עבודה סמינריונית: ספורט והשכנת שלום: תפקידו של הועד האולימפי העולמי בהשכנת שלום בדרום-קוריאה

שם המוסד האקדמי
שם הפקולטה / מסלול

עבודה סמינריונית בקורס:
דמוקרטיה וארגונים בינלאומיים

בנושא:

ספורט והשכנת שלום: תפקידו של הועד האולימפי העולמי בהשכנת שלום בדרום-קוריאה

מגיש:
ת.ז.
המרצה:
תאריך:

תוכן העניינים

מבוא 2
פרק תאורטי 4
השכנת שלום 4
תפקיד הספורט בהשכנת שלום 6
ניתוח המקרה 8
הועד האולימפי 8
תפקיד הועד האולימפי בהשכנת שלום 9
דמוקרטיזציה בדרום קוריאה 10
תפקיד הועד האולימפי בהשכנת שלום בדרום קוריאה 11
ניתוח על סמך המושגים התיאורטיים 12
תפקיד הועד האולימפי בהשכנת שלום בדרום קוריאה באמצעות קיום המשחקים האולימפיים בסיאול (1988) 12
תפקיד הועד האולימפי בהשכנת שלום בדרום קוריאה באמצעות עידוד לנשיאת הדגל במשותף עם צפון קוריאה 14
סיכום 16
רשימה ביבליוגרפית 17

מבוא

עבודה זו עוסקת בתהליכי השכנת שלום, שמירת שלום ובניית שלום, מתוך מבט על-לאומי על יישוב סכסוכים, ומתמקדת בקשר שבין ספורט והשכנת שלום, ובפרט בתרומתו של הועד האולימפי להשכנה, שמירה ובניית שלום. במסגרת נושא רחב זה, העבודה מתמקדת בבחינת תפקידו של הועד האולימפי העולמי בהשכנת שלום ובדמוקרטיזציה של דרום-קוריאה. שאלת המחקר היא: מהו תפקידו של הועד האולימפי העולמי בהשכנת שלום בינלאומי, וכיצד תפקיד זה בא לידי ביטוי במקרה של הדמוקרטיזציה של דרום-קוריאה?
על מנת לבחון שאלה זו, ינותחו שתי פעולות שנקט הועד האולימפי העולמי בנוגע לדרום קוריאה, ומהוות פעולות השכנת שלום: קיום המשחקים האולימפיים בסיאול בשנת 1988, ועידוד קוריאה הדרומית וקוריאה הצפונית לצעוד תחת אותו דגל במשחקים האולימפיים בשנים 2000-2008.
על פי Schnitzer et al. (2013), עדיין אין מסגרת תיאורטית אחת מוסכמת להמשגה ולניתוח של השכנת שלום. לכן, במחקר הנוכחי ייעשה שימוש במספר מסגרות תיאורטיות: מימדי השכנת השלום על פי Haugerudbraaten (1998), דרכי השכנת שלום באמצעות ספורט על פיNygård & Gates (2013), ורמות השכנת השלום על פי Schnitzer et al. (2013). כמו כן השכנת השלום תיבחן על פי הגדרות שונות (Barnett et al., 2007).
השערת המחקר, המבוססת על מחקרים קודמים שעסקו בתפקיד הספורט בהשכנת שלום היא כי לספורט יש תפקיד כזרז בתהליכי שלום קיימים, אך הוא יעיל פחות בהשכנה של שלום כאשר המצב החברתי, הפוליטי או הכלכלי לא מאפשר זאת (Cárdenas, 2013).
ממצאי המחקר מראים כי הנתונים תומכים בהשערת המחקר, על שני צדדיה. ראשית, נראה כי כאשר השימוש בספורט נעשה על מנת לזרז תהליך קיים – הדמוקרטיזציה של דרום קוריאה, הספורט שימש לא רק כזרז מבחינת הקצב של התהליך, אלא ככל הנראה אף הביא להפיכת התהליך לשקט וחלק יותר. עם זאת, כאשר השימוש בספורט נעשה על מנת ליצור תהליך של הידברות בין שתי המדינות (קוריאה הדרומית וקוריאה הצפונית), שלא היה קיים קודם לכן, נראה כי הצלחת היוזמה הייתה מוגבלת מאד.
מבנה העבודה הוא כלהלן: ראשית יוצג רקע תיאורטי לגבי השכנת שלום באופן כללי, ולאחר מכן רקע ספציפי יותר לגבי השימוש בספורט לצורך השכנת שלום. בפרק שלאחר מכן יוצג ניתוח המקרה שייפתח בהצגה כללית של הועד האולימפי, לאחר מכן יתמקד הפרק בתפקיד הועד האולימפי בהשכנת שלום. בהמשך יוצג רקע כללי על תהליך הדמוקרטיזציה בדרום קוריאה, כאשר בהמשך יתואר תפקידו של הועד האולימפי בהשכנת שלום בדרום קוריאה. לבסוף, יבוצע הניתוח של תפקידו של הועד האולימפי בהשכנת שלום בדרום קוריאה על סמך המושגים התיאורטיים והמסקנות העולות מניתוח זה יתוארו בסיכום.