מקורות ראשוניים הם חומרים מקוריים, ישירים ואותנטיים שמשמשים כחומר הגלם של המחקר. הם לא עברו פרשנות, תיווך או סיכום על-ידי מישהו אחר – אלא מדובר בעדויות ממקור ראשון, שנוצרו בזמן התרחשות האירועים הנחקרים או על-ידי האנשים שהיו מעורבים בהם. נניח שאתם חוקרים את מלחמת העולם השנייה.
מקורות ראשוניים יהיו לדוגמה:
- מכתבים של חיילים שנכתבו בזמן המלחמה.
- יומנים אישיים של אזרחים או מנהיגים.
- מסמכים רשמיים של הממשלה (כמו פקודות צבאיות, הסכמים, פרוטוקולים).
- ראיונות עם אנשים שהיו שם.
- תמונות שצולמו בזמן האירועים.
- קטעי עיתונות מאותה תקופה.
- חפצים או ממצאים פיזיים (כמו בגדים צבאיים, כלי נשק, כרזות תעמולה וכו').
מדוע מקורות ראשוניים חשובים למחקר? המקורות הראשוניים נותנים לחוקר גישה ישירה לעובדות או לתחושות של התקופה. הם משמשים בסיס לניתוח, פרשנות והסקת מסקנות. הם לא "מה שמישהו אחר אמר על מה שקרה", אלא "מה שאנשים שחיו את זה אמרו או עשו". בעבודות סמינריוניות מקורות ראשוניים חשובים מכיוון שהם מסייעים לסטודנט להמחיש את יכולת הניתוח העצמאית שלו, ולא רק את היכולת שלו להתבסס על ניתוחים של אחרים ולסכמם.
מה ההבדל בין מקורות ראשוניים למקורות משניים?
מקור משני הוא טקסט שנכתב על בסיס מקורות ראשוניים, על ידי מישהו שלא חווה את האירועים בעצמו – לדוגמה:
- ספר היסטוריה שכתב חוקר ב-2020 על מלחמת העולם השנייה.
- מאמר אקדמי שמסביר את משמעות המכתבים של החיילים.
- הרצאה שמסכמת את האירועים.
- כלומר:
מקור ראשוני הוא עדות מהאירוע עצמו.
מקור שניוני פרשנות או ניתוח של המקור הראשוני.
דוגמאות נוספות למקורות ראשוניים
לדוגמא, מהקורס "נשים בחברה היהודית בארץ ישראל (1948-1882)" יש שפע של מקורות ראשוניים שאפשר להשתמש בהם כדי להבין את חייהן, תפקידיהן, מאבקיהן ותפיסת עולמן של נשים באותה תקופה. הנה דוגמאות רלוונטיות לפי סוגים שונים של מקורות:
- יומנים של נשים מראשית ההתיישבות, כמו יומנה של חנה מייזל (מנהיגה חלוצה ופמיניסטית).
- מכתבים אישיים של נשים לחלוצות אחרות, לבני משפחה, או לגופים ציבוריים (למשל פנייה של אישה למועצת הפועלות).
- אוטוביוגרפיות או זיכרונות של נשים שחיו ופעלו באותה תקופה (כמו גולדה מאיר או דבורה בארון).
ועוד רבים אחרים.
איך לאתר מקורות ראשוניים עבור העבודה הסמינריונית שלי?
כאשר סטודנטים מחפשים מקורות ראשוניים לעבודה סמינריונית, חשוב להתחיל מהיכרות עם התחום והתקופה הנחקרים. הבנת ההקשר ההיסטורי, התרבותי או החברתי של נושא המחקר מסייעת בזיהוי סוגי המקורות האפשריים. לדוגמה, אם עוסקים בנושא מהמאות האחרונות – יש סיכוי גבוה יותר למצוא עיתונות, מכתבים, מסמכים או תצלומים. לעומת זאת, מחקר מתקופות קדומות ידרוש חיפוש במקורות כמו כתובות, ממצאים ארכיאולוגיים או כתבים דתיים.
טיפ מרכזי הוא חיפוש בארכיונים דיגיטליים ואוספים מקוונים, שמהווים מקור עשיר ונגיש במיוחד כיום. אתרים של הספרייה הלאומית, ארכיונים ממשלתיים, אוניברסיטאיים או של גופים ציבוריים מאפשרים לאתר מסמכים היסטוריים, תצלומים, כרזות, יומנים ועיתונות ישנה. מומלץ ללמוד להשתמש במנועי החיפוש הפנימיים של האתרים, ולהתנסות בסינון לפי תאריך, סוג מסמך, שפה ועוד.
סטודנטים נוטים לעיתים להתמקד רק בחיפוש גנרי בגוגל, אך חיפוש ממוקד במאגרים אקדמיים הוא דרך יעילה יותר. מאגרים כמו JSTOR, ProQuest או Gale Primary Sources כוללים מסמכים היסטוריים, טקסטים סרוקים, עיתונים ישנים ואוספי מכתבים שניתן לגשת אליהם דרך ספריות אקדמיות. השימוש במילות מפתח מדויקות, כולל תרגום לעברית ולאנגלית, יכול לפתוח גישה לחומרים שלא היו עולים בחיפוש רגיל.
פנייה ליעץ בספריה או למנחה העבודה היא גם דרך מצוינת לקבל הכוונה מדויקת. ספרנים באוניברסיטאות מתמחים באיתור מקורות אקדמיים, ויכולים להמליץ על ארכיונים רלוונטיים או להדריך כיצד למקד את החיפוש. לעיתים ניתן גם לשלוח פנייה ישירה לארכיון (במייל או בטופס מקוון) עם תיאור קצר של נושא המחקר – ולקבל תשובה עם חומרים רלוונטיים במיוחד. המנחים לרוב גם יכולים לסייע ולהכווין באיתור מקורות ראשוניים.
טיפ חשוב נוסף הוא לבדוק ביבליוגרפיה של מאמרים וספרים קיימים בתחום. לעיתים קרובות חוקרים מציינים אילו מקורות ראשוניים שימשו אותם – יומנים, מסמכים, ראיונות – וניתן לחפש את המקורות הללו בעצמך. כך אפשר לגלות ארכיונים שלא הכרת, שמות של דמויות היסטוריות רלוונטיות או שמות מדויקים של מסמכים. חומרי הלימוד בקורס שבו אתם כותבים את העבודה הסמינריונית ומאמרים אקדמיים אחרים בנושא הרי מתבססים על המקורות הראשוניים. כל מה שצריך לעשות זה לעבור על רשימת המקורות שלהם ולגלות על אילו מקורות ראשוניים הם מתבססים – ותוכלו גם אתם להשתמש בהם.
