תזה: הייעוץ החינוכי לגיל הרך בישראל – אפיון תפיסת התפקיד על ידי היועצות

הייעוץ החינוכי לגיל-הרך בישראל

תקציר

מקצוע הייעוץ לגיל-הרך בישראל הינו ענף צעיר ומתפתח של מקצוע הייעוץ החינוכי. על פי השירות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך, הייעוץ לגיל-הרך נועד לפתח, להקנות ולהטמיע בסוכני החיברות המרכזיים עמדות, ידע, כישורים ואסטרטגיות התורמים לקידום רווחה נפשית בקרב ילדי הגן. לגיל הרך ישנה חשיבות מיוחדת בהתפתחות האדם כיוון שגיל זה מהווה את שלב התשתית בהתפתחותו של האדם. בהתבסס על אנטונובסקי (1998) המחקר מבחין בין הגישה הסלוטוגנית (מקור הבריאות) לגישה הפתוגנית (מקור החולי). מודל זה מחלק את פעולות אנשי המקצוע לשלוש גישות אפשריות: הגישה הטיפולית – המציעה מענה לאחר משבר, הגישה המניעתית – שמטרתה למנוע תופעות חולי טרם הופעתן, והגישה לקידום בריאות – שמטרתה לקדם את בריאותו ורווחתו של האדם ובתוך כך למנוע מצבי חולי. הגישה התיאורטית קוראת לייצר פעולות שמטרתן למנוע חולי מבעוד מועד על-ידי קידום הבריאות. מטרת המחקר לאפיין את הייעוץ החינוכי לגיל-הרך במדינת ישראל. המחקר נוגע בהיבטים שונים כמבנה התפקיד, תפיסות מקצועיות-רעיוניות המנחות את היועצים לגיל-הרך בביצוע תפקידם, מקורות תמיכה העומדים לרשות היועצים, שביעות רצון היועצים מתפקידם וקשרי הגומלין שבין היבטים אלה של התפקיד. בבדיקת שאלות המחקר, המחקר מתבסס על שאלון בו נעשה שימוש במחקר לגבי היעוץ החינוכי בבתי הספר (ארהרד, 2006), לאחר שעבר הסבה מתאימה לבדיקת היעוץ החינוכי לגיל הרך. ממצאי המחקר מראים כי היעוץ הינו מקצוע נשי, כי קיים פער בין המשאבים הניתנים ליועצות לבין מטלות התפקיד, וכי היועצות עוסקות יותר בגישה הפתוגנית לעומת הגישה הסלוטוגנית. למרות הפער בין מטלות התפקיד לבין המשאבים, המחקר מצביע על שביעות רצון גבוהה של היועצות מהתפקיד ברוב ההיבטים. דיון בממצאי המחקר מראה שהייעוץ לגיל הרך הוא מקצוע בראשית דרכו הפרופסיונלית וכי קיים צורך בהגדלת המשאבים הניתנים לתחום, ובמיוחד היקף המשרה ותכנים מקצועיים הנוגעים ספציפית לגיל הרך. זאת על מנת שהיועצות יוכלו לתת מענה לגננות, שהן קהל היעד העיקרי שלהן, ולפנות יותר לגישה הסלוטוגנית.

תוכן עניינים

תקציר III
תוכן עניינים IV
רשימת הלוחות VI
רשימת התרשימים VI
מבוא 1
רקע עיוני – הייעוץ החינוכי לגיל-הרך 3
תפיסות ליבה העומדות בבסיס מקצוע הייעוץ החינוכי לגיל-הרך 3
מן התיאוריה למציאות – הייעוץ החינוכי לגיל-הרך בישראל 10
שאלות המחקר על פי מודל סגנונות הקיום הטריאדי 15
שיטת המחקר 17
משתתפים 17
כלי המחקר 18
הליך המחקר 21
הסתייגויות מתודולוגיות והתייחסות לסוגיות אתיות במחקר 21
ממצאים 22
הוויית היועצים החינוכיים לגיל הרך (רמת ה-BEING) 22
התפקיד המבוצע של היועצת לגיל הרך (היבטי ה-DOING): 27
התוצרים של היועצת לגיל הרך (היבטי ה-HAVING) 41
סיכום הממצאים 43
דיון 46
הוויית היועצות 46
מקצוע צעיר 48
עבודה מול גננות 52
נטייתן של היועצות לעבודה בגישה פתוגנית 54
אופייה של העבודה המערכתית בייעוץ לגיל הרך 57
פער בין היקף המשרה של יועצות לגיל הרך להיקף מטלותיהן 58
התחושות אותן מעורר המקצוע ביועצות 60
המלצות לפיתוח מקצוע הייעוץ לגיל הרך העולות מן המחקר 62
מגבלות המחקר והמלצות למחקרים נוספים 63
רשימת מקורות 64
נספח א' – השאלון 72
נספח ב' – מכתב מלווה לשאלון 92

רשימת הלוחות

לוח 1: התפלגות המגזר 21
לוח 2: התפלגות המחוז 22
לוח 3: מטרות אישיות של היועצות 29
לוח 4: מטרות מקצוע הייעוץ לגיל הרך 31
לוח 5: תכנים בהיוועצות הפרטנית מול גננות 34
לוח 6: תכנים בהם עוסקות התוכניות הייעוציות המתמשכות 36
לוח 7: דירוג מידת הבולטות של התכנים בהם עוסקות היועצות 37
לוח 8: ראיית היועצות את שיתוף הפעולה עם המערכות השונות 45
לוח 9: תפיסת התפקיד 46
לוח 10: שביעות רצון מהתפקיד 47

רשימת התרשימים

תרשים 1: ההעדפות המקצועיות של היועצת 24
תרשים 2: פעולת היועצת אל מול קהלי היעד השונים 28
תרשים 3: גורם ההדרכה בעל התרומה הגבוהה ביותר 40

מבוא

מקצוע הייעוץ לגיל-הרך בישראל הינו ענף צעיר ומתפתח של מקצוע הייעוץ החינוכי. ישנם שני הבדלים מרכזיים בין היעוץ החינוכי בבתי הספר לבין היעוץ החינוכי לגיל הרך: הבדל אחד הוא ההבדל המערכתי, הגורם לכך שהיועצת עובדת בעיקר מול הגננות ולא מול הילדים, וההבדל השני הוא ההבדל הפדגוגי, הנובע מהצרכים היחודיים של הגיל הרך. שני הבדלים אלה יוצרים הבדלים ניכרים במטרות ובפרקטיקה בין היעוץ החינוכי בבית הספר לבין היעוץ החינוכי לגיל הרך. כמקצוע חדש, היעוץ החינוכי לגיל הרך בישראל טרם נחקר. מטרת המחקר לאפיין את הייעוץ החינוכי לגיל-הרך במדינת ישראל. המחקר נוגע בהיבטים שונים כמבנה התפקיד, תפיסות מקצועיות-רעיוניות המנחות את היועצים לגיל-הרך בביצוע תפקידם, מקורות תמיכה העומדים לרשות היועצים, שביעות רצון היועצים מתפקידם וקשרי הגומלין שבין היבטים אלה של התפקיד. המחקר מבקש לספק תמונת מצב עדכנית של המקצוע ולבחון באיזו מידה תמונת מצב זו הולמת את הרעיונות התיאורטיים העומדים בבסיס המקצוע – רעיונות כגון חשיבות הגיל-הרך, חשיבות העבודה עם סוכני חיברות בגיל-הרך וחשיבות העבודה מקדמת הבריאות. חשיבותו של המחקר נובעת מהיותו מחקר ראשון מסוגו ביחס לייעוץ החינוכי לגיל-הרך בישראל. כמו כן, חשיבות המחקר נובעת מהיותו של הייעוץ בגיל-הרך מקצוע צעיר, המצוי בשלבי התגבשות ועיצוב. ממצאיו של המחקר הנערך בשלב קריטי זה עשויים אפוא לתרום לתהליכי גיבוש אלה, ובתוך כך להוות כלי מסייע בעיצוב מדיניות ביחס להכשרת ועבודת היועצים החינוכיים לגיל-הרך.
המחקר מתבסס על במודל "סגנונות הקיום הטריאדי" של Rand (1993), הכולל שלושה היבטים: היבט ה-BEING, הכולל התייחסויות למהות התפקיד, היבט ה-DOING, הכולל התייחסויות לעשיה של היועצות בפועל, והיבט ה-HAVING, הכולל התייחסויות להישגים המקצועיים והאישיים של היועצות מתפקידן. על פי מבנה זה, שאלות המחקר הן:
שאלות המכוונות להיבט ה-BEING: מהם המאפיינים האישיים-מקצועיים של יועצים לגיל הרך?
מהן ההעדפות האישיות של היועצים בתפקידם? אילו מטרות רואים היועצים לתפקידם?
שאלות המכוונות להיבט ה-DOING: מיהם קהלי היעד העיקריים של היועצים ומהם דפוסי העבודה אל מול קהלי יעד אלה? מהם תחומי העשייה השכיחים של יועצי הגיל-הרך ובאיזו מידה תחומים אלה עונים על מטרת קידום הרווחה הנפשית של ילדים בגיל-הרך? באילו תוכניות עבודה עושים היועצים שימוש ועד כמה התוכניות בהן הם משתמשים הן פרי יוזמה מקורית? באיזו מידה היועץ חווה שיתופי פעולה ותיאום בין מערכות שונות הנקשרות בגנים בהם הוא עובד (עם אנשי מקצוע מתחומים שונים ועם רשויות שונות)? מהם משאבי התמיכה המקצועית של היועץ לגיל-הרך?
שאלות המכוונות להיבט ה-HAVING: עד כמה חשים היועצים כי הם תורמים ובעלי השפעה? אילו תחושות מעורר התפקיד ביועצים? באיזו מידה חשים היועצים שביעות רצון מתפקידם?
המחקר מתבסס על שאלון בו נעשה שימוש במחקר לגבי היעוץ החינוכי בבתי הספר (ארהרד, 2006), לאחר שעבר הסבה מתאימה לבדיקת היעוץ החינוכי לגיל הרך.