שאלון בחינת גמר – לגדול עם הטלוויזיה והאינטרנט (10698)
האוניברסיטה הפתוחה
מס' שאלון: 191–28
תאריך: כ״ז בחשון תשפ״ה (בנובמבר 2024)
סמסטר: 2024ב׳
מס' מועד: 73
משך בחינה: 3 שעות
מספר עמודים בשאלון: 6
מבנה הבחינה
בבחינה שני חלקים.
חלק א
שאלה 1 היא שאלת חובה.
משקל חלק זה – 40 נקודות.
חלק ב
בשאלה 2 יש 6 היגדים.
יש לבחור בארבעה היגדים בלבד, לקבוע אם הם נכונים או לא נכונים (או שהם נכונים בחלקם ולא נכונים בחלקם), ולהסביר את ההכרעה תוך הישענות על חומר הקורס.
משקל חלק זה – 60 נקודות.
בהצלחה!!!
חלק א (40 נקודות)
עליכם לענות על שאלה 1 – שאלת חובה.
שאלה 1
קראו את הכתבה שבעמוד הבא (חלק מכתבה שהופיעה ב״ניו יורק טיימס״),
ולאחר מכן ענו על סעיפי שאלה 1 שלהלן.
א. (10 נקודות) תארו את עיקרי הכתבה במילים שלכם. בהמשך, הסבירו את הקשר בין הכתבה לבין נושא שנלמד בקורס. השתמשו במושגים שנלמדו בקורס.
נושאים שנלמדו בקורס לדוגמה: הגישה הפרשנית, הגישה המגוננת, התפתחות קוגניטיבית, מיומנויות תלויות גיל,
השפעות שליליות, צפייה או שימוש באינטרנט או בטלוויזיה בהקשר המשפחתי, הבניית מציאות (הבניה מגדרית או הבניה חברתית),
סיכונים ופגיעות ברשת.
ב. (15 נקודות) בחרו במחקר או במאמר שנלמדו בקורס, תארו אותו במילים שלכם (עד חצי עמוד). יש לציין את שם החוקר/ת, את שנת הפרסום וכן יש לתאר את שאלת המחקר, את שיטת המחקר ואת הממצאים והמסקנות.
ג. (15 נקודות) יש לענות על הסעיף בדרך אחת מבין שתי הדרכים הבאות:
* כיצד המחקר או המאמר שתיארתם בסעיף ב׳ בא לידי ביטוי בכתבה שתיארתם בסעיף א׳, וכיצד הוא מחזק את הדברים שנאמרו בה?
או
* כיצד המחקר או המאמר שתיארתם בסעיף ב׳ בא לידי ביטוי בכתבה שתיארתם בסעיף א׳, וכיצד הוא סותר את הדברים שנאמרו בה?
הערה: אפשר להתמקד בחלק מהכתבה בהתאם לנושא שבחרתם.
כתבה לקריאה
מחקר חדש מגלה עד כמה מסכים פוגעים בתקשורת הורה–ילד
זהו אחד ממחקרי האורך הראשונים שמאששים כי מסכים אינם קשורים רק להשמנת יתר או דיכאון בקרב ילדים,
אלא גם מפחיתים אינטראקציות בבית – מה שעלול ליצור השלכות מדאיגות לטווח הארוך.
ניו יורק טיימס | אמילי באומגרטנר | 06 במרץ 2024
מחקר חדש מגלה כי “Technoference” – ביטוי המתייחס לאובדן תקשורת בין־אישית עקב התעמקות במכשירים אלקטרוניים –
היא תופעה קיימת. הממצאים מעלים כי פעוטות שנחשפים זמן רב למסכים מנהלים פחות שיחות עם הוריהם או האנשים שמטפלים בהם.
הם מדברים פחות, שומעים פחות ואינם מנהלים שיח דו־צדדי עם בוגרים, בהשוואה לילדים שמבלים פחות זמן מול מסכים.
המחקר, שפורסם השבוע בכתב העת JAMA Pediatrics, מהווה את אחד ממחקרי האורך הראשונים שמאששים מציאות אינטואיטיבית:
מסכים אינם קשורים רק להשמנת יתר, דיכאון והיפראקטיביות בקרב ילדים, אלא גם מפחיתים אינטראקציות פנים אל פנים בבית –
תופעה שעלולות להיות לה השלכות מדאיגות לטווח הארוך.
החוקרים התעניינו במיוחד בשלושה מדדים של שפה: מילים שנאמרו על ידי מבוגר, קולות ילדים ותפניות בשיחה.
הם גילו שכמעט בכל הגילים, זמן מסך משמעותי יותר מדכא את השיחה.
חוקרים יודעים זה מכבר שגדילה בסביבה של שפה עשירה חיונית להתפתחות שפה מוקדמת.
חשיפה רבה יותר לשפה בשלב מוקדם בחיים קשורה להתפתחות חברתית, למנת משכל גבוהה יותר ואפילו לתפקוד מוחי טוב יותר.
בהתחשב בערכה של חשיפה כזו, החוקרים היו להוטים לבחון גורמים פוטנציאליים בסביבה הביתית שעשויים להפריע להורים לקיים
אינטראקציה מילולית עם ילדיהם. מחקרים קודמים על השפעת הטכנולוגיה בדקו בעיקר את השימוש במכשיר נייד על ידי ההורה,
ולא שימוש של הילד במסכים – והסתמכו על מדדים מדווחים־עצמית של זמן מסך, ולא על ניטור אוטומטי.
כל דקה חשובה
המחקר החדש, שהובילה מרי ברוש, חוקרת במכון הילדים של טלתון באוניברסיטת מערב אוסטרליה, אסף נתונים מ־220 משפחות שילדיהן
נולדו ב־2017. עד שמלאו לילדים שלוש, לבשו הילדים אחת לחצי שנה חולצות טריקו או אפודים אליהם הוצמדו מעבדי שפה דיגיטליים,
שעקבו אחר חשיפתם לסוגים מסוימים של רעש אלקטרוני וכן לשפה שבה דיברו הילד, ההורה או מבוגר אחר.
החוקרים התעניינו במיוחד בשלושה מדדים של שפה: מילים שנאמרו על ידי מבוגר, קולות ילדים (דיבורים וברבורים) ותפניות בשיחה.
הם ניתחו כל מדד בנפרד והתאימו את התוצאות לגיל, למין ולגורמים אחרים, כגון רמת ההשכלה של האם ומספר הילדים בבית.
הם גילו שכמעט בכל הגילים, זמן מסך משמעותי יותר מדכא את השיחה.
כשהילדים היו בני שנה וחצי, כל דקה נוספת של זמן מסך הייתה קשורה להפחתה של 1.3 בקולות ילדים, למשל.
בגיל שנתיים, כל דקה נוספת הייתה קשורה להפחתה של 0.4 תפניות בשיחה.
הנתונים השליליים המשמעותיים ביותר הופיעו כשהילדים היו בני שלוש, ונחשפו למסכים במשך שעתיים ו־25 דקות בממוצע מדי יום.
בגיל זה, דקה נוספת של זמן מסך הייתה קשורה ל־6.6 פחות מילים של מבוגרים, 4.9 פחות קולות ילדים ו־1.1 פחות תפניות בשיחה.
לין פרי, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת מיאמי שלא הייתה מעורבת במחקר, אומרת כי התרשמה מהאופן שבו המחקר נעשה בעזרת כלי מדידה
אובייקטיביים כדי להציג הקשרים "שבעבר היו בגדר הנחות".
פרי, העוסקת במחקר שפה ואינטראקציה חברתית בין ילדים בגיל הרך, אומרת שמומחים בתחום צריכים לחקור בשלב הבא כיצד מדיה שתוכננה
לצפיית הורים וילדים יחד "עשויה לאפשר זמן רב יותר לשיחה ולעקוף חלק מהתופעות השליליות הקשורות לזמן מסך".
חלק ב (60 נקודות)
עליכם לענות על שאלה 2.
שאלה 2
לפניכם שישה היגדים. יש לבחור בארבעה מן ההיגדים בלבד (15 נקודות לכל היגד).
דונו בכל היגד על פי חומר הקורס.
באפשרותכם לדון בכל היגד בדרך אחת מבין שלוש הדרכים הבאות:
א. להצדיק את ההיגד.
ב. לשלול אותו.
ג. לסייג אותו (להסביר מדוע הוא נכון בחלקו ושגוי בחלקו).
עליכם לתמוך בתשובה לכל היגד באמצעות טיעונים, מחקרים או גישות מחומר הקורס.
(אורך התשובה לכל היגד: עד 10 שורות)
1. ילדים בגיל הגן מבינים שאסור לחקות אלימות שהם רואים בטלוויזיה.
2. לפרסומות עלולות להיות השפעות שליליות על ילדים, כי הן גורמות לצרכנות יתר.
3. המחקר של דפנה למיש על WWF מוכיח שהעקרונות של הגישה המגוננת נכונים.
4. להורים יש חלק משמעותי בהשפעה על אופן הצפייה של ילדיהם בטלוויזיה.
5. ילדים קטנים שהם צופים כבדים בטלוויזיה מתקשים להסתגל ללמידה בבית הספר.
6. ילדות ונערות עושות שימוש באינטרנט בתהליך ההבניה המגדרית.
בהצלחה!
רשימת מאמרי החובה
יחידה 1: הטלוויזיה וההקשר המשפחתי
אין במקראה מאמרים רלוונטיים ליחידה זו.
יחידה 2: טלוויזיה והתפתחות קוגניטיבית
אין במקראה מאמרים רלוונטיים ליחידה זו.
יחידה 3: טלוויזיה והשפעותיה על ההתנהגות
(1) ילדים כצרכנים, מאת בקינגהם, ד׳ (2000)*.
יחידה 4: הטלוויזיה והבניית המציאות החברתית והפוליטית
(2) טווית רשת הזהות: תפקידי האינטרנט בחיי מתבגרים עולים חדשים, מאת אליאס, נ׳ ולמיש, מ׳ (2009)**.
יחידה 5: טלוויזיה ולמידה
(3) השפעות עקיפות של טלוויזיה: יצירתיות, התמדה, הישגים בבית הספר והשתתפות בפעילויות אחרות, מאת מקבת, י׳ (1996)*.
יחידה 6: השלכות לחינוך ולמדיניות שידור
אין במקראה מאמרים רלוונטיים ליחידה זו.
* מתוך המקראה לגדול עם הטלוויזיה.
** מתוך המקראה לגדול עם האינטרנט.
