רמת הידע באנגלית מהווה חלק משמעותי מדרישות הקבלה לתארים אקדמאיים. אנגלית משמשת כיום כשפת המחקר העיקרית בכל התחומים, ועל כן השליטה בה מהווה תנאי הכרחי על מנת להצליח בלימודים גבוהים. עם זאת, המוסדות להשכלה גבוהה לרוב נמנעים מהסתמכות על ציוני הבגרות באנגלית בלבד, ונעזרים בבחינת אמיר"ם.
מהו אמיר"ם?
בחינת אמיר"ם (אנגלית מיון רמה ממוחשב) היא בחינת ידע באנגלית הנערכת באמצעות מחשב ומשמשת כלי מיון במוסדות לימוד אקדמיים. הבחינה מצליחה בזמן יחסית קצר לבחון שליטה באוצר מילים, הבנה של משפט וזיהוי הקשר בין חלקיו, יכולת פענוח טקסטים והתמודדות עם רבי-מלל. היא בוחנת יכולות אלה בעזרת שלושה סוגי שאלות- השלמת משפטים, הבנת הנקרא וניסוח מחדש. הבחינה היא אדפטיבית. כלומר, מתאימה את עצמה לרמה של התלמיד. לאחר הצגת כל שאלה התוכנה אומדת את יכולת הנבחן לפי התשובות שהשיב עד אותו רגע, ובוחרת את השאלה הבאה בהתאם לכך. האדפטיביות מאפשרת לבחון רמה באופן מדויק יותר, ובעזרת מספר מצומצם יחסית של שאלות. יתרה מזו, היא מאפשרת קבלת ציון באופן מידי.הציונים והשפעתם
מוסדות מציבים סף קבלה, ובכך מוודאים שגם הסטודנט המתקשה יוכל להתמודד עם דרישות התואר. בנוסף לרף קבלה ללימודים, הבחינה קובעת את מספר הקורסים באנגלית שסטודנט נדרש למלא במהלך התואר הראשון. מדובר בקורסים יקרים, שיש לבצע במהלך תקופה יחסית לחוצה, במקביל להתמודדות עם שאר הקורסים בתואר. על כן סטודנטים רבים ניגשים לבחינה על מנת לשפר את הציון, ובכך להפחית את מספר הקורסים שהם נדרשים לבצע.קשיים נפוצים
תלמידים רבים מתמודדים עם קשיים באנגלית, חלקם נובעים מהקושי של השפה עצמה- פענוח המילה, ריבוי הכללים ויוצאי הדופן, אורך המלל, וחלקם נובעים מתהליך הלימוד. לימודי האנגלית תופסים חלק ניכר משעות הלימוד, ומתחילים בשלב מוקדם ביותר (כיום כבר מכיתות ג', אך בתי ספר רבים מתחילים מוקדם יותר). עם זאת, רמת השליטה של תלמיד בעל 12 שנות לימוד בשפה האנגלית נמוכה במבחני השוואה, בעיקר כאשר הדבר מחושב באופן יחסי להוצאה על תלמיד בתחום. צורם מכך, תלמידים רבים המסיימים את לימודי האנגלית ברמה גבוהה (ציונים גבוהים בבחינת 5 יח"ל), אינם מפגינים שליטה מספקת בשפה. הסבר אפשרי לכך הוא ששנים רבות התמקדו בתי הספר בלימוד השפה כמקצוע, תוך מתן דגש על היכולת לזכור חוקים, הכתבות המצריכות שינון של איות המילים, חשיפה לשפה מתוך מגוון מוגבל של תכנים, יצירת תחושת לימוד לשם השגת ציון ועוד.לקויי-למידה ובעלי הפרעות קשב וריכוז
מעבר לקשיים הנפוצים באוכלוסייה, לקויות למידה שונות משפיעות על היכולת להתמודד עם לימודי האנגלית. בין הקשיים הנפוצים ניתן למצוא את הקושי בשינון מילים, בעיות בשליפה מהזיכרון, קצב קריאה איטי, קושי בפענוח מילה, חוסר הפרדה בין עיקר לטפל ועוד. בנוסף, תלמידים רבים מתמודדים עם רמה מסוימת של חרדת בחינות ודחיינות בכל הקשור ללימודי אנגלית. תלמיד עם לקויות למידה נושא על גבו מטען כאשר הוא מגיע להתמודד עם בחינת האמירם. לעיתים, ככל שהחיכוך עם השפה בעבר היה רב יותר כך המטען גדול יותר. תלמיד חש שאם הוא לא הצליח לרכוש את היכולות הנדרשות במהלך 12 שנות לימוד, הסיכוי לבצע שיפור משמעותי, תוך זמן קצר, לקראת מבחן ברמה גבוהה, הוא קלוש. יחד עם זאת, מקרים בהם תלמיד המתקשה ברכישת אנגלית אך מצליח לרכוש שפה אחרת, ובהשקעה פחותה בהרבה, אינם נדירים כלל. לרוב זה נעשה באופן עקיף, כתוצר לוואי, בשל תחביב דוגמת סדרת טלוויזיה בשפה זרה שאינה אנגלית. אם כן, כיצד ניתן לבצע שיפור משמעותי, למרות כל הקשיים ובזמן קצר?שינוי שיטת הלימוד
על מנת להתמודד עם הצרכים הייחודיים יש צורך בשיטת לימוד שונה לחלוטין. השלב הראשון הוא מתן מענה לקושי הריגשי שהצטבר במהלך השנים, שכן לא ניתן ללמוד בצורה אפקטיבית כאשר נתונים לתחושת איום. הפגת החששות נעשית בעזרת יצירת תחושת מסוגלות- כאשר תלמיד נוכח כי אוצר המילים שלו גדל במהירות מסחררת, בדרך מהנה, וללא שינון, הוא משיב לעצמו את תחושת המסוגלות, ואף מפתח תיאבון רב להמשיך וללמוד. שיטת לימוד אסוציאטיבית מאפשרת לקשר בעזרת סיפור מידע חדש למידע שתלמיד כבר מכיר. הסיפור הופך את תהליך הלמידה למעניין ומאפשר להוסיף אלמנט ויזואלי שמקל על היכולת לזכור. למידה שכזו אינה דורשת תהליך סיזיפי של שינון מצד התלמיד ומאפשרת לשלוף את המידע מהזיכרון גם לאחר זמן רב שלא נחשפים אליו וגם תחת תנאי לחץ.דוגמאות
Docile- צייתן, כנוע, בעל אופי נוח. ניתן לזכור שזה כמו המילה "דוסילה"- ילד דוס קטן, ילד טוב ירושלים. Lucrative- רווחי, עסק משתלם. ניתן לזכור שזה כמו מישהו שיש "לן-קרטיב"- גזלן בים שמוכר קרטיב, במחיר מופקע, ועושה רווח. על מנת לייצר קשרים שכאלה יש צורך בהשקעה מקדימה משמעותית לכל מילה ומילה, עם משחקי כפל לשון, דמיון צלילים, התאמה של הסיפור והכנת ציורים, אך התלמיד מקבל את המילה "מוכנה" ללמידה. לצד הגדלה משמעותית של אוצר המילים, התלמיד לומד דרכים לקריאה נכונה. ברגע שתלמיד מבין מה עליו לחפש במשפט ואיפה, ואולי חשוב מכך- על מה הוא יכול לדלג, הוא יכול להבין משפט ארוך, פסקה או קטע, בעזרת דילוג בין מילים בודדות. קריאה נכונה מאפשרת זיהוי של עיקר וטפל, מייתרת את הצורך לפענח כל מילה, וגורמת לרצף בקריאה ושיפור בהבנה.על הכותב
ערן טואטי, 43, מורה מזה 20 שנה לפסיכומטרי, בהתמקדות בלקויי-למידה והפרעות קשב וריכוז. מייסד ומקים של שני בתי ספר ללקויי-למידה. דובר מעל 10 שפות ברמה גבוהה, אך ללא כל זיכרון סדרתי.