ראשיתה של טכנולוגיית הקיות

ראשיתה של טכנולוגיית הקיות

תוכן העניינים

מבוא 1
רקע היסטורי, תרבותי וטכנולוגי 2
סקירת ספרות הספרות המחקרית בנושא קיות 3
חומרי דבק ששימשו לקיות, תיארוך ומיקום 9
דיון ומסקנות 9
ביבליוגרפיה 13

מבוא
הקיות (Hafting), הטכנולוגיה של הוספת קת לכלי, היא המצאה מהפכנית ששינתה את שיטות הציד ושיפרה באופן משמעותי את יכולות הציד של האדם (Lemonnier, 1986). קיות הוא חיבור של כלי אבן, שמעוצב במיוחד למטרה זו, לידית העשויה על פי רוב מעץ או עצם (קת). בעזרת קיות מקבלים כלי מורכב חדש, שמאחד ומחזק את היתרונות של שני מרכיביו, אבן ועץ או עצם, שעד להופעתו של הקיות שימשו בעצמם כחומרי גלם ליצירת כלים (Friedman et al. 1994). מרבית העדויות הברורות שעשויות להצביע על שימוש בקיות מתוארכות לתקופה הפליאוליתית העליונה ואילך, אך רמזים לקיות מתחילים להופיע כבר בתקופה הפליאוליתית התיכונה, 250,000-47,000 שנה לפני זמננו (Shea 2003). עדויות קדומות ביותר לאפשרות לקיות בסיסי מופיעות כבר בממצאים המתוארכים לכ-500,000 שנה לפני זמננו (Wilkins et al. 2012). ברוב העדויות לקיות בתקופה הפליאוליתית התיכונה, הממצאים כוללים כלים ששייכים לתרבות המוסטרית, ובעיקר כלים אשר ככל הנראה נועדו לקיות ואשר יוצרו טכנולוגיית לוולואה, לה נודעה חשיבות גדולה בהתפתחות הציד. טכנולוגיית לוולואה החליפה את הכלים הגדולים הרב-תכליתיים של התקופה הפלאוליתית התחתונה, והיא מעידה על השינוי בניצול חומרי הגלם, התזונה, שיטות הציד ועוד, על סף הופעתו של המין הומו-ספיאנס (Tyron 2007).