האוניברסיטה הפתוחה – שאלון בחינת גמר
10212 – יהודה ורומא
סמסטר 2024ג | מס' מועד 61 | מס' שאלון 038
ט"ז באלול תשפ"ד, 19 בספטמבר 2024
משך הבחינה: 3 שעות. בשאלון זה 4 עמודים.
מבנה הבחינה
בבחינה שלושה חלקים:
חלק א:
בחלק זה שאלת חובה שמתייחסת לקטע של מקור או למספר קטעי מקורות, שלפחות אחד מהם מצוי בכתביו של פלאוויוס יוספוס.
40 נקודות לחלק זה.
חלק ב:
עליכם לכתוב על שני נושאים מבין שלושת הנושאים.
(20 נקודות לכל שאלה; סה"כ 40 נקודות לחלק זה).
חלק ג:
ענו בקצרה על שתי שאלות משלוש השאלות.
(10 נקודות לכל שאלה; 20 נקודות לחלק זה).
חלק א – שאלות חובה (40 נקודות)
קראו בעיון את הקטע הבא מתוך ספר שכתב פלאוויוס יוספוס על תולדות חייו, והשיבו על שאלה מס' 1 (על כל סעיפיה) שאחריו:
פלאוויוס יוספוס, חיי יוסף, א'–ד' (1–19), תרגם מנחם שטיין.
א. (1) אני, לא בן בלי שם הנני, כי אם צאצא משפחת כהנים עתיקה. שונה הוא מוצאו של מעמד האצילים אצל עמים שונים; ואצלנו נחשב לאציל מי שמוצאו מזרע הכהנים. (2) אולם משפחתי איננה ממוצא כהנים פשוטים, אלא מהמשמר הראשון של עשרים וארבעת משמרות הכהנים — החשוב אצלנו מאד, ומן המשפחה המיוחסת ביותר אשר במשמר הזה. מצד אמי הנני מגזע מלכים; כי היא ממשפחת החשמונאים, אשר העמידו לעמנו כהנים גדולים ומלכים במשך זמן רב מאד. (3) מוצאי הוא זה: אבי אבותי היה שמעון המכונה המגמגם. בזמנו כיהן בכהונה הגדולה בנו של שמעון הכהן הגדול, הורקנוס, הראשון בשם זה בין הכהנים הגדולים. לשמעון המגמגם נולדו תשעה בנים. (4) ואחד מהם היה מתתיהו המכונה עיפא (?). הוא לקח לו לאשה את בת יונתן הכהן הגדול, הראשון מבית החשמונאים אשר שימש בכתר הכהונה הגדולה, והיה אחי שמעון הכהן הגדול. בשנה הראשונה לממשלת הורקנוס נולד למתתיהו בן ושמו מתתיהו המכונה הגיבן. (5) לו נולד יוסף בשנה התשיעית למלכות שלומית אלכסנדרה, וליוסף (נולד) מתתיהו בשנת עשר למלכות ארכילאוס. ולמתתיהו (נולדתי) אני, בשנה הראשונה לשלטון גאיוס קיסר. ולי שלושה בנים. הורקנוס הבכור (נולד) בשנה הרביעית לאספסיינוס קיסר, יוסטוס בשנה השביעית ואגריפס בשנה התשיעית. (6) הצעתי פה את שלשלת היחש שלי, כפי שמצאתי בתעודות רשמיות, ודוחה אני בבוז את האנשים אשר יהינו להוציא דיבת שווא על מוצאי.
ב. (7) מתתיהו אבי נודע לתהילה לא רק בגלל מוצאו, אלא ביחוד היה מכובד בשל יושרו, ומהולל בפי כל בירושלים, העיר הגדולה ביותר אצלנו. (8) אני חונכתי ביחד עם אחי, בן אבי ואמי, מתתיהו. עשיתי חיל רב בלימודי ונחשבתי למצטיין בכוח זכרוני ושכלי. (9) בהיותי עוד ילד כמעט, כבן ארבע עשרה שנה, הייתי מהולל בפי הכל בשקידתי בלימודים, והכהנים הגדולים וראשי העם היו מבקרים אותי, למען אשר ישמעו מפי ביאורים נאמנים לתורה. (10) בהיותי כבן שש עשרה שנה החלטתי ללמוד לדעת את טיב הכתות אצלנו, אשר מספרן, כפי שכבר אמרתי הרבה פעמים, שלוש: הראשונה — כת הפרושים, השניה — הצדוקים, והשלישית — האיסיים. חשבתי, כי רק אחרי למדי לדעת את כל הכתות אוכל לבחור בטובה שבהן. (11) בסיגופים ויגיעת בשר רבה עברתי על כל שלוש הכתות. אפס כי נראה לי שעוד לא השגתי את הידיעה הנכונה, ולכן נעשיתי לתלמידו ומעריצו של איש אחד, בשם באנוס, אשר כפי שנודע לי התגורר במדבר, לבושו היה קליפת עצים ומאכלו צמחי בר הגדלים מעצמם, ופעמים רבות ביום ובלילה היה טובל במים קרים לשם פרישות וטהרה. (12) אצלו ביליתי שלוש שנים, ואחרי אשר הרויתי את צמאוני לדעת, שבתי העירה. בהיותי בן תשע עשרה החילותי לעסוק בענייני הציבור, בהתחברי אל כת הפרושים, הדומה לכת הסטואים של היוונים.
ג. (13) בהיותי בן עשרים ושש נתגלגל הדבר שנסעתי לרומא. הסיבה היתה זו: בזמן שפליקס היה מפקח ביהודה, (הוא) אסר בכבלים כהנים אחדים ממיודעי, אנשים מכובדים וישרים, בגלל אשמה פעוטה וחסרת-ערך ושלח אותם לרומא, לתת דין וחשבון לפני הקיסר. (14) ברצותי לעזור לשחרורם, ביחוד אחרי שמעי, כי גם באסונם לא סרו מדרך ה' וניזונו בתאנים ובאגוזים, נסעתי לרומא והגעתי לשם אחרי אשר עברו עלי סכנות הרבה. (15) אנייתנו טבעה בלב הים האדריאטי וכשש מאות איש במספר שוטטנו במשך כל הלילה (על פני המים). כאור הבוקר הופיעה בעזרת אלוהים אוניה מקיריני. אני עם עוד אחרים, כשמונים איש, אשר הקדימו בשיט את הנשארים, אֻספנו אל האוניה. (16) ככה ניצלתי ממוות (ובאתי) לעיר דיקיארכיה, אשר האיטלקים יקראו לה בשם פּוּטֵאוֹלי. קניתי לי ידיד, את אליטירוס, המשחק בתיאטרון; הוא היה ממוצא יהודי ואהוב מאד על נירון קיסר. על ידו נודעתי אל פּוֹפַּיאָה, אשת הקיסר, והצעתי לפניה את בקשתי בדבר שחרור הכהנים האסורים. בקשתי ניתנה לי בחסדה הרב, ומבלעדי זאת העניקה לי פּוֹפַּיאָה תשורות רבות. אחרי זאת שבתי לארצי.
ד. (17) פה מצאתי כבר את ראשית המהומות, ורב היה מספר אלה, אשר הרהיבו לרקום מזימות מרד ברומאים. נסיתי, אפוא, לשכך את רוח שואפי הקרב ולהשיבם מדרכם בבארי להם, עם מי הם אומרים להילחם, וכי נופלים הם מהרומאים לא רק בתכסיסי צבא, אלא גם במזל ובהצלחה. (18) ואל יביאו איפוא ובקלות דעת סכנה נוראה על ארץ מולדתם, על משפחותיהם ועל עצמם. (19) את הדברים האלה דיברתי והפצרתי בהם בלי חָשׂך לשוב מדרכם, בראותי מראש מה מר יהיה לנו בסופה של מלחמה זו. אולם דברי לא עשו פרי, כי רוח עוועים תקפה את האנשים המיואשים, אשר (אוהבי המדון) הוליכו אותם שולל.
שאלה 1 (40 נקודות)
א. מהו הספר "חיי יוסף" ומה ידוע על מחברו, מועד כתיבתו ומגמותיו?
ב. אילו נתונים בעלי חשיבות, לדעתכם, עולים מן הקטע על תולדות חייו של יוספוס ועל האירועים שהתרחשו בימיו?
ג. בפני אילו אילוצים עמד יוספוס בכותבו את חיבורו "מלחמת היהודים"? האם ניתן לזהות בקטע המובא למעלה רמז לאילוץ אחד, לפחות, מבין האילוצים הללו, שקיים גם ב"חיי יוסף"?
ד. אילו יצירות נוספות כתב פלאוויוס יוספוס ומה הן מאפייניהן?
חלק ב (40 נקודות)
כתבו בהרחבה (אך לא יותר משלושה עמודים) על שני נושאים מבין אלה שבשאלות 2–4 (20 נקודות לכל נושא).
שאלה 2 (20 נקודות)
השוו בין הסדרי פומפיוס, גאביניוס וקיסר על כל היבטיהם (הסדרים טריטוריאליים, הסדרי השלטון, זכויות וחובות כלפי השלטון הרומי, עקרונות ההסדר).
שאלה 3 (20 נקודות)
כיצד התמודדו בניו של הורדוס (ארכילאוס, הורדוס אנטיפס ופיליפוס) ונכדו אגריפס הראשון עם קשיי התימרון בין האוכלוסיות והארצות, שעליהן הם היו מופקדים, ובין הצורך להשביע את רצונם של הקיסרים הרומיים שמינו אותם?
שאלה 4 (20 נקודות)
במה שונים מאפייניו של מרד בר-כוכבא מאלו של המרד הגדול? התייחסו בתשובתכם בין השאר גם להבדלים העולים מאופי המקורות על שתי המרידות.
חלק ג (20 נקודות)
ענו בקצרה (10–15 שורות בערך) על שתי שאלות מבין שלוש השאלות הבאות (10 נקודות לכל שאלה).
שאלה 5 (10 נקודות)
האם, לדעתכם, כתב יוספוס את העדות הפלאוויאנית? נמקו את תשובתכם.
שאלה 6 (10 נקודות)
מה דעתכם על דברי א' שליט, שלפיהם התואר היאה להורדוס הוא "מלך ישראל"?
שאלה 7 (10 נקודות)
סקרו בקצרה את אירועי מרד התפוצות ואת תוצאותיו.
בהצלחה!
