עבודה סמיריונית בפסיכולוגיה: השפעת מרחק פסיכולוגי על הקשר בין עמדה פוליטית ותגובה לדילמה מוסרית, כולל שאלון

השפעת מרחק פסיכולוגי על הקשר בין עמדה פוליטית ותגובה לדילמה מוסרית

תוכן העניינים

מבוא 3
ערכים, מוסר ושיפוט מוסרי 3
תיאורית רמת ההבניה 4
נטייה פוליטית ימנית ולא ימנית כקבוצות תרבותיות שונות והשפעתה על העדפה מוסרית 5
הקשר בין העדפה פוליטית להעדפה מוסרית 5
השפעת מרחק פסיכולוגי על שיפוט מוסרי 6
שיטה 7
משתתפים 7
כלים ומכשירים 7
הליך 7
תוצאות 8
דיון 11
סיכום ומסקנות 12
ביבליוגרפיה 14
נספח א' 16

מבוא

בעבודה זו ננסה לבדוק כיצד מרחק פסיכולוגי משפיע על העדפה מוסרית, כאשר קיימת דילמה בין ערך הנאמנות לערך הצדק, בין שתי קבוצות תרבותיות שונות. לשיפוט המוסרי יש תפקיד חשוב בהקשר של סכסוכים בין קבוצות. חברי קבוצות מתנהגים לרוב בהתאם לנורמות הספציפיות לקבוצה שלהם, כאשר השיפוט המוסרי הוא מקור חשוב לגאווה קבוצתית ולזהות קבוצתית. כלומר, התנהגות מוסרית בהקשר הבין הקבוצתי היא עשיית מה שטוב עבור קבוצת הפנים. במקרה בו אנשים או קבוצות נתפשים כמחוץ לגבולות שבהם חלים הערכים, הכללים והשיקולים המוסריים של הקבוצה, הם יתפשו בצורה שלילית. כתוצאה מכך, פגיעה בחברי קבוצת החוץ תיתפש כמקובלת או צודקת (Cohen & Insko, 2008).
במחקר זה נבחן את ההשפעה של רמת ההבנייה, או המרחק הפסיכולוגי, על התגובה לדילמה מוסרית בין ערך הנאמנות לערך הצדק, בשתי קבוצות חברתיות נפרדות: ימנים ולא ימנים. נאמנות והוגנות הם שני היבטים מוסריים שעשויים להיות מנוגדים האחד לשני. ערך הנאמנות מדגיש התייחסות מועדפת לחברי קבוצת הפנים, בעוד שערך ההוגנות מדגיש התייחסות דומה לכל בן אדם (Haidt & Graham, 2007). במקרים בהם אנשים מייחסים עדיפות לערכים של הוגנות על פני ערכים של נאמנות, הם עשויים להציג התנהגות של הדלפה (whistleblowing) – חשיפה של מעשים בתוך חברי קבוצתם שנתפשים כעוולות מוסריות (Uys & Senekal, 2014).
לפיכך, נשווה בין התגובות של ימניים ולא ימניים לדילמה מוסרית, המוצגת כרחוקה או קרובה מבחינה פסיכולוגית. נשער כי ימנים יעדיפו נאמנות מעל צדק יותר מאשר לא ימנים; כי המרחק הפסיכולוגי יגדיל את ההבדל בין הקבוצות; וכי ההעדפה מוסרית תנבא את התגובה לדילמה מוסרית, בה ישנה התנגשות בין ערך הנאמנות לערך הצדק.