עבודה סמינריונית בקולנוע פלסטיני – המפגש בין הדיון הלאומי לדיון המגדרי פמיניסטי בקולנוע הפלסטינאי

[שם המוסד האקדמי]
[שם הפקולטה / מסלול]

עבודה סמינריונית בקורס:
[שם הקורס]

בנושא:

לאומיות ופמיניזם בקולנוע הפלסטיני

מגיש:
ת.ז.
המנחה:
תאריך:

תוכן עניינים

1. מבוא 3
2. רקע תאורטי 4
2.1. לאומיות בקולנוע הפלסטיני 4
2.1.1. לאומיות בעולם הערבי 4
2.1.2. לאומיות פלסטינית 5
2.1.3. ביטוי הלאומיות בקולנוע הפלסטיני 6
2.2. פמיניזם בקולנוע הפלסטיני 8
2.2.1. פמיניזם – כללי 8
2.2.2 – פמיניזם בישראל 10
2.2.3 – פמיניזם בעולם הערבי 10
2.2.4 פמיניזם בקולנוע – כללי 11
2.2.5. ביטוי הפמיניזם בקולנוע הפלסטיני 12
3. ניתוח הסרטים 16
3.1 שיטת ניתוח הסרטים 16
3.2 אמריקא (2009) 17
3.2.1 תקציר הסרט 17
3.2.2 ניתוח הסרט 18
3.3 מלח הים הזה (2008) 22
3.3.1 תקציר הסרט 22
3.3.2 ניתוח הסרט 23
4. דיון וסיכום 28
4.1 מגבלות העבודה והצעות למחקר עתידי 30
4.2 סיכום 31
5. ביבליוגרפיה 32
5.1 סרטים 33

1. מבוא

נושאה של עבודה זו הוא המפגש בין הדיון הלאומי לדיון המגדרי פמיניסטי בקולנוע הפלסטיני. הקולנוע, כאחד מהתוצרים התרבותיים הבולטים ביותר של התרבות, משמש לתיאור וליצירה מחדש של הנרטיבים של התרבות בו הוא נוצר (בן-צבי מורד, 2011; מורג, 2011ב). כך, בקולנוע הפלסטיני ניתן לראות את הביטויים של הדילמות והמאבקים איתם מתמודדת התרבות הפלסטינית, ובפרט המאבק הלאומי הפלסטיני על הטראומות הכרוכות בו. (בן-צבי מורד, 2011; מורג, 2011) עם זאת, המאבק הלאומי אינו המאפיין התרבותי הבודד של החברה הפלסטינית, שהנה חברה מרובדת ומורכבת. כחברה שנמצאת במפגש בין התרבות המסורתית לתרבות המערבית המודרנית, חברה זו מאופיינית במעברים ובסתירות רבות, בפרט בתחום המגדר '(Ball, 2008) אשר הולך ומקבל הכרה בספרות המחקרית. עם זאת, בשדה מחקר מתפתח זה (Ball, 2008) עדיין לא מופה הנרטיב הפמיניסטי בסרטים פלסטיניים כגון הסרטים שינותחו בעבודה זו, "אמריקא" (“Amreeka”) מאת Dabis (2009) ו"מלח הים הזה" (“Salt of This Sea”) מאת Jacir (2008). סרטים אלו נושאים תפקיד מיוחד בתיאור הנרטיבים התרבותיים ובעיצובם(Werner, 2014) .
מתוך צורך זה, נובעת שאלת המחקר המנחה עבודה זו, והיא מהם היחסים בין הדיון הלאומי לדיון הפמיניסטי בסרטים הפלסטיניים של תחילת האלף השני, וכיצד מוצגות הנשים בסרטים אלו? בתוך שאלת מחקר כללית זו ניתן למנות שתי שאלות מחקר משניות: ראשית, מה הם רכיבי הזהות הנשית המוצגים בסרטים אלו, ושנית, מה תפקיד הנרטיב הלאומי ביצירת הזהות הנשית.
המתודולוגיה של מחקר זה נבחרה מתוך ההתייחסות גם לשדה התרבותי המנותח במחקר, הקולנוע, וגם לסוגי הנרטיבים בהם מתמקד מחקר זה. ראשית, בדומה למחקרים אחרים העוסקים בניתוח נרטיבים המופיעים ביצירות אומנותיות עלילתיות כמו Pfingst (2008) מורג (2011ב), ובן-צבי מורד (2011), במחקר זה אתמקד בניתוחן של סצנות ודמויות רלוונטיות שונות, ובבחינת האופן שבו הן מייחסות לתיאוריות ומודלים שונים (מורג, 2011א; מורג, 2011ב; ;Bosch, 2008 Ball, 2008), המציעים כי המרחב התרבותי והקולנוע בפרט משמש בנרטיב הלאומני להצגה ועיבוד של הטראומות אותן חוותה קבוצה עקב קונפליקטים שונים (מורג, 2011א; מורג, 2011ב); את מושג "המסגור" (framing) הבוחן כיצד השימוש סיפורים וראיונות שונים מוצגים כחלק מהצגת הנרטיב(Bosch, 2008) ; והמתייחסים לפרדיגמות מגדריות (gender paradigms) המרכיבות את מגדרן של דמויות כפי שהן מוצגות בסרט (Ball, 2008).