האוניברסיטה הפתוחה
שאלון בחינת גמר
91494 – אוריינות אקדמית
סמסטר 2021א
מועד א' (31 בינואר 2021)
משך הבחינה: שעתיים וחצי
מבנה הבחינה: בבחינה ארבע שאלות. עליכם לענות על כל השאלות.
שאלה 1 – 20 נקודות. שאלה 2 – 20 נקודות. שאלה 3 – 20 נקודות. שאלה 4 – 40 נקודות.
שאלה 1 (20 נקודות)
פַסקו את הקטע שלפניכם. אם מופיע סימן פיסוק הוא נועד לסייע לכם; אל תשנו אותו.
תומס קון כותב: ההיסטוריה אם נראה אותה כצופנת בחובה יותר מאשר אנקדוטות או כרונולוגיה יש בכוחה להביא לתמורה מכריעה בתמונת המדע השלטת אצלנו היום תמונה זו שאותה מתאר תומס קון בפתח ספרו המבנה של מהפכות מדעיות מוכתבת לדעת קון על ידי ספרי הלימוד המדעיים המציירים מציאות מטעה. התמונה הקלאסית של המדע מתארת תהליך של הצטברות ידע הנובע מתצפיות, מתגליות ומתיאוריות המדע פועל לפי הנחיות מתודולוגיות קבועות שאם נפעל לפיהן נגיע למסקנה מהותית אחת ויחידה במסגרת החקירה המדעית פועלים המדענים על פי נהלים של אישוש והפרכה. המתודה המדעית נתפשת כעל זמנית מוחלטת ובלתי תלויה כיוון שהיא מוגדרת בכלים לוגיים וככזאת היא אוספת אליה עובדות נכונות.
שאלה 2 (20 נקודות)
לפניכם קטע המתאר את שיטת המחקר בעבודה אקדמית. כתבו את כל המספרים במילים. אם מופיעה הספרה 8, הוסיפו ניקוד עזר או ציינו בסוגריים (a/e).
משתתפי המחקר: מדגם המחקר כלל 88 ________________ סטודנטים להוראה בחינוך היסודי הלומדים במוסד להכשרת מורים בארה"ב. המדגם היווה מדגם מייצג של אוכלוסיית הסטודנטים במוסד. כ-96% __________________________ ממשתתפי המחקר היו נשים. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 22 __________________________ שנים.
מערך המחקר: החוקרים ערכו ניסוי מבוקר בהקצאה אקראית ב-4 ___________________ גלים (4 ___________________ קבוצות שהחלו את תוכנית ההתערבות בזמנים שונים). בכל גל הוקצו המשתתפים באופן אקראי לאחת מ-2 ______________________ קבוצות:
במשך 9 _____________________ שבועות רצופים נפגשו המשתתפים בקבוצות ההתערבות למפגשים של פעם 1 _______________________ בשבוע, כל מפגש ארך שעה וחצי. כמו כן, הם השתתפו ב-2 _____________________ ימי תרגול, כל יום ארך 4 ____________________________ שעות (21 _____________________________ וחצי שעות בסך הכול). נוסף על מפגשים בקבוצה, הודרכו המשתתפים לתרגל מדיטציה בכל יום למשך 10 ______________________ עד עשרים דקות. בשלב המעקב נפגשו קבוצות ההתערבות פעם בשבוע לתרגול מדיטציה בת 15 _____________________ דקות עם הנחיות מוקלטות. פעם בחודש נכח מנחה במפגש הקבוצתי והנחה את התרגול.
המחקרים הם משנת 1982 ועד 2013 __________________________________________
שאלה 3 (20 נקודות)
תקנו את המשפטים שלפניכם (בכל משפט שני שיבושים). שימו לב לצירופי הסמיכות, למילות היחס, להתאם הדקדוקי ולסדר המילים.
1. טראמפ לא רק ידידנו, אלא ביידן ידידה של ישראל גם.
2. הורים מודאגים פנו לשר החינוך בכדי לדעת האם מבחני הבגרות יתקיימו כסדרן.
3. האוניברסיטאות מקלות ומאפשרות לסטודנטים את הדרכי היבחנות המקובלות עליהם.
4. אם עדיין הקישור לא עובד מצורפת כאן הַכַּתֶּבֶת מקור.
5. רעיון התכנית החדשה לא נותנת מענה שהציבור מצפה לה.
6. כל קיומה של ישראל היא עם ערבות הדדית.
7. איגוד מכוני הכושר: אנחנו מתחננים מכם לאפשר לנו לפתוח את המכוני כושר לאלתר.
8. במידה שנהיה בסדר ננצח את המאבק בקורונה.
9. לומדים על הפרטיות גם שלומדים מאוד מרחוק.
10. בתקופת הקורונה הקניות המקוונות זינקו, והמדינה נקטה בצעדים כלכליים נרחבים.
שאלה 4 (40 נקודות)
לפניכם שני מאמרים. קראו אותם וענו על כל הסעיפים א-ג.
א. נסחו במילים שלכם את הטענה המרכזית של כל אחד מהכותבים. (6 נקודות)
ב. כתבו את הרעיונות המרכזיים של כל אחד מהטקסטים כולל המסקנה של כל טקסט (=המהלך הלוגי). (14 נקודות)
ג. כתבו חיבור בהיקף של עמוד שימזג את שני הטקסטים בהתאם לשאלה הקושרת שניסחתם ובהתאם לנקודות ההשוואה שבחרתם. (20 נקודות)
שימו לב! עליכם להקפיד על מבנה החיבור – פסקת פתיחה, פסקות גוף ופסקת סיום, ועל כתיבה בהתאם לכללים הלשוניים – פיסוק, סדר מילים, מילות יחס וכו'.
טקסט א: איפה האוכל?
מאת ר' גיל
כיום בעולם המערבי יש שפע של מזון שלא היה כמוהו, אך על אף השפע הזה, במדינות רבות אנשים עדיין חיים על סף הרעב. מדי שנה בשנה מתפרסמים נתונים על גידול האוכלוסייה ועל עלייה במספר הרעבים בעולם. מקובל לחשוב כי בשל הריבוי הטבעי ובשל תכנון כלכלי לקוי יש מחסור של מזון בעולם, אולם מתברר שהבעיה אינה מחסור במזון אלא שחלק גדול ממנו מגיע לפחי האשפה.
חקלאים ברחבי העולם משליכים כמויות גדולות של יבול בגלל מראהו. פירות וירקות מועברים להאכלה של בעלי חיים או נותרים בשדה רק כי אינם מושלמים מבחינת הגודל והצורה שלהם. לפי הערכות, כמעט מחצית מן היבול החקלאי במדינות המערב מושלך לאשפה, לא משום שאינו ראוי לאכילה אלא משום שאינו מושך דיו בצורתו, בצבעו או במראהו.
בזבוז המזון, המתחיל בשדות, ממשיך במרכולים ומסתיים במטבח הביתי. על פי מחקר של הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה, 12% מן האשפה שהאמריקנים מייצרים הוא מזון טוב וראוי למאכל. במסעדות, במרכולים, באולמות אירועים וגם בבתים פרטיים מושלך בכל יום מזון ראוי לאכילה — לעִתים מדובר בשאריות אוכל ראויות בהחלט שלא נחשבות טריות כי בושלו ביממה הקודמת. יש הטוענים שמחירו הזול של האוכל במדינות המפותחות גורם לאובדן המזון. אנשים קונים הרבה יותר ממה שהם צריכים, ואחר כך משליכים את מה שלא צרכו. יש המכנים זאת "פשע סביבתי": המזון המגיע למטמנות האשפה לא רק נגזל מפיותיהם של חסרי כול אלא מזהם את הסביבה באופן המסכן את הבריאות, וכמויות המים העצומות ששימשו את החקלאים להשקיית היבול האבוד יורדות לטמיון. לא מדובר רק בבזבוז משאבים יקרים, אלא גם בשימוש יתר במים אשר גורם להתייבשות כדור הארץ.
כל העוסקים בדבר סבורים שנדרשת חשיבה מחודשת בנוגע לאובדן המזון. לא ייתכן שבמקומות רבים בעולם יתהלכו אנשים ב"בטן ריקה" ובמקומות אחרים יתמלאו הפחים. אנשים צריכים להרגיש ייסורי מצפון בכל פעם שהם זורקים לפח מנה טובה, או מְפַנִּים מן המקרר אוכל שבעיניהם כבר עבר זמנו. בעלי אולמות אירועים, בעלי מרכולים ובעלי שירותי הסעדה (קייטרינג) צריכים להדיר שינה מעיניהם כשהאוכל המצוין שלהם מתווסף לערֵמות הפסולת, ובאותה עת ילדים, נשים וקשישים מתקשים לישון מרוב רעב.
לפני כעשור נוסדה בארץ עמותת "לקט ישראל", שמטרתה להציל מזון, לחלק אותו לנזקקים ולפעול לגיוס משאבים ומתנדבים למען מטרה זו. בעמותה אוספים מוצרי מזון ועודפי מזון מבושל מיצרני מזון, מאולמות, ממרכולים, ממשקים חקלאיים ועוד, ומעבירים אותם למקומות שבהם שוהים נזקקים, כגון בתי תמחוי ומרכזי יום לקשישים.
לדברי דוברת "לקט ישראל", אנחנו חיים בתרבות של דרישה לשלמות וכולנו שבויים בה. יבול שלא עומד בקריטריונים של השיווק מאלץ את החקלאים להיפטר ממנו, אף על פי שלמראה שלו אין כל השפעה על טעמו או על ערכיו התזונתיים. לעִתים בגלל ירידה חדה במחירי הירקות והפירות לא משתלם לחקלאים לקטוף את היבול, והם מעדיפים להשמיד אותו. בשווקים ובמרכולים נגרמים לעיתים פגמים במוצרים או באריזותיהם בשל אחסנה לקויה, ובעלי המרכולים נאלצים להשמיד כמויות גדולות של מוצרי מזון, ולמעשה כך יורדת לטמיון סחורה מעולה.
אחת המטרות של "לקט ישראל" היא להעלות את המודעות של הציבור בנוגע לחשיבות של הצלת המזון. ארגונים מקומיים וארציים כבר משתתפים ביוזמה זו, אך כל אחד מאיתנו בביתו הפרטי יכול לפעול כדי לצמצם את הבזבוז ולמצוא את הדרך להעביר את עודפי המזון למי שזקוק להם.
מעובד על פי ר' גיל, "איפה האוכל?", יתד נאמן, ד' בניסן תשע"ג (2013). מתוך בחינת הבגרות עברית: הבנה, הבעה ולשון, קיץ תשע"ח.
טקסט ב: הצלת מזון בישראל
תופעת אובדן המזון אינה ייחודית למשק הישראלי. סדרי הגודל של תופעה זו דומים ברוב הכלכלות בעולם, ובעיקר בכלכלות המערביות (חברות השפע). על פי הערכות של "ארגון המזון והחקלאות" של האו"ם (FAO) כשליש מכלל המזון המיוצר בעולם אובד. עקב כך החלו כמה מדינות בעולם ליישם תוכניות להפחתת אובדן המזון.
כמות המזון האבוד בישראל היא כ-33% מהיקף ייצור המזון המקומי בישראל, ושוויו כ-19.5 מיליארד שקלים. כ-20% מן המזון אובד בשלבי הייצור, וכ-80% — בשלבי ההפצה והצריכה. השיעור הגבוה ביותר של מזון שאובד בשרשרת הייצור והצריכה הוא של פֵּרות וירקות.
אובדן המזון בשלבי הייצור וההפצה קשור לכדאיות הכלכלית: חקלאים אינם קוטפים פירות וירקות שצורתם חריגה משום שהם יודעים שהלקוחות לא ירכשו פירות כאלה. גם שלב הצריכה הביתית כרוך באובדן מזון, בעיקר בשל תרבות הצריכה והשפע האופיינית לכלכלה המערבית. נראה שהצרכנים נהנים לא רק מצריכת המזון אלא גם מן המבחר הרב של המוצרים.
אחד האתגרים המרכזיים שהמשק הישראלי מתמודד איתם הוא אי־שוויון בחלוקת ההכנסות. אי־שוויון זה יוצר פער בין אוכלוסיות מבחינת הביטחון התזונתי: שיעור ההוצאה על מזון של האוכלוסיות החלשות נמוך מאוד לעומת שיעור ההוצאה של שאר האוכלוסייה.
הצלת מזון מאפשרת לסייע לנזקקים בעלות נמוכה יחסית, שכן במקום לממן ייצור של מזון יש לממן רק את עלות הצלתו. בדרך זו נחסכים העלויות והמשאבים הכרוכים בייצור המזון, וכן מופחתות ההשפעות הסביבתיות השליליות הכרוכות בייצור מזון: המזון מושג בלי שימוש מהותי במשאבי הטבע, בלי זיהום קרקעות ובלי שימוש במים, בדשנים ובכימיקלים.
כמחצית מן המזון שאובד אינו בר הצלה משום שאינו ראוי למאכל (מזון נגוע או מקולקל, מזון שניזוק מפגעי טבע, מזון שהוגש ולא נֶאֱכַל ועוד). המזון שמוגדר בר הצלה הוא תוצרת חקלאית ראויה למאכל שלא נקטפה או תוצרת שלא נמכרה בשווקים ובחנויות; עודפי מזון מוכן מתעשיית ההסעדה (קייטרינג) או ממטבחים מוסדיים וממסעדות; מזון שאריזתו נפגמה; מזון שמועד פקיעת התוקף שלו קרוב. לפי חישובים, אם יצליחו להציל כ-19% מהיקף המזון האבוד בישראל, די בזה כדי להזין אוכלוסיות נזקקות ולצמצם את הפער בין האוכלוסיות מבחינת הביטחון התזונתי.
כיום הצלת המזון בישראל ובעולם נעשית בעיקר על ידי ארגונים חברתיים המסתייעים בתרומות, אך הנימוק העיקרי לצורך בהצלת מזון אינו נדבנות או צדקה אלא כדאיות למשק הלאומי. לא מדובר רק בתרומה חשובה להקטנת האי־שוויון במשק, אלא בהגדלת התוצר ובהגברת היעילות של הייצור, שכן הצלת מזון משמעה הפיכת פסולת שערכה אפסי או שלילי למוצר בעל ערך כלכלי. כדי לממש את הפוטנציאל של הצלת המזון, על הממשלה לקבוע מדיניות בנוגע לתחום זה ולגבש תוכנית כוללת של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר (משרד החקלאות, משרד הרווחה ועוד).
מעובד על פי אובדן מזון והצלת מזון בישראל, הדוח הלאומי של ארגון "לקט ישראל", 2016.
בהצלחה!
