עמדות ההורים כלפיי הנטייה החד-מינית של ילדיהם

עמדות ההורים כלפיי הנטייה החד-מינית של ילדיהם

| תוכן עניינים |

| 1. תקציר | – 2 –
| 2. מבוא | – 3 –
| 3. סקירת ספרות | – 4 –
3.1 קהילה – 4 –
3.1.1 הקהילה ההומו-לסבית (הומוסקסואלית) והתפתחותה – 4 –
3.1.2מאפייני ייחוד להומואים ומאפייני ייחוד ללסביות – 6 –
3.2 מהי עמדה? – 6 –
3.2.1 מקורות השפעה על עמדות – 7 –
3.2.2עמדה חברתית (הטרוסקסואלית) על הקהילה הגאה – 7 –
3.2.3הבדלים מגדריים בעמדה חברתית (הטרוסקסואלית) כלפי ההומואים ולסביות – 8 –
3.3מודל האבל בקרב הורים לילדים הומוסקסואלים – 8 –
3.4 שאלת מחקר – 9 –
| 4.מתודולוגיה | – 10 –
4.1 המדגם – 10 –
4.2 הליך המחקר – 10 –
4.3 כלי המחקר – 10 –
4.4ניתוח הממצאים – 10 –
| 5. ממצאים | – 12 –
5.1 קוגניטיבי – לפני היציאה מהארון – 12 –
5.1.1התעמקות בסיקור תקשורתי – 12 –
5.1.2 חיים בסביבה הומו-לסבית – 12 –
5.1.3 התפיסה אודות התופעה ההומו-לסבית – 12 –
5.1.4 השפעת היכרות אישית עם פרט הומו-לסבית – 13 –
5.1.5 הבדלים בין דוריים – 13 –
5.2 קוגניטיבי – אחרי היציאה מהארון – 14 –
5.2.1 המחשבה הראשונה שחולפת – 14 –
5.2.2מחשבות שעוברות כשצריך להוציא את המסר – 14 –
5.3 רגשי – לפני היציאה מהארון – 14 –
5.3.1 הפגנת קירבה בפומבי – 15 –
5.4 רגשי – אחרי היציאה מהארון – 15 –
5.4.1התחושה הראשונה כשהצאצא מדווח על נטייתו המינית – 15 –
5.4.2 ההתמודדות הרגשית עם הצאצא החד מיני – 15 –
5.5התנהגותי – לפני היציאה מהארון – 16 –
5.5.1התנהגותכלפי הקהילה ההומו-לסבית – 16 –
5.6התנהגותי – אחרי היציאה מהארון – 16 –
5.6.1 לעשות מעשה – 16 –
5.6.2 הגילוי לסביבה – 17 –
5.6.3 היחס אל הצאצא – 17 –
| 6. דיון ומסקנות | – 18 –
6.1 מגבלות המחקר – 20 –
6.2 הצעות למחקרי המשך – 20 –
| 7. בבליוגרפיה | – 21 –

| 1. תקציר |

מחקר זה בחן עמדות של הורים לגבי נטייתם החד-מינית של צאצאם.בחינה זו נעשתה תוך הפרדה בין ההורים ובין הצאצאים על בסיס מין. כמו כן, נבדקו מקורות ההשפעה על עמדות ההורים. שיטת המחקר שנבחרה לבחינת הנושא הינה איכותנית, ויושמה באמצעות ביצוע 11 ראיונות חצי מובנים בקרב 6 זוגות הורים בחלוקה שווה בהתאםלנטייה המינית של צאצאם.ממצאי המחקר מעלים כי קיימת עמדה זהה אודות הקהילה ההומו- לסבית בקרב אבות ואמהות כאחד, אלא שבקרב אבות קיימת עמדה שלילית יותר אודות צאצא ממין זכר היוצא מהארון. עוד נמצא כי תהליך גיבוש העמדה תלוי בגורמים רבים ביניהם: הכרות קודמת, מידע זמין, מגדר וגיל.

| 2. מבוא |

במהלך השנים האחרונות גוברת המודעות לתופעה ההומו- לסבית אשר זוכה לסיקור תקשורתי רחב, כותרות במדיות השונות, אושיות תרבות המשייכים עצמם אליה, וצמצום פערים מעמדיים וחוקתיים- בעוד שהקהילה ההומו- לסבית מהווה מיעוט של כ-10% בלבד מכלל האוכלוסייה(Kinsey,Pomeroy&Martin, 1948 ). אף על פי כן, גילויי ההומופוביה, המתבטאים בסטריאוטיפים, דעות קדומות ו/או אפליה כלפי הפרטים בקהילה ההומו- לסבית שכיחים מאוד ומשפיעים בדרכים שונות על הפרטים בקהילה והוריהם.
כל פרט היוצא מהארון ומשייך עצמו לקהילה ההומו- לסבית מוביל את הוריו להתמודדות עם מידע חדש אודותיו, אשר לו השלכות רבות על חייהם. חלקם של ההורים מקבל את נטייתו המינית השונה של הצאצא וחלקם לא. תגובת ההורים כלפי המידע החדש מושפעת מהעמדה המצויה בידיהם אודות התופעה הנדונה. לפיכך, מחקר זה מבקש לבחון אתעמדתם של הורים לגבי נטייתם החד-מינית של צאצאם. הקהילה ההומו- לסבית מורכבת משתי קבוצות הנבחנות ביניהן על בסיס מין, באותו אופן בו בנויהתא ההורי- שני פרטים השונים מבחינה מינית. השוני בין המינים גורם ליצירת הבדלים בין הפרטים בתוך התא המשפחתי כמו גם בתוך הקהילה ההומו- לסבית. בהתאם לכך, נבחנה עמדתם של אבות למול עמדתן של אמהות, ובנוסף נבחנו עמדות לגבי צאצא ממין זכר היוצא מהארון לבין צאצא ממין נקבה.
במהלך השנתיים האחרונות הדרכתי קבוצה חברתית של בני נוער בעלי נטייה חד מינית או כאלה המתלבטים בנוגע לנטייתם. סיפוריהם של בני הנוער, והמפגש עם הוריהם העלה תמונה לפיה הומואים נתפסים כחריגים יותר ומתקבלים בקשיים רבים יותר בחברה בכלל ובמשפחה בפרט. במסגרת זו ביצעתי מפגשים עם בני נוער ומבוגרים הטרו-סקסואליים במטרה להפגיש את ה"עוף המוזר" עם האוכלוסייה הרחבה ולצמצם את הפער הקיים בהם בין הדמיון למציאות בהקשר לתופעה ההומו- לסבית.
עמדות שליליות קיצוניות עלולות להוביל לפירוקו של התא המשפחתי או לחילופין, להישארותו של הצאצא בארון תוך ניהול חיים כפולים והסתרה מתמדת של נטייתו המינית. הידע והנסיון המצוי בידי התבססו על סמך ניסיון אישיאשר לא נמצאה לו עדות בספרות. תחום מחקר זה, רלוונטי לאנשים רבים, שכן התופעה הולכת ומתרחבת.מחקר זה עתיד לשפוך אור חדש על הנושא, להרחיב את הידע המחקרי בתחום ולהוות בסיס למחקרי המשך.