סיכום מלא של הקורס: משפט ותאוריות חברתיות – מעולה כהכנה לבחינה!

סיכום מלא של הקורס: משפט ותאוריות חברתיות

תוכן עניינים

2-3 פוזיטיביזם
4-5 ריאליזם
5-9 הגמוניה
10-12 ריאליזם מוסדי הרחבה
12-14 פמיניזם
14-17 פמיניזם
17-19 בטחון לאומי
19-21 שינוי חברתי
21-81 חומרי קריאה

מחברת משפט ותיאוריות חברתיות – יסודות

תיאוריות

1. פוזיטיביזם – הפוזיטיביזם מנסה להבין את כללי הפרשנות הפנימיים של עולם המשפט.
2. תיאוריות ריאליסטיות –
א. זהויות – איך זהויות מעצבות פסקי דין וחקיקה.
ב. ריאליזם מוסדי – איך האינטראקציות בין רשות שופטת, מבצעת או מחוקקת משפיעים על עיצוב הטקסט המשפטי.
ג. ריאליזם תרבותי – איך דעת קהל, או תקשורת, מעצבת את המשפט.
3. תיאוריות של ביקורת חברתית –
א. תיאוריות אליטיסטיות – איך יחסי גומלין בין שופטים, או הרכבים שיפוטיים, מעצבים את עולם המשפט.
ב. ביקורת חברתית-כלכלית – איך אינטרסים כלכליים ומעמד חברתי-כלכלי מעצב את המשפט.
הפוזיטיביזם מניח כהנחת יסוד שעולם המשפט הוא קוהרנטי, כלומר בעל סימטריה פנימית, והוא מורכב מפירמידה של נורמות. מפירמידה של ערכים משפטים. הנחת היסוד היא קודקוד הפירמידה, לו נקרא בשתי שמות: עקרון הריבונות – ההנחה שהמשפט של המדינה נובע מהריבונות שלה. כלל הכרה – אומר שלמדינה יש ריבונות, וכוח הריבונות היא יכולה לכונן מערכת משפטית שלמה. כלל ההכרה קובע את האידיאולוגיה המשפטית הבסיסית. לדוגמא, בצרפת חוקק איסור על ללבוש סמלים דתיים במרחב הציבורי. ממה זה נובע? מכך שבצרפת יש כלל הכרה בסיסי המגדיר את המדינה כרפובליקה חילונית. כלומר, המערכת המשפטית כולה נובעת מכך שהרפובליקה הצרפתית היא חילונית, ומכאן שהיא יכולה לאסור על הסמלים הדתיים. מכלל ההכרה נובעים כללי הפרשנות הראשוניים, הם חוקים הראשונים לפיהם בית המשפט ינסה לפתור בעיה. לדוגמא, במשפט ציבורי ישנם שני כללי פרשנות ראשוניים – סבירות ומידתיות. כלומר, רוב הטענות והעתירות יעסקו בכך שהרשות הציבורית פעלה באופן לא מידתי או לא סביר. כללי הפרשנות המשניים מהווים כבר את הפיתרון הקונקרטי לעניין עצמו. לדוגמא, בדיני חוזים, תחילה ינסה להבין בית המשפט האם הצדדים פעלו בתום לב, הוא כלל הכרה בדיני חוזים, ולאחר מכן ינסה להבין את העובדות ולהכריע לאורן.

פוזיטיביזם

הנחות היסוד:
• אוטונומיה משפטית- השדה המשפטי מנותק כמעט לחלוטין מהתרחשויות חברתיות, פוליטיות כלכליות יומיומיות. השדה המשפטי מנוהל בתוך עצמו ולכשעצמו תוך כי שהוא מנותק כמעט לגמרי מדברים חיצוניים. לא ניתן לפרש את פסק הדין מעבר לעובדות המצוינות בגוף פסק הדין. אם ניקח לדוגמא כמאה מקרים בהם העובדות באופן כללי אותן עובדות והמקרה פחות או יותר דומה בקווים הכלליים התוצאה בכולן תהיה אותה תוצאה. השדה המשפטי קבוע בעקרונותיו בהגיון המוליך אותו ללא תלות בדברים החיצוניים לכללי המשפט.
• ודאות גבוהה ושונות נמוכה- השדה המשפטי מאפשר וודאות בתוצאות. כאמור כיוון שהמשפט מנוהל בתוך עצמו על פי כלליו ניתן ברמה גבוהה די גבוהה להניח מה תהיה התוצאה המשפטית. לדוגמא ניתן להניח ברמה מדויקת מאוד מה הוא תום לב, מה הוא אדם סביר ועוד'. הארט לדוגמה משווה בין משחק השחמט לבין המשפט. לשחמט כמו למשפט ישנם כללים מאוד ברורים בהם ניתן ללכת וישנן תוצאות שניתן יחסית לצפות מראש. על פי הארט כך הוא המשפט. שניהם מנוהלים בתוך עצמם ויש בהם סדר של כללים שאם הם חוזרים על עצמם ניתן לחזות איזה פתרון יהיה נכון בכל מצב נתון.
*אם המשפט לא יהיה תיבה סגורה של כללים והוא יהיה פרוץ לכללים תרבותיים חברתיים ועוד המשפט ייהרס.
כלל הכרה: העקרון היסוד הרחב והכוללני
• כלל הריבונות, השופט ,השוטר ועוד' יכולים לכפות על האזרחים את החלטותיהם מתוקף היותם שליחים של הריבון. המשפט בעצם יונק את הלגיטימציה שלו מהריבונות. למעשה יסוד הריבונות הוא המרכיב החלוצי של כלל ההכרה.
• האידיאולוגיה המשפטית- לכל מדינה יש אידיאולוגיה בסיסית שהיא חלק מכלל ההכרה שלה. משפט של מדינת לאום הוא חלק אינטגרלי מהאידיאולוגיה המשפטית של אותה מדינה. למעשה כלל ההכרה הוא הקשר לבין המשפט ובין המדינה. לדוגמא, הבסיס לחוקה הצרפתית הוא שצרפת היא מדינה חילונית, וכל האידיאולוגיה המשפטית מושתת על כך.
דוגמא נוספת היא ארצות הברית. על פי כלל ההכרה האמריקאי המשטר הפוליטי מושתת על סחר חופשי, והמשטר מופרד מהמוסד הדתי. מכך שכל פירמידת הנורמות יוצאת מנקודת הנחה של שני כללים אלה עליהם אין לחלוק.

כללי פרשנות ראשוניים- לאחר הכלל הרחב שהוא כלל ההכרה יבואו כללי הפרשנות הראשוניים שהם הכלים הפרטניים יותר אשר עומדים לרשותו של השופט. עקרון היסוד של גוף ידע (קורפוס) משפטי שחל על סוג הסכסוך המשפטי שיש לדון בו. סוג ידע קונקרטי שרלוונטי לשאלה העומדת בפני המשפט. כלומר המשפט יסווג את הסוגיה לתחום המשפט הנכון לתחום הספציפי וישפוט אותו על פי עקרונות אותו תחום המשפטי. בעצם מה שהפוזיטיביזם אומר שישנם כללים משפטיים ברורים לכל עניין הבא בפני המשפט ובכל עניין משפטי יש כלל אשר יכול להיות מיושם באותו מקרה.

כללי פרשנות משניים- העקרונות שהשופט מיישם באופן קונקרטי להגיע להחלטה בתיק נתון. היישום של כלל הפרשנות הראשוני אל עבר פתרון הסכסוך הספציפי. כלומר אם כלל הפרשנות הראשוני הוא……….