עבודה סמינריונית בפסיכולוגיה: השפעת מידת ההיכרות עם מושא הקנאה על רמת הקנאה

השפעת מידת ההיכרות עם מושא הקנאה על רמת הקנאה

תוכן עניינים

מבוא 1
קנאה והשוואה חברתית 2
קנאה וסטטיסטיקה 5
הקשר בין רמת ההיכרות לבין רמת הקנאה 7
תיאורית ניהול הרושם והשוואה חברתית 10
המחקר הנוכחי 11
ניסוי 1 16
שיטה 16
תוצאות 16
דיון 21
ניסוי 2 23
שיטה 23
תוצאות 25
דיון 38
דיון כללי 43
רשימה ביבליוגרפית 49
נספחים 57
נספח א': שאלון קנאה בקשר 57
נספח ב': שאלון SWLS למשתתף 58
נספח ג': שאלון סגנון חשיבה (REI) מקוצר 59
נספח ד': שאלון תמונות 60
נספח ה': שאלון קנאה אפיזודית 63
נספח ו': שאלון קנאה אישיותי (DES) 64

מבוא

ההשוואה החברתית שאנו עושים כבני אדם החיים בקהילות זכתה למחקרים רבים בתחום הפסיכולוגיה, שכן היא מהווה מרכיב חשוב בבניית הערך העצמי. ההשוואה מאפשרת לנו ללמוד על עצמנו, על דעותינו ויכולתנו בהשוואה לחברה הסובבת, ומספקת מידע אודות העצמי (Festinger, 1954). השוואה זו גם מערבת תהליכי שיפוט, שעוזרים לנו להחליט האם אנו בנחיתות או בעליונות לנוכח אובייקט ההשוואה ובעקבותיה אף יעלה רגש חיובי או שלילי כלפי עצמנו, התלוי במאפייני האישיות של הפרט ובאובייקט המטרה להשוואה (Buunk, Collins, Taylor, VanYperen, & Dakof, 1990; Buunk & Gibbons, 2006). מלבד תהליכי שיפוט וקבלת החלטות רציונאליים וקוגניטיביים, חקר השוואות חברתיות התרחב גם לכיווני חשיבה אינטואיטיביים והיוריסטיים ופורטו ונחקרו שלל הטיות שיפוטיות בקבלת החלטות (Goodell, Kumar, Rao, & Verma, 2023; Kahneman & Tversky, 1974).
במקביל גובר העיסוק המחקרי הפסיכולוגי ברגשות. הגדרת רגש כפי שמקובלת על רוב החוקרים הינה אישית, לפי תיאוריות הערכה של רגשות ( Frijda, 1986; Keltner, Ellsworth, & Edwards, 1993), והינה תחושה המתעוררת בתגובה להופעת גירוי או שינוי בסביבה, שהוא רלוונטי למטרות או תחומי עניין של הפרט. תחום מחקר נוסף מרחיב את הגדרת הרגש האישי גם לרגש בין קבוצתי, רגש שחש האדם בגלל הזדהותו עם הקבוצה אליה הוא שייך Smith, 1993)). גם אם אין הגדרה תיאורטית מוסכמת למושג רגש, הרי שאין חולקים על כך כי אנשים חווים רגשות, ואותם רגשות משפיעים על התנהגותם ומכאן החשיבות בהבנת רגשות והשלכותיהם ההתנהגותיות.
בנוגע לרגש הקנאה ישנה השערה, כי רמת ההיכרות עם מושא הקנאה עשויה להשפיע על רמת הקנאה (Ullrich, Krueger, Brod, & Groschupf, 2013). הרציונל להשערה זו הוא שכשאנחנו לא מכירים משהו או מישהו היטב אנו עשויים לדמיין שחייו מושלמים, או שהאובייקט שבגינו אנחנו מקנאים הוא מושלם, אך ככל שגוברת רמת ההיכרות אנו מגלים שגם בחייו של אותו אדם יש קשיים, או שהאובייקט שבגינו אנו מקנאים איננו כה מושלם, ולכן רמת הקנאה יורדת ככל שגוברת ההיכרות, או רמת החשיפה למושא הקנאה (Ayal and Tykocinski, 2013). מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון השערה זו ולבדוק האם קיים קשר בין רמת ההיכרות לבין רמת הקנאה.