עבודה סמינריונית: הקשר בין גלישה ברשת חברתית בקרב קשישים לבין דיכאון ודימוי עצמי (כולל שאלון)

[שם המוסד האקדמי]
[שם המסלול]

עבודה סמינריונית בנושא:

הקשר בין גלישה ברשת חברתית בקרב קשישים לבין דיכאון ודימוי עצמי

מוגש על ידי:

[תאריך]

תוכן העניינים

תקציר 3
מבוא 4
מטרת המחקר 5
סקירת ספרות 6
שיטה 16
תוצאות 18
א. סטטיסטיקה תיאורית 18
ב. סטטיסטיקה היקשית 37
דיון 45
מגבלות המחקר 47
הצעות למחקר עתידי 48
סיכום ומסקנות 49
ביבליוגרפיה 51
נספחים 55
נספח א – שאלון 55

תקציר

מטרת המחקר לבדוק את הקשר בין גלישה ברשת חברתית בגיל השלישי לבין דיכאון ודימוי עצמי. במחקר השתתפו 227 גולשים ברשת החברתית "מוטקה" (רשת חברתית ייעודית לבני הגיל השלישי). הגיל הממוצע ברשת הוא 65, החלוקה המגדרית הינה: נשים 72%, גברים 27%. 67% מהגולשים ברשת החברתית "מוטקה" הם  ילידי ישראל. נמצא שרוב הגולשים הם בעלי השכלה על-תיכונית ומעלה. במחקר מצאנו כי —ככל שרמת ההשכלה עולה משך הגלישה יורד. ובבדיקת הקשר בין רמת ההשכלה לבין תדירות הגלישה —נמצא כי אין קשר בין רמת השכלה לבין תדירות הגלישה. בדיווח על רמת תפקוד  נמצא כי 96% העידו על עצמם כעצמאים ולא זקוקים לעזרה. בדיווח על כמה זמן אתה מקדיש לגלישה ברשת נמצא כי 36% דיווחו על פעם בשבוע.
— נבדק הקשר בין רמת הדיכאון ובין תדירות הגלישה, ונמצא כי קיים קשר מובהק בין השניים ככל שתדירות הגלישה עולה, רמת הדיכאון יורדת.
—נבדק הקשר בין רמת הדיכאון ובין משך הגלישה ונמצא כי לא קיים קשר מובהק בין השניים.
בבדיקה אם יש קשר בין תדירות ומשך הגלישה על דימוי עצמי נמצא כי לא קיים מתאם מובהק בין דימוי עצמי לבין תדירות ומשך הגלישה.
נבדקה קורלציה בין דיכאון ברמה של 10 ומעלה (בהתאם לסקלה של שאלון  PHQ-9) לבין דימוי עצמי נמוך- ציון מתחת ל- 15  (בהתאם לשאלון של רוזנברג) בתדירות הגלישה.
נמצא כי שיעור הלוקים בדיכאון יורד כאשר הדימוי העצמי עולה. ובנוסף נמצא כי קיימת תלות מובהקת בין הדימוי העצמי לדיכאון, כלומר,  ככל שהדימוי העצמי גבוה יותר רמת הדיכאון יורדת.
המסקנה  לשאלת המחקר "הקשר בין גלישה ברשת חברתית בגיל השלישי לבין דיכאון ודימוי עצמי"  היא : ככל שתדירות הגלישה בגיל השלישי עולה כך רמת הדיכאון יורדת.
לא נמצא קשר בין דיכאון ודימוי עצמי לבין משך הגלישה. הממצאים על דימוי עצמי הוכיחו נמצא כי לא קיים מתאם מובהק בין דימוי עצמי לבין תדירות ומשך הגלישה לאוכלוסייה בגיל השלישי.
המלצתנו – להמשיך את חשיפת השאלון ברשת החברתית "מוטקה" ולקבל מספר נשאלים גבוה יותר וכך להגיע לתוצאות מובהקות יותר.

מבוא

בשנים האחרונות, יותר ויותר אנשים מצטרפים לאתרי רשתות חברתיות (מש ואלגלי, 2009). דבר זה נכון גם לגבי מבוגרים, אם כי אחוז האנשים המבוגרים הגולשים ברשת נמוך בהשוואה לשימוש שעושה בה הדור הצעיר (Shapira, Barak & Gal, 2007).
הגלישה ברשתות חברתיות עשויה לסייע לאנשים בקרב קבוצת הגיל השלישי לשמור על קשרים חברתיים. בקרב קבוצה זו נפוצות בעיות פיזיות ומנטאליות, הגורמות לירידה בקשרים הסוציאיליים. מבוגרים רבים מאבדים את הקשרים החברתיים הקודמים שלהם, ועלולים לחוות דיכאון, וירידה בערך העצמי  (Shapira et al., 2007).
המאפיינים הייחודיים של המחשבים והאינטרנט יכולים לשפר את איכות חייהם של אנשים בגיל השלישי, ולאפשר להם לקיים תקשורת עם אחרים וליצור קשרים חברתיים גם כאשר מצבם הפיזי מוגבל. עובדה זו פותחת אפשריות ומאפשרת שמירה על הצרכים החברתיים (Shapira et al., 2007).
מחקרנו יבחן סוגיה זו, וינסה לעמוד על טיבו של הקשר בין גלישה ברשתות חברתיות, לבין דיכאון ודימוי עצמי בקרב מבוגרים.

השערות המחקר:
1. רמת השכלה גבוהה תנבא הן תדירות גלישה נמוכה ברשתות חברתיות והן משך גלישה קצר.
2.  תדירות גלישה גבוה אבל לא משך הגלישה ארוך תנבא רמת דיכאון נמוכה
3.  תדירות גלישה נמוכה אבל לא משך הגלישה קצר תנבא דימוי עצמי נמוך.
4.  דימוי עצמי נמוך ינבא רמות דיכאון גבוהות.

השערות אופציונאליות:
1. ימצא מתאם שלישי בין רמת ההשכלה המדווחות הן לתדירות הגלישה והן משך הגלישה המדווחים באתר 'מוטקה'.
2. ימצא מתאם שלילי בין רמת דיכאון לפי שאלון PHQ-9  לתדירות הגלישה  אך לא למשך הגלישה המדווחים באתר 'מוטקה'.
3. ימצא מתאם חיבי בין הדימוי גובה הדימוי העצמי לפי השאלון לתדירות הגלישה  אך לא למשך הגלישה המדווחים באתר 'מוטקה'.