עבודה סמינריונית: ניתוח בראשית י"ד בשיטת פילולוגיה היסטורית

שם המוסד האקדמי
שם הפקולטה / מסלול

עבודה סמינריונית בקורס:
שם הקורס

בנושא:

ניתוח בראשית י"ד בשיטת פילולוגיה היסטורית

מגיש:
ת.ז.
המרצה:
תאריך:

תוכן העניינים

1. מבוא – שאלות ובעיות בבראשית י"ד 2
2. פתרון הבעיות על ידי אמרטון ועל ידי סקינר 4
2.1. שיוך הפרק למקורות על פי השערת התעודות 4
2.2. תיארוך פסוקים 18-20 והסיבה לשילובם 5
2.3. המקורות הפרק ותהליך כתיבתו/עריכתו 6
2.4. הערך ההיסטורי של הפרק 9
2.5. משמעות ו/או זיהוי השמות הגיאוגרפיים ושמות האישים 10
3. דיון: דעתי וסינתזה של שני המאמרים 12
ביבליוגרפיה 16

1. מבוא – שאלות ובעיות בבראשית י"ד

בראשית פרק י"ד הוא אחד הפרקים המוזרים בחומש, הוא מעורר שאלות רבות ולכן הוא אחד הפרקים השנויים במחלוקת ביותר. גם בקריאה פשוטה הפרק מעורר שאלות רבות, כגון: מה פשר בעיות התחביר הרבות? מה פשר הניסוחים המסורבלים? מה הזיהוי של השמות הרבים המופיעים בפרק (שמות אנשים, לאומים, מקומות ואלוהויות)? מה פשר החזרתיות בתיאור הקרב? מדוע ישנן כל-כך הרבה גלוסות? כלומר כבר ברמה הטקסטואלית ניכר כי הפרק עבר שלבים רבים של עריכה, כיוון שלא יתכן שכותב יחיד אחראי לכל-כך הרבה מוזרויות תחביריות ולשוניות.
אך בנוסף לכך עולות שאלות גם בהקשר של הכנסתו של הפרק למקומו בספר בראשית, מקורותיו של הפרק ומבנהו, מטרת כל אחד ממקורותיו ומטרת השילוב ביניהם, וכן שאלות הנוגעות לערכו ההיסטורי של הפרק.
כיוון שכל השאלות הללו, ללא יוצאת מן הכלל, כרוכות זו בזו, החלוקה לשאלות היא נושאית בלבד אך הדיון בנוגע לתשובות לשאלות חייב להיות משולב. לכן, לצורך הדיון בשאלות בחרתי בסדר אותו מציע אמרטון, כיוון שאני מוצאת בו היגיון רב לצורך הצגת הדיון בשאלות, למרות שגם בסדר זה ישנה חזרתיות מסויימת בשל התלות ההדדית הרבה בין השאלות. ואלו הן השאלות המשמעותיות לדעתי:
1. בעיית השיוך של הפרק למקורות על פי השערת התעודות
2. התיארוך של פסוקים 18-20
3. הסיבה לשילוב של פסוקים 18-20 בפרק
4. מהם המקורות עליהם מתבסס הפרק ומה היה תהליך כתיבתו/עריכתו

על שאלות אלה ברצוני להוסיף שתי שאלות שבהן עוסק סקינר, בהן אמרטון לא עוסק כלל (כמו שאלת הערך ההיסטורי של הפרק) או לא עוסק באופן מסודר (כמו שאלת הזיהוי של השמות השונים), והן חשובות בעיני כיוון שהן יכולות לשפוך אור גם על שאלות 1 ו-4 שהוצגו לעיל. ואלו הן השאלות הנוספות:
5. מהו, אם בכלל, הערך ההיסטורי של הפרק?
6. מה משמעות/זיהוי השמות הגיאוגרפיים ושמות האישים המופיעים בפרק?

בפרק הבא אציג בנפרד את הפתרונות שמעלים שני החוקרים אמרטון וסקינר לשאלות שהועלו, ובפרק שאחריו אערוך אינטגרציה בין הפיתרונות ואציג את דעתי.