להורדת הפריט
תקציר 1
מבוא 2
שיטת המחקר 5
משתתפים 5
הליך הניסוי 5
מערך הניסוי 6
תוצאות 7
דיון 8
ביבליוגרפיה 11
נספחים 12
שאלונים 12
ניתוחים סטטיסטיים 16
המחקר הנוכחי בוחן את השפעת שפת האם ולמידת שפות אחרות על הזיכרון של תלת לשוניים. ההשערה שלנו היתה שמבחינת כמות, הזכירה תהיה מרבית בשפת האם, ומבחינת דיוק, הזיכרון השווא (זכירת המילה הקריטית) יופיע בשפת האם, כמו כן, שיערנו שהאפקט אינו ייחודי לשפה מסוימת.
במחקר השתתפו 32 נבדקים,16 היו בקבוצת הניסוי (ערבים) ו 16 בקבוצת ההשוואה(רוסים),
וכל קבוצה כללה נבדקים משני המינים באופן שווה. הנבדקים קראו אחת מרשימות המילים של פרדיגמת ה DRM , שחולקה ל 3 שפות (שפת האם, עברית ואנגלית) ונתבקשו להיזכר בכמה שיותר מילים מהרשימה.
ההשערותנו לא אוששו, כך שהתוצאות מצביעות על זה שאין השפעה מובהקת לשפת האם על השפה שבה המילים נזכרים. כמו כן, לא מצאנו הבדלים בין ערבים ורוסים בכמות הזכירה בשפת האם. בנוסף, ההשערה לגבי הזיכרון השווא לא נבדקה בסוף, כתוצאה מהמספר המועט של נבדקים שטעו והזכירו את המילה הקריטית.
למחקר זה יש מספר מגבלות, לכן יש לקחת את התוצאות שלו בזהירות ולנסות ולשפרם בעתיד.
זיכרון שווא והשפעתו על החלטותינו נחקר רבות בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובפסיכולוגיה בכלל.
(Melanie Caroline Steffens and Silvia Mecklenbräuker, 2007) עשו סקירה במאמרם לזיכרון שווא ודיברו על תופעת זיכרון, שהתמסדה חזק, והיא כי עדי ראייה לעתים קרובות מתבלבלים בין מידע מוטעה שניתן לאחר אירוע מסוים למה שבאמת קרה.
כמו כן, במחקרים שהשתמשו בפרדיגמתDRM (Deese, 1959; Roediger & McDermott, 1995),) נמצא שיש ראיות לכך שזיכרונות שווא יכולים להיות מבוססים במידה רבה על עיבוד אוטומטי והשליטה המודעת עליו היא מוגבלת.
מחקרים עדכניים השתמשו בפרדיגמה זו על מנת לבחון את השפעת השפה על זיכרון שווא.
מבחינה פרקטית, אחת הסיבות החשובות לבחינת השפעה זו הינה שניתן לראות שרבים מאיתנו מדברים יותר משפה אחת לפחות, ויש חברות מסויומות שבהן רוב האנשים שולטים בשלוש שפות. אותם אנשים, נאלצים להתמודד עם קשיי השפה בכל מיני סיטואציות, כגון לימודים, עבודה וכל מיני מפגשים עם אנשים שאינם בעלי אותה שפת אם.
בנוסף, במאמרם של Perani, D. & Abutalebi, J. (2005). נמצא שרכישת שפה שניה נעשית דרך אותם איברים עצביים האחראים על רכישת שפת אם. כמו כן, הדפוסים של פעילות המוח הקשורים למשימות העוסקים בהיבטים מסוימים של עיבוד לשוני עקביים בין שפות שונות, אשר חולקים את אותה מערכת שפה במוח.
ממאמר זה, עולה החשד ששימוש ביותר משפה אחת, משפיע על אופן העיבוד והזכירה, בשל העומס על אותה המערכת במוח.
תופעת ההשפעה של שימוש ביותר משפה אחת על הזכירה נחקר במחקר של P. D. McCormack, JosÉ A. Novell 1975) ) בו בדקו את תופעת הזכירה החופשית בהקשר של שפה אחת או שלוש שפות. רצו גם להבין יותר את המקרה של זכירת מלים בשפה הדומיננטית מרשימה שמערבת יותר משפה אחת ואיזה אחת היא הכי גרועה.
לקחו 60 תיכוניסטיות צרפתיות שידעו אנגלית ולמדו קורס ספרדית. והן חולקו ל3 קבוצות, שכל אחת מהן קיבלה רשימות חד שפתיות או תלת שפתיות ( צרפתית אנגלית וספרדית) בסדר שונה. כל רשימה כללה 18 מילים , וכל נבדקת קיבלה 36 רשימות. הנבדקות נתבקשו להיזכר במילים באותה שפה שבה נלמדו כדי שתיחשב להם כתשובה נכונה.
נמצא שההבדל בין רשימות חד שפתיות ותלת שפתיות הוא בזיכרון איפיזודי, שהזכירה יותר טובה בחד שפתיות, ובזיכרון אפיזודי (כמות הפריטים שנזכרו) השפה הדומיננטית נזכרת הכי הרבה. כמו כן מצאו שבזיכרון סימנטי זכירת הפריטים בשפה הדומיננטית היא גרועה כלומר שהדיוק בשפה הדומיננטית נפגע. והניחו שזה נובע מכך שלפריטים בשפה הדומיננטית יש עדיפות על השאר להיכנס לזיכרון העבודה, אך כאשר מנסים להיזכר ברשימה בצורה האופטימלית, הם מזניחים את המידע שבזיכרון האיפיזודי ומתמקדים בזיכרון הסימנטי, וכך הזכירה של הפריטים בשפה הדומיננטית היא גרועה.
כמו שאנו רואים במחקרים הנ"ל, הביצוע במבחני שפה מושפע מכמה משתנים, כגון שפת האם והשפות שאדם שולט בהם.
המגזר הערבי שחי בישראל, מתמודד עם קשיי שפה בחיי היום יום שלו. הם חיים בסביבה שבה כולם ערבים, קרובי משפחתם ובני גילם וחבריהם ערבים, כך שהשפה המשותפת שלהם היא ערבית, אך כשנחשפים לסביבה שונה, הקשיים מתחילים. באוניברסיטאות והמכללות, השפה הראשית הינה עברית, המרצים, העובדים, ורוב הסטודנטים מדברים בעברית, רובם זו שפת האם שלהם, הם שולטים בה הכי הרבה, לעומת הערבים שהתחילו להיחשף לשפה רק בגיל 9-10 ובאופן הדרגתי. כמו כן, החומר הלימודי באוניברסיטאות הוא באנגלית, המאמרים והספרים, ופה נוצר עוד קושי, עוד התמודדות עם שפה זרה.
לא רק המגזר הערבי חווה את הבעיה הזו, גם המגזר הרוסי, בא מסביבה שבה המשפחה מדברת ברוסית, במיוחד אלו שעלו לארץ ולא נולדו כאן, לא למדו עברית מאז שנולדו, אלא שלמדו את זה בעת הגעתם לארץ.
הסיטואציות הללו מעלות כמה שאלות, כגון, האם זה בכלל צודק לבחון את כל הסטודנטים מהמגזרים השונים באותה שפה? האם לצפות מכולם אותם ציונים?
עד כה נחקרה ההשפעה של שפת האם ולמידת שפות אחרות על הזיכרון של דו לשוניים דוברי ספרדית ואנגלית במאמרם (Marmolejo, G., Diliberto-Macaluso, K. A., & Altarriba, J. 2009), המחקר שלנו בא לבדוק את התופעה אצל תלת לשוניים, ערבים ורוסים, דוברי ערבית/רוסית, עברית ואנגלית, האם הם זוכרים ומדייקים יותר בשפת האם שלהם?
השערות המחקר שלנו הן:
1- ימצא אפקט עיקרי לשפת האם, כך שנבדקים יזכרו יותר מילים בשפת האם שלהם מעבר ליחודיות שפת האם של הנבדק (ערבית/רוסית).
2- שיערנו שלא תמצא אינטראקציה בין מוצא הנבדק ושפת האם בההצגה לבין כמות הזכירה בשפת האם, וזה בגלל שהאפקט אינו ייחודי לשפת אם מסויימת. כך שלא יהיו הבדלים בין הערבים והרוסים בכמות הזכירה בשפת האם,
3- כמו כן, שיערנו שיהיה אפקט עיקרי לשפת האם על הדיוק, כך שהנבדקים יזכרו את המילה הקריטית בשפת האם שלהם, כלומר זיכרון השווא יתבטא בשפת האם, כמו שצויין לעיל, הזיכרון הסימנטי נפגם בשפה הדומיננטית.
סיכום יסודות המחקר הכמותי ב' | תוכן עניינים | פרק 1 – סטטיסטיקה מה ומדוע: 3 | …
לפרטים נוספיםיסודות המחקר הכמותי א | | תוכן עניינים | מושגי יסוד במחקר המדעי 3 | משתנה …
לפרטים נוספיםהתמודדות מורים עם אלימות בית ספרית בחברה הבדואית | תוכן עניינים | מבוא 3 | סקירת ספרות …
לפרטים נוספיםהשפעת לקות שמיעה על התפתחות של הבנת רגשות, הבנה חברתית ושפה בקרב ילדים | תוכן עניינים | …
לפרטים נוספיםעבודה במסגרת הקורס: | שונות ורב תרבותיות בראיה הגלוקלית | ניתוח ראיון עם אישה מהמגזר החרדי בנושא …
לפרטים נוספיםתפיסות מורים לגבי הקשר בין לקויות למידה לנשירה מבית הספר | | | תוכן עניינים …
לפרטים נוספים