עבודה סמינריונית: השפעת הלמידה המתוקשבת בשיעורי מדעים על ביצועי התלמידים תוך התייחסות להיבטים של עלות-תועלת של תכנית התקשוב

השפעת הלמידה המתוקשבת בשיעורי מדעים על ביצועי התלמידים תוך התייחסות להיבטים של עלות-תועלת של תכנית התקשוב

תוכן עניינים
1. מבוא 3
2. סקירת ספרות 6
2.1. תקשוב בעולם 6
2.2. תקשוב בהוראה בישראל 11
3. מתודולוגיה 15
3.1. שאלות מחקר 15
3.2. משתני המחקר 16
3.3. השערות המחקר 16
3.4. מערך המחקר ופרדיגמת המחקר 17
3.5. אוכלוסיית המחקר, המדגם והדגימה 17
3.6. כלי המחקר 18
3.7. הליך 20
3.8. מתודה סטטיסטית 20
4. ממצאים 21
4.1. סטטיסטיקה תיאורית של משתני המחקר 21
4.2. בדיקת השערות 21
4.3. יחסי עלות אפקטיביות 25
5. דיון 26
5.1. מסקנות 30
5.2. השלכות תיאורטיות 30
5.3. השלכות מעשיות 31
5.4. מגבלות המחקר והמלצות למחקר עתידי 31
ביבליוגרפיה 33
נספח 1: שאלון מוטיבציה ללמידה בקרב תלמידים 38
נספח 2: תצפית מובנית לבדיקת שיתוף פעולה בקרב תלמידים 41
נספח 3: שאלון מסוגלות עצמית 43
נספח 4: מבחן הישגים במדעים 45

1. מבוא
מהפיכת המידע, שניצניה הופיעו כבר בשנות ה-70 של המאה ה-20, פירושה שהמידע והידע הפכו לגורמים המניעים החשובים ביותר בכלכלה ובחברה, ולמעשה גברו על התעשייה והמשאבים הטבעיים (Bonfield, Salter, Longmuir, Benson & Adachi, 2020). עקב כך חשיבותם של המידע והידע גדלה בכל תחומי הקיום האנושי, לרבות החינוך. בשל כך חלו תמורות במטרות וביעדים של מערכות החינוך בעולם, ובעקבותיהן אף השתנו הדרכים להשגתן. היבט ההוראה עובר שינוי מהוראה מסורתית המבוססת על הקניית ידע ותרגול להוראה חדשנית המתמקדת במיומנויות הרלוונטיות למאה ה-21 בהתבסס על עבודה וטיפוח הבנה בסביבה טכנולוגית-מתוקשבת (זוהר, 2011; Pedró, 2006). מערכות חינוך רבות בעולם מתאימות עצמן לתמורות החינוכיות באמצעות שילוב טכנולוגיה בלמידה בתחומים השונים, תוך שאיפה לשתי מטרות: הקניית אוריינות דיגיטלית ושיפור הישגים בתחום הנלמד (Livingstone, 2012).
מגמת הגידול בהשקעה הכספית בתוכניות תקשוב בבתי הספר חובקת עולם (Cuban, 2003; De Witte & Rogge, 2014; Lim, Zhao, Tondeur, Chai & Tsai, 2013; Livingstone, 2012; Spiezia, 2011). ובכללה מדינת ישראל אשר משקיעה רבות בתקשוב בבתי הספר (וורגן, 2010; רימון, 2012) ובייחוד בתכניות התקשוב בהוראת המדעים (Nir, Ben-David, Bogler & Zohar, 2016).
עם זאת יחס העלות-תועלת והאפקטיביות של תכניות התקשוב נחקרה בעולם בהיקף קטן (Cuban, 2003; Higgins, 2003; Lim, Aubé, de Huergo, Kalaš, Laval, Meyer & Tokareva, 2014) ובישראל המחקר על אודות עלות תועלת ואפקטיביות התקשוב בבתי הספר קטן עוד יותר (Guri-Rosenblit, 2006).
מטרת המחקר הנוכחי היא (א) לבחון את מידת האפקטיביות של תכנית התקשוב המיושמת במסגרת שיעורי המדעים בכיתות ה' במגזר הערבי (מוטיבציה, שיתוף פעולה, מסוגלות עצמית והישגים) (ב) לנתח את העלות מול אפקטיביות של התקשוב על מנת לאפשר להשוות את תכנית התקשוב לתכניות אחרות עבור תלמידים הלומדים בכיתות ה' במגזר הערבי בישראל.
שאלות המחקר הן:
1. מהי מידת האפקטיביות של תכנית התקשוב המיושמת במסגרת שיעורי המדעים בכיתות ה' במגזר הערבי (במונחים של מוטיבציה, שיתוף פעולה, מסוגלות עצמית והישגים).
2. מה יחס עלות-אפקטיביות של התקשוב בהשוואה לתכנית למידה מסורתית עבור תלמידים הלומדים בכיתות ה' במגזר הערבי בישראל?

מחקר זה מנתח את מידת האפקטיביות של תכנית התקשוב המיושמת במסגרת שיעורי המדעים בבית ספר יסודי ערבי תוך התייחסות ליחס עלות-אפקטיביות של התכנית. בחינת עלות-אפקטיביות נועדה לבדיקת היחס בין העלות של תכנית תקשוב חינוכית ספציפית לבין האפקטיביות שלה במדדים שהוגדרו טרם המחקר, כך שמתאפשרת השוואה במידה שבה כל סכום מושקע משפיע על המדדים הנבחרים (Dhaliwal, Duflo, Glennerster & Tulloch, 2013).