פרטי הבחינה
שאלון בחינת גמר
10698 – לגדול עם הטלוויזיה והאינטרנט
משך בחינה: 3 שעות
בשאלון זה 5 עמודים
סמסטר 2024א
ו' באדר א' תשפ"ד, 15 בפברואר 2024
מס' שאלון: 192 | מס' מועד: 61
מבנה הבחינה
בבחינה שני חלקים.
בחלק א שאלה אחת.
משקל חלק זה – 40 נקודות.
בחלק ב 6 היגדים. יש לבחור בארבעה היגדים בלבד, לקבוע אם הם נכונים או לא נכונים, (או שהם נכונים בחלקם ולא נכונים בחלקם), ולהסביר את ההכרעה תוך הישענות על חומר הקורס.
משקל חלק זה – 60 נקודות.
בהצלחה!!!
חלק א (40 נקודות)
עליכם לענות על שאלה 1 – שאלת חובה.
שאלה 1
קראו את הכתבה שבעמוד הבא (חלק מכתבה שהופיעה באתר ערוץ 7) ולאחר מכן ענו על השאלות שלהלן.
א. (10 נק') תארו את עיקרי הכתבה במילים שלכם. בהמשך, הסבירו את הקשר בין הכתבה לבין נושא שנלמד בקורס. השתמשו במושגים שנלמדו בקורס. נושאים שנלמדו בקורס לדוגמה: הגישה הפרשנית, הגישה המגוננת, התפתחות קוגניטיבית, מיומנויות תלויות גיל, השפעות שליליות, צפייה או שימוש באינטרנט או בטלוויזיה בהקשר המשפחתי, הבניית מציאות (הבניה מגדרית או הבניה חברתית), סיכונים ופגיעות ברשת.
ב. (15 נק') בחרו במחקר או במאמר שנלמדו בקורס, תארו אותו במילים שלכם (עד חצי עמוד). יש לציין את שם החוקר/ת, את שנת הפרסום וכן יש לתאר את שאלת המחקר, את שיטת המחקר ואת הממצאים והמסקנות.
ג. (15 נק') יש לענות על הסעיף בדרך אחת מבין שתי הדרכים הבאות:
כיצד המחקר או המאמר שתיארתם בסעיף ב בא לידי ביטוי בכתבה שתיארתם בסעיף א, וכיצד הוא מחזק את הדברים שנאמרו בה?
או
כיצד המחקר או המאמר, שתיארתם בסעיף ב, בא לידי בטוי בכתבה שתיארתם בסעיף א, וכיצד הוא סותר את הדברים שנאמרו בה?
הערה: אפשר להתמקד בחלק מהכתבה בהתאם לנושא שבחרתם.
הכתבה
מסכים בלי עצבים, יש דבר כזה?
כללים לשימוש במסכים בחופש הגדול בלי ויכוחים
מדריכת ההורים מיכל סט עם עצות לשימוש נכון במסכים בחופש הגדול. הורים, במקום להתעצבן בואו לקרוא מה לעשות
מיכל סט בשיתוף אינטרנט רימון
20.07.23
החופש הגיע ואיתו הרבה יותר שעות פנויות ללא מסגרות. אם בשגרה אנחנו מוצאים את עצמנו עוברים ליד הילדים ושוב מסננים 'עוד פעם אתה במסך??' "מה יהיה איתך??" "אולי תסגור כבר?"
אז החופש ושעות הפנאי המרובות שלהם, פעמים רבות גם כשהם בבית ואנחנו בעבודה, מעמידים אותנו בפני אתגר גדול יותר במינוני שעות המסך במהלך היום-יום. מה עושים עם המסכים בחופש? איך אפשר שלא להתעצבן ושהמסך לא יהפוך להיות מוקד לכעס וויכוחים בבית?
1. שינוי גישה
לרוב, התחושה והמסר שהילדים מקבלים מהתגובות שלנו למסך, היא שהמסך הוא דבר רע. שעדיף שהוא לא היה קיים. שהוא מפריע ושלילי. מתי לאחרונה הילדים שלכם שמעו מכם גם קולות אחרים לגבי המסך? אז חשוב שנזכיר לעצמנו שהמסך הוא לא רע מוחלט. בואו נזכיר לעצמנו שיש בו גם וגם ואנחנו אלה שיכולים ואחראים לעזור לילדים שלנו לבחור איך להשתמש בכלי הזה בתבונה.
2. קבלת החלטות משותפת
שבו איתם לשיחה משותפת על בחירת הגבולות – משך זמן השימוש, שעות השימוש ואופי השימוש. לשיחה משותפת ודיאלוג יש כוח גדול גם בהבנת הדברים וקבלתם וגם ביישום ועמידה בהחלטות שהתקבלו. תקבלו איתם גם החלטה באילו זמנים ביום הם נפרדים מהמסך כמו למשל בזמן ארוחות, נסיעות משותפות או בילויים משפחתיים. שימו לב שאם המסך מפריע לשגרה התקינה להתנהל, מחובתנו להציב גבול ברור כדי שיאפשר לדברים האחרים לקרות. לדוג' משימות משפחתיות, לימודים, התארגנות ערב ועוד.
3. סינון תוכן
תכנים אלימים, מיניים, סרטוני אתגרים מסוכנים, פורנוגרפיה ועוד הם רק קצה הקרחון של התוכן המשחית שזמין ברשת ופעמים רבות מגיע לפתחנו, עם או בלי כוונה ורצון. בעידן שבו אדם יכול להעלות כל תוכן העולה על רוחו וליצור קשר עם כל אחד מכל מקום בעולם, מחובתנו כהורים לאפשר שימוש במסכים רק כאשר הם מוגנים בעזרת תוכנות לסינון תוכן. אם למבוגרים זו התמודדות לא פשוטה, בוודאי שעבור ילדים היא אפילו מורכבת יותר. מחקרים מראים שמחצית מהחשיפה לפורנוגרפיה בקרב ילדים ונוער הייתה שלא מבחירה. האחריות שלנו היא לשמור על הגוף והנפש של הילדים שלנו ככל יכולתנו. לכן, סינון תוכן הוא קריטי.
4. תהיו מעורבים
תתעניינו, תשאלו שאלות סקרניות, בלי ביקורת ושיפוט. "תספר לי על המשחק הזה, מה עושים בו? מה אתה אוהב בזה?" "מי הדמות שאתה הכי מתחבר אליה בתוכנית הזאת?" וכד'. "יש דברים שאתה פחות אוהב בזה?" כשתראו גישה מתעניינת ולא שיפוטית זה יעודד אותם לשתף אתכם ולספר לכם על הדברים שמעסיקים אותם.
5. תעודדו שימוש אקטיבי
אם כבר הם מול המסך, תעודדו שימוש אקטיבי במסכים יותר מאשר שימוש פסיבי. גם אם בחלק מהזמן הם רק יושבים וצופים בתוכן, תעודדו אותם שבחלק מהזמן ישחקו במשחקים שונים שדורשים מהם לחשוב ולפעול, תמצאו סרטונים שמלמדים אותם מיומנויות חדשות שהם יכולים להתנסות בהם כגון יצירה, נגינה, ניסויים מדעיים, קסמים ועוד.
חלק ב (60 נקודות)
עליכם לענות על שאלה 2.
שאלה 2
לפניכם שישה היגדים. יש לבחור בארבעה מן ההיגדים (15 נק' לכל היגד).
דונו בכל היגד, על-פי חומר הקורס. באפשרותכם לדון בכל היגד בדרך אחת מבין שלוש הדרכים הבאות:
א. להצדיק את ההיגד.
ב. לשלול אותו.
ג. לסייג אותו (להסביר מדוע הוא נכון בחלקו ושגוי בחלקו).
עליכם לתמוך בתשובה לכל היגד באמצעות טיעונים, מחקרים או גישות מחומר הקורס. (אורך התשובה לכל היגד – עד 10 שורות)
1. אפשר לחקור חלק מהשיחות שמקיימים הורים עם ילדים על המדיה מתוך הגישה המגוננת.
2. ילדים עד גיל 8 אינם מבחינים בין בדיון למציאות.
3. מחקר ה-WWF מוכיח כי לאלימות טלוויזיונית יכולה להיות השפעה גם על ילדים שאינם תוקפנים בדרך כלל.
4. מי שמוגדר צופה כבד בטלוויזיה בטוח שהעולם האמיתי אכזר, כך לפי מחקרם של גרבנר וגרוס (1976).
5. הצפייה בטלוויזיה בגיל הגן יכולה להשפיע על ילדים גם לטובה וגם לרעה.
6. השפעות האינטרנט על ילדים הן השפעות שליליות בלבד.
בהצלחה!
רשימת מאמרי החובה
יחידה 1: הטלוויזיה וההקשר המשפחתי
אין במקראה מאמרים רלוונטיים ליחידה זו
יחידה 2: טלוויזיה והתפתחות קוגניטיבית
אין במקראה מאמרים הרלוונטיים ליחידה זו
יחידה 3: טלוויזיה והשפעותיה על ההתנהגות*
1) ילדים כצרכנים מאת בקינגהם, ד. (2000)*
יחידה 4: הטלוויזיה והבניית המציאות החברתית והפוליטית
2) טווית רשת הזהות: תפקידי האינטרנט בחיי מתבגרים עולים חדשים מאת אליאס, נ. ולמיש, מ. (2009)**
יחידה 5: טלוויזיה ולמידה
3) השפעות עקיפות של טלוויזיה: יצירתיות, התמדה, הישגים בבית הספר והשתתפות בפעילויות אחרות מאת מקבת, ט. מ. (1996)*
יחידה 6: השלכות לחינוך ולמדיניות שידור
אין במקראה מאמרים רלוונטיים ליחידה זו.
*מתוך המקראה "לגדול עם הטלוויזיה"
**מתוך המקראה "לגדול עם האינטרנט"
