תזה: יישום שיטת ההוראה הקונסטרוקטיביסטית בבתי הספר במגזר הערבי בישראל, כולל שאלונים

יישום שיטת ההוראה הקונסטרוקטיביסטית בבתי הספר במגזר הערבי בישראל

תקציר

המחקר שלפנינו עוסק תרומתה של שיטת ההוראה הקונסטרוקטיביסטית לחינוך במגזר הערבי, נושא עמו אני מתמודד מתוקף עבודתי כמחנך ומנהל בית-ספר במגזר הערבי. בית הספר בו אני עובד עמד בעבר וביתר תוקף כיום בפני אתגרים גדולים שבמהותם בנויים על השאיפה להשוואת הרמה של החינוך הערבי בישראל לחינוך היהודי.
מסקירת מחקרים קודמים עולה כי לשיטה הקונסטרוקטיביסטית בחינוך מספר יתרונות שעשויים לסייע באתגר זה. כמו כן, השיטה הקונסטרוקטיביסטית מתאימה ליישום בבתי ספר הערביים בישראל, וזאת כיוון שיש בשיטה זו כדי לעקוף את הבעיות המורכבות של החינוך המסורתי והשמרני המקובל בסקטור הערבי.
מטרת מחקר זה הייתה לבחון את השפעת אימוץ שיטת הלימוד הקונסטרוקטיבית על עמדות המורים והתלמידים כלפי שיטות ההוראה, תוך התמקדות בבתי ספר במגזר הערבי בישראל. לצורך בחינת שאלה זו, עוצב המחקר במבנה ניסויי, בו נבדקו עמדות מורים ותלמידים לפני השתתפות המורים בתכנית הכשרה בגישה הקונסטרוקטיביסטית, ואחרי ההשתתפות בה. התוצאות הושוו לתוצאות בקבוצת הביקורת, בה המורים לא עברו הכשרה כזאת.
ממצאי המחקר מראים כי ההכשרה כשלעצמה לא השפיעה באופן מובהק על הגישה הקונסטרוקטיביסטית של המורים. כמו כן בניגוד לצפוי לא נמצא קשר מובהק בין השיטה הקונסטרוקטיביסטית לבין עמדות המורים והתלמידים. עם זאת, נמצא קשר בין שיטות ההוראה של המורה, לבין שיטות ההוראה של המורה כפי שהן נתפסות על ידי התלמידים.
מסקנות המחקר הן כי בתכנון וביישום של תכנית הכשרה עתידיות, יש להתחשב במידה רבה באפיוניהן הספציפיים של חברות במעבר. התחשבות זאת יכולה לבוא לידי ביטוי על ידי נתינת מענה במהלך ההכשרה להתנגדויות הצפויות לעלות ממורים מבוגרים, בעלי וותק גבוה ומתלמידים בכיתות הגבוהות, או בעקיפה של התנגדויות אלו, על ידי ייעוד ההכשרה לאוכלוסיות מתאימות יותר, ואולי צעירות יותר – הן מהמורים והן מהתלמידים. שנית, ראוי לשים דגש מיוחד על הקניית אסטרטגיות חינוך קונסטרוקטיביות למורים בטרם תחילת ההוראה בשיטה זו בכיתה. שתי המסקנות הללו חוברות לכך שכדי שתוכניות הכשרה עתידיות יהיו יעילות עליהן להיות נרחבות יותר.

תוכן העניינים

תקציר III
1. מבוא 1
2. סקירת הספרות 3
2.1. הרקע למאפייני החברה הערבית המסורתית מול החברה המודרנית 3
2.2. מסורתיות, מודרניות ופוסט-מודרניות והשלכתם על חינוך 7
2.3. החברה הערבית בישראל במעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית 11
2.4. החינוך הערבי במדינת ישראל 13
2.5. שיטות הוראה המקובלות כיום בבתי הספר הערביים בישראל 16
2.6. יסודות הגישה הקונסטרוקטיביסטית 21
2.7. הגישה הקונסטרוקטיביסטית כבסיס לתוכנית התערבות בבית הספר הערבי 36
3. שיטת המחקר 40
3.1. מטרת המחקר ושאלות המחקר 40
3.2. שדה המחקר ואוכלוסיית המחקר 41
3.3. מערך המחקר ותכנית ההתערבות 41
3.4. כלי המחקר 43
3.5. משתני המחקר 45
3.6. עיבוד הנתונים 46
4. ממצאים 47
4.1. בדיקת המניפולציה 47
4.2. סטטיסטיקה תיאורית של משתני המחקר 51
4.3. קורלציות בין משתני המחקר למשתני הרקע 52
4.4. בדיקת השערות 53
4.5. קשרים בין דיווחי המורים לדיווחי התלמידים 55
5. דיון ומסקנות 56
5.1. דיון בממצאי המחקר 56
5.2. סיכום ומסקנות 59
5.3. סיכום מסקנות המחקר 60
5.4. מגבלות המחקר והמלצות למחקר עתידי 60
6. ביבליוגרפיה 62
נספח א' – שאלון לתלמידים 67
נספח ב' – שאלון למורים 75

רשימת טבלאות
טבלה 1 – גישות מסורתיות מול גישות מודרניות ופוסטמודרניות בחינוך 9
טבלה 2 – השוואה בין הגישה המסורתית לגישה הקונסטרוקטיביסטית 35
טבלה 3 – הבדלים בין הקבוצות לפני ההתערבות – מורים 47
טבלה 4 – הבדלים בין הקבוצות אחרי ההתערבות – מורים 47
טבלה 5 – הבדלים לפני ואחרי ההתערבות, קבוצת ניסוי מורים 48
טבלה 6 – הבדלים לפני ואחרי ההתערבות, קבוצת ביקורת מורים 49
טבלה 7 – הבדלים בין הקבוצות לפני ההתערבות – תלמידים 49
טבלה 8 – הבדלים בין הקבוצות אחרי ההתערבות – תלמידים 50
טבלה 9 – הבדלים לפני ואחרי ההתערבות, קבוצת ניסוי תלמידים 50
טבלה 10 – שינויים לפני ואחרי ההתערבות, קבוצת ניסוי תלמידים 50
טבלה 11 – סטטיסטיקה תיאורית של משתני המחקר – מורים 51
טבלה 12 – סטטיסטיקה תיאורית של משתני המחקר – תלמידים 52
טבלה 13 – קורלציות בין משתני המחקר למשתני הרקע – מורים 52
טבלה 14 – קורלציות בין משתני המחקר למשתני הרקע – תלמידים 53
טבלה 15 – ניתוח ריגרסיה – מורים 53
טבלה 16 – ניתוח ריגרסיה – תלמידים 54
טבלה 17 – קשרים בין דיווחי המורים לדיווחי התלמידים 55

רשימת תרשימים
תרשים 1 – שינויים לפני ואחרי ההתערבות, קבוצת ניסוי מורים 48
תרשים 2 – שינויים לפני ואחרי ההתערבות, קבוצת ניסוי מורים 50

1. מבוא

המחקר שלפנינו עוסק תרומתה של שיטת ההוראה הקונסטרוקטיביסטית לחינוך במגזר הערבי, נושא עמו אני מתמודד מתוקף עבודתי כמחנך ומנהל בית-ספר במגזר הערבי.
בית הספר בו אני עובד עמד בעבר וביתר תוקף כיום בפני אתגרים גדולים שבמהותם בנויים על השאיפה להשוואת הרמה של החינוך הערבי בישראל לחינוך היהודי. בבית הספר הייתה הרגשה של מבוי סתום ותסכול רב של צוות הניהול וצוות המורים. הביקורת הנוקבת של משרד החינוך ואי-שביעות רצון של המערכת מההישגים, שימשו קטליזאטור להכנסת שינוי בארגון התרבותי. במסגרת הניתוח לסיבות אי-הצלחתם של תלמידים ערביים, התברר כי המקצועות הבעייתיים הם מתמטיקה ומדעים, אך גם בשפה הערבית הקשיים הם רבים. כמנהל ביתה ספר, הייתי בין אלו שיזמו פעולות רב-מערכתיות שונות ומגוונות לקידום ושיפור ההוראה במקצועות הנ"ל, פעולות אשר עתידות להניב פירות בכיוון הרצוי. בישיבות צוות מקצועיות, לא אחת הובאו לדיון הסוגיה של התאמת שיטות הוראה מגוונות לסוג הכיתה ולמקצוע הנלמד, והקשר להישגי התלמידים ושביעות רצונם מהלמידה.
רוב המורים המסיימים את לימודיהם האקדמיים והכשרתם הפדגוגית למדו והתנסו בשיטות הוראה שונות, למדו על היתרונות והחסרונות של כל שיטה ועל אוכלוסיות היעד המתאימות לכל צורת הוראה. עם זאת, מורים ותיקים במערכת, נוטים לדבוק בשיטות הוראה מסורתיות ומתקשים בהפנמת הצורך בשינוי, ובגיוון דרכי ההוראה. הם נוטים ללמד בשיטת ההוראה הפרונטאלית הקונבנציונאלית בה הם עצמם למדו כשהיו תלמידים וחשים שכשם שהייתה טובה עבורם תתאים גם לתלמידיהם. מורים נוטים להתעלם מהקשר בין שיטות הוראה שונות ומגוונות והישגי תלמידים. חשוב להבין את הצורך במורה ביקורתי ורפלקטיבי, המחוייב לביצוע תהליך של שיקוף והפנמה במהלך עבודתו עם התלמידים, על מנת להביא לשיפור איכות הלמידה וההוראה. ביקורת ורפלקציה הם חיוניים לשם פעולות מכוונות, אשר יניעו את המורים לפיתוח ולשיפור העשייה הפדגוגית. במסגרת עבודת מחקר זו, יבדקו את אפקטיביות ותרומתה שיטת ההוראה הקונסטרוקטיביסטית במקרה של החינוך במגזר הערבי בישראל.
מטרת מחקר זה היא לבדוק את השפעת אימוץ שיטת הלימוד הקונסטרוקטיבית על תפיסתם של מורים ותלמידים את שיטת ההוראה בבתי ספר במגזר הערבי. כמו-כן, תיבדקנה עמדות התלמידים והמורים אשר למדו/לימדו בשיטה מסורתית לעומת אלו שלמדו/לימדו על פי השיטה הקונסטרוקטיביסטית. העמדות תיבדקנה באספקטים כגון: שביעות רצון, השתתפות פעילה בשיעור, מוטיבציה ללמידה, העמקת העניין במקצוע, והבנת החומר הנלמד.
באמצעות בחינת שאלה זו המחקר יבחן את השאלות: מהי התרומה הייחודית של כל אחת מהתוכניות לפתרון בעיות בתחומי הלימוד השונים? האם קיים קשר בין שיטות הוראה שונות לבין עמדות התלמידים והמורים כלפי בית הספר ושיטת ההוראה? מהי מידת שביעות רצון התלמידים, ועד כמה הם מתעניינים בלמידה בהשוואת לשיטות ההוראה והלמידה השונות? באילו שיטות הוראה ולמידה התלמידים מרגישים שהם מבינים טוב יותר את החומר הנלמד? מהי מידת האינטראקציה בין התלמידים למורה ולשאר תלמידי הקבוצה על פי שני המודלים השונים? באיזו שיטות הוראה התלמידים הופכים להיות יותר חדורי מוטיבציה ללמידה ולהצלחה?
המחקר נערך בשני בית ספר תיכון שש שנתי ערביים בצפון הארץ. אוכלוסיית תלמידי בית הספר מגיעה מרמה סוציואוקונומית נמוכה ובינונית.