תזה: תרומת האיורים בסיפורי ילדים להבנת הטקסט באמצעות שחזור הסיפור על ידי הילדים

[שם המוסד האקדמי]
[שם המסלול]

תרומת האיורים בסיפורי ילדים להבנת הטקסט באמצעות שחזור הסיפור על ידי הילדים

מוגש על ידי:

תקציר

לטיפוח האוריינות בגיל הרך נודעת חשיבות רבה. המושג אוריינות מתייחס כיום ליכולתו של היחיד להשתמש בלשון הכתובה של תרבותו על תפקודיה השונים. בין היתר, התפתחו תחומי אוריינות חדשים הכוללים את אוריינות המדיה, וכן אוריינות ויזואלית, בה עוסק מחקר זה, שיעסוק בעיקר בפעילויות סביב ספרי תמונות.
המחקר הנוכחי יועד לבדוק את הטענה, לפיה כאשר הילד מאייר ומשחזר סיפור במילותיו שלו לאחר שהאזין לטקסט המקורי בליווי תמונות, איור הסיפור ושחזורו עשויים לתרום להבנה טובה יותר של הטקסט.
ידוע כי חשיפה נרחבת לרבדים שונים של השפה מעשירה ומרחיבה את עולם הידע של הילד, ומאפשרת לו ליצור תקשורת יעילה ומשמעותית עם הסביבה החברתית.
כמו כן, ידוע כי הקשר הראשוני בין הילד והספר הנו ויזואלי. זאת מכיוון, שההתנסות הלשונית בגיל הרך מצומצמת, והאיור מסייע לילד לארגן את החשיבה והידע. אם כן, האיור הוא אמצעי חשוב ויעיל להקניית ידע, להבהרת מושגים, ולפיתוח השפה והדמיון. עקב כך, לצורך מילוי מטרת המחקר, נבחרו ספרים חדשים בעלי תוכן ואיורים מגוונים.
חשיבות הקריאה ותרומתם של האיורים נבדקו זה מכבר. עם זאת, השאלה הנוגעת להשפעת איורו של סיפור לו האזינו על הבנת הנקרא בקרב ילדים בגיל הרך, טרם נחקרה, והיא העומדת במרכזו של מחקר זה.
לאור האמור לעיל, נשאלת שאלת המחקר הבאה: באיזו מידה ילדים שהאזינו לסיפור ילדים, ושנחשפו לאיורים התואמים לטקסט, ייטיבו לשחזר במילים שלהם ולאייר את אותו סיפור, באופן המעיד על הבנתו?
המחקר, העושה שימוש בשילוב של מחקר איכותני וכמותי, נערך בקרב חמישה עשר ילדים בגילאי חובה (5-6), שנבחרו באופן אקראי מתוך קבוצת אוכלוסייה של 35 ילדים. מתוך חמישה עשר הילדים, שמונה היוו את קבוצת הניסוי, והתבקשו לאייר את הסיפור. יתר הילדים שימשו כקבוצת הביקורת.
ניתוח נתוני המחקר התבסס על ניתוח תוכן של שחזורי הסיפורים שהפיקו הילדים.
מניתוח הנתונים שנאספו, עולה המסקנה כי איור הטקסט ושחזורו במילים שלהם, לאחר האזנה לסיפור והתבוננות באיורים המלווים אותו, אכן שיפרה את הבנת הסיפור בקרב הילדים.

תוכן עניינים

תקציר 2
תוכן עניינים 4
1. מבוא 5
2. סקירת ספרות 7
2.1. התפתחות האוריינות 7
2.2. ניצני אוריינות 7
2.3. טיפוח האוריינות בגן הילדים 8
2.4. תפקידה של ספרות הילדים בטיפוח האוריינות 10
2.5. התפתחות ניצני אוריינות 13
2.6. תרומת האיור להתפתחות הילד 14
3. מתודולוגיה 18
3.1. שיטת המחקר 18
3.2. אוכלוסיית המחקר 18
3.3. כלי המחקר 18
3.4. מהלך המחקר 19
3.5. שיטת ניתוח הנתונים 20
3.6. ניתוח הממצאים 20
4. ממצאים 22
4.1. תיאור הממצאים בקבוצת הניסוי 22
4.2. קטגוריות של שימוש בזמנים בקבוצת הניסוי 28
4.3. השוואה לקבוצת הביקורת 30
5. דיון וסיכום 32
5.1. דיון 32
5.2. ביקורת והמלצות 34
5.3. סיכום 35
6. רשימת מקורות 36
נספחים 40
נספח מס' 1: שמות הספרים בהם נעשה שימוש לצורך המחקר 40
נספח מס' 2: תאריכי המפגשים ושמות הסיפורים 40

1. מבוא

המונח ניצני אוריינות, מתייחס לצעדים הראשונים שעושים ילדים בעולם הכתוב, עוד בטרם הגעתם ללימוד פורמאלי של קרוא וכתוב. רמת ניצני האוריינות של הילדים עשויה לנבא הישגים אוריינים בבית הספר (Levin, Share & Shatil, 1996).
התפתחות ניצני האוריינות, קשורה בין היתר לתיווך המבוגר בין הילד וסביבתו הקרובה. המבוגרים שבסביבת הילד מסייעים לו ביצירת מודעות לשפה כתובה. לטיפוח האוריינות בגיל הרך נודעת חשיבות, משום שילדים הגדלים בחברה אוריינית, רב תרבותית ועתירת טכנולוגיה נזקקים לכלים אורייניים. ילדים בסביבה עתירת כתב כשלנו, מתנסים באורח פעיל וחקרני בפעולות קריאה וכתיבה בבית ובגן, ונשכרים מסיפורים שמבוגרים מספרים להם (לוין, אמסטרדמר וקורת, 1996).
בכדי להיות שותף מלא בחברה המודרנית, חייב האדם האורייני לשלוט בקריאה ובכתיבה במובנן הרחב, דהיינו להבין את הנקרא (לוין ואח', 1996). ייחודו של גן הילדים טמון בכך, שהילדים מכוונים לשחק בו וללמוד תוך כדי משחק, לדבר בו וללמוד תוך כדי דיבור, לצייר בו וללמוד תוך כדי ציור. כך גם ברכישת השפה הכתובה – הילדים יכתבו וילמדו אגב כתיבה, קריאה ופיתוח דיאלוג מסביב למחשבותיהם על אודות השפה הכתובה (ולדן, 1994).
בשנים האחרונות הולכים ומתרחבים גבולות המושג אוריינות. בעוד שבעבר מושג זה נתפס בעיקר כקריאה, כתיבה, האזנה ודיבור, הרי שכעת הוא כולל בתוכו גם תחומי אוריינות חדשים, וביניהם אוריינות ויזואלית ((Jalongo, 2004. התפתחותו של המושג הובילה בשנים האחרונות לחקר של איורי סיפורים, וכן לחקר השפעתם על הבנת הנקרא. אחת ממסקנותיהם של מחקרים אלה, היא שבספרי סיפורים קיימות שתי מערכות – המילה, והדימוי הוויזואלי שלה. מערכות אלה מקיימות ביניהן קשר דיאלוגי, והמעברים שעושה הקורא ביניהן תורמים להעמקה ולהרחבה של הבנת הטקסט (Nodelman, 1988).
חשיבות הספר ותרומתו להתפתחות השפה, אינן מוטלות כיום בספק. עם זאת, יש למצוא דרכים יעילות לטיפוח ולעידוד הקריאה, וכן לפיתוח הקרבה והקשר לחומרים הכתובים. המחקר הנוכחי נועד לענות על צורך מרכזי זה, והוא בוחן את הקשר בין איורי הילדים לאחר ההאזנה לסיפורים המלווים תמונות, לבין שיפור ההבנה שלהם בעקבות האיורים. ההנחה היא, כי החשיפה לשני הגורמים, האיור והסיפור במשולב, תתרום להבנה טובה יותר של הנשמע.
מתוך ההכרה בכוחם של איורי הילדים לתרום להבנת הטקסט (Nodelman, 1988), וכן מתוך ההכרה בצורך התמידי בשיפור הכלים להקניית אוריינות, בחרתי לבדוק באיזו מידה ילדים המאיירים סיפורים בעצמם ישפרו את הבנתם את הסיפור, ואת עיבודו. מחקר זה יתמקד בהבנה ובעיבוד המידע, מכיוון שבתנאי הגן לא ניתן לבדוק בצורה סבירה את מידת ההאזנה של הילדים לסיפור.
שאלת המחקר שניסחתי היא, אפוא: באיזו מידה ילדים שהאזינו לסיפור ילדים, ושנחשפו לאיורים התואמים לטקסט, ייטיבו לשחזר במילים שלהם ולאייר את אותו סיפור, באופן המעיד על הבנתו?
לצורך המחקר, נעזרתי בתשעה ספרי סיפורים חדשים המכילים איורים, והתייחסתי הן לתוכנם והן לאיורים המשולבים בהם.
מטעמי נגישות, בחרתי באופן אקראי קבוצת ילדים מגן הילדים שלי. ילדים אלה האזינו לסיפורים, איירו ושיחזרו את הסיפורים.
בפרקים הבאים אציג את סקירת הספרות הרלוונטית לנושא, את המחקר שנערך, את עיקרי הממצאים, את מסקנותיי ואת ההמלצות העולות מן המחקר.