקר לגבי ראשית ההשכלה בקרב יהודי מזרח אירופה 31
11. מהי האורתודוקסיה 34
12. ראשית האורתודוכסיה ברוסיה על פי אטקס 37
13. מערכת היחסים בין חוגי ההשכלה לחוגים האורתודוכסים 40
14. הספרות העברית החדשה 41
15. מאפייני הספרות העברית החדשה, עולמם ושאיפותיהם של הסופרים העבריים, השינויים שביקשו לחולל, ויחסי הגומלין בין היצירה הספרותית לבין המציאות ההיסטורית 41
16. מתי הופיעה הספרות העברית החדשה 47
17. ההיבטים הכלכליים, התוכניים והאידיאולוגיים של הספרות העברית החדשה 49
18. דמות "התלוש" 54
19. ספרות היידיש 55
20. מעמדה של היידיש 55
21. הגורמים לכתיבת ספרות יידיש 56
22. הצגת ההוויה החברתית היהודית של מזרח אירופה ביצירות ביידיש 58
23. ההשכלה העברית והאינטליגנציה היהודית רוסית כתגובות למודרנה 61
24. ההשכלה העברית 70
25. האינטליגנציה היהודית רוסית 73
26. הסוציאליזם היהודי 83
27. פעילותם של סוציאליסטים יהודים לעומת התנועות המהפכניות הכלליות 87
28. המתח בין המחויבות לאינטרנציונליזם הסוציאליסטי לבין המחויבות ללאום 89
29. ההגירה היהודית ממזרח אירופה 91
30. הקשיים אשר עמדו בפני המהגרים 95
31. ה"סופות בנגב" 99
32. הציונות ברוסיה ועלייתו של הרצל 106

חלוקות פולין
1. חלוקות פולין מהוות סופה של תקופה וראשיתה של תקופה חדשה.
א. הציגו את המפנה הפוליטי, הכלכלי והחברתי שהתחולל עם החלוקות וביתר שאת במרוצת העשורים שאחריהם.
ב. מה ההשלכות החברתיות, תרבותיות ודתיות של המציאות החדשה שנוצרה עם החלוקות על הקיום היהודי? הסבירו את דבריכם באמצעות דוגמאות.

לאחר שנת 1500 מרבית היהודים חיו בשתי ממלכות בשוליים המזרחיים והדרומיים של אירופה: האימפריה העות'מנית וממלכת פולין-ליטא. שוליות זו עיצבה את האופי המיוחד של יהדות פולין בהמשך דרכה. רוב יהודי פולין היגרו מגרמניה ובשל כך נשמרה ההוויה הגרמנית שהתבטאה בארגון הקהילות, מעמדן המשפטי, שפת הדיבור וההויה היהודית, כל אלו היו קשורים בשורשים הגרמניים שלהם.
היהודים היגרו לפולין משני טעמים:
האחד, התנכלויות מצד הכנסייה שגברו.
הטעם השני, המלכים הפולנים הזמינו אותם לשקם את כלכלת פולין ובתמורה המלכים הפולנים הבטיחו ליהודים "כתבי זכויות",. כלומר יקבלו את הגנת המלך מפני כול מי שעלול לפגוע בהם. היהודים הפכו להיות "לעובדי האוצר"של האצולה הפולנית וכונו בשם "יהודי מלכות". היהודים נחשבו לרכוש המלך ולפגיעים אך למרות החשש אף אחד לא העז לפגוע בהם וכתבי הזכיות העניקו ליהודים ביטחון פיזי ואוטונומיה משלהם. בהמשך היהודים פנו למלך הפולני בדרישות למתן אוטונומיה בתחומים: המשפטי, החברתי, הכלכלי והדתי. כלומר, בתחום המשפטי, על עבירה בין יהודי ליהודי נשפטים בתוך הקהילה וכן המלך מינה שופט למקרים בהם היה ערעור על שיפוט היהודי ואז זה נעשה ע"י המלך. מבחינה כלכלית היהודים שיקמו את כלכלת פולין ובתמורה המלך אפשר להם לעסוק בכל תחומי הכלכלה. מבחינה דתית ליהודים הייתה אוטונומיה דתית כלומר ניהול הדת באופן עצמאי של הקהילה היהודים שילמו מס למלך על פי מספר היהודים ,פעילות שבוצעה בצורה מרוכזת ובתוך הקהילה. היהודים אשר היגרו מגרמניה עסקו בעבר בעיקר בניהול עסקים ובפולין הם עוברים לניהול עסקיהם של בעלי האצולה ה"מאגנטים". המאגנטים אצולה עשירה בפולין ובעלת הקרקעות הזמינה את היהודים לנהל את החוות שלהם. היהודים השתלבו במשק הפיאודלי ובניהול העסקים שחכרו מהמאגנטים. כך נוצרה ברית עם האצולה הפולנית שהיהודים היו גורם קולוניזטורי, שנטל חלק בייסוד ערים בתוך אזורים חקלאיים. תהליך זה הלך והתעצם במאה השש עשרה ובמחצית הראשונה של המאה ה17 כאשר היהודים נטלו חלק משמעותי ביותר במפעל ההתיישבות הפולני רחב הממדים. "המאגנאטים" הזמינו אותם להתיישב בערים…