האוניברסיטה הפתוחה
כ"ד בניסן תשפ"ד
2 במאי 2024
סמסטר 2024א
10485 / 3
מס' שאלון – 113
מס' מועד 95
שאלון בחינת גמר
10485 – סוציולוגיה של החינוך
משך בחינה: 3 שעות
מבנה הבחינה
בבחינה שני חלקים.
חלק א
עליכם לענות על שתי שאלות מתוך שלוש שאלות 1-3.
משקל תשובה נכונה ומלאה הוא 35 נקודות.
משקל חלק א כולו הוא 70 נקודות.
חלק ב
עליכם לענות על שאלה אחת מתוך שתי השאלות 4-5.
משקל חלק ב כולו הוא 30 נקודות.
בהצלחה!
חומר עזר
כל חומר עזר אסור בשימוש.
החזירו למשגיח את השאלון וכל עזר אחר שקיבלתם בתוך מחברת התשובות
בהצלחה !!!
חלק א (70 נקודות)
יש לענות על שתי שאלות מבין שלוש השאלות 1-3.
35 נקודות לכל שאלה; 70 נקודות לחלק זה.
שאלה 1 (35 נקודות)
(10 נק') א. בחרו בשתי פרדיגמות סוציולוגיות מבין השלוש שנלמדו בפרק 2 (פונקציונליזם, קונפליקט, אינטראקציה סימבולית). עמדו על הנחות המוצא המרכזיות של כל דגם.
(25 נק') ב. להלן חלק מכתבה שפורסמה באתר "Ynet" בתאריך 02.02.24 מאת מתן צורי. קראו את הכתבה והסבירו, כיצד ינתחו את המתואר בו תיאורטיקנים המייצגים כל אחד משני הדגמים, שאליהם התייחסתם בסעיף א.
חזרה ללימודים? בעוטף אין צוותי חינוך
על רקע החלטת פיקוד העורף להקל במגבלות בעוטף עזה ולאפשר את פתיחת מוסדות החינוך, ברשויות חוששים שחידוש הלימודים יהיה לא פשוט כלל. הסיבה: המורות וצוותי החינוך, רובם תושבי היישובים שפונו, לא יחזרו כל כך מהר – מה שיקשה על התנעת התהליך. ביממה האחרונה קיימו ברשויות דיונים בעניין בשל חשש מהתממשות התרחיש, ולאחר בירור עם בתי הספר התברר כי אכן קיימת בעיה. "יש לנו מחסור אדיר במורים, שחלקם גרים באזור וחלקם לא", אמר ראש המועצה האזורית שדות נגב תמיר עידן, שהודיע לתושביו כי עד 13 בפברואר כלל מערכות החינוך יישובו לפעילות מלאה. "תחושת הביטחון לא חזרה, וייקח זמן. זו מצוקה אמיתית, אנחנו פועלים כדי לתת לכך מענה. אי-אפשר להכריח אותם לחזור במצב הזה."
גם במועצה האזורית אשכול מודאגים ממחסור בכוח אדם ומחפשים אפילו מתנדבים. בהודעה שהופצה אתמול נכתב: "אגף חינוך והמרכז הקהילתי במועצה האזורית אשכול מחפשים אתכם – מתנדבים, עובדי הוראה בפנסיה, מדריכי חינוך ומטפלים בגיל הרך, להצטרף אלינו לעיבוי המענים במוסדות החינוך באשכול. אנו מחפשים מתנדבים בגיל השלישי להשתלבות במוסדות החינוך כמתגברים בתחומי העשרה מגוונים; עובדי הוראה בפנסיה להשתלבות בשכר בבתי הספר ובגני הילדים או בהתנדבות בבתי הספר; מטפלות, מובילות וסייעות לגיל הרך להשתלבות בשכר ומדריכי חינוך להובלת צהרונים".
עידן הוסיף: "במהלך ארבעת החודשים האחרונים עבדנו במלוא המרץ על שורה של נושאים הקשורים לשהות שנכפתה עלינו מחוץ לביתנו. מאז תחילת הדרך היה לנו ברור שבית לא מחליפים – אך כמובן הבנו שהחזרה הביתה צריכה להתקיים בתנאים הנכונים. מסקר התושבים שערכנו, עלה בצורה בולטת כי נושא פתיחת מוסדות החינוך הוא קריטי להחלטת התושבים לחזרה ליישובים, ולפיכך נערכנו להתנעתה מחדש של מערכת החינוך בכפוף לתמונת המצב שסיפק צה"ל בנושא".
בתוך כך, שר החינוך יואב קיש אמר כי משרד החינוך מתואם עם ראשי הרשויות בעוטף לגבי פתיחת מוסדות הלימוד. הוא ציין כי הוא ממתין להודעה מכל רשות לגבי החלטתה על מועד החזרה, והוסיף כי הוא ביקש מהן התראה של שבועיים כדי להיערך לפתיחת מוסדות החינוך.
"אנחנו מתואמים עם הרשויות בעוטף עזה לגבי פתיחת מערכת החינוך, והן עדיין לא קוראות לתושבים שלהן לחזור", אמר. "להערכתי זה יקרה לקראת סוף חודש פברואר-תחילת מרץ. אמרתי לראשי הרשויות שאנחנו, משרד החינוך, הספקים שלהם, ונפתח את מערכת החינוך בהתאם להודעתם. במסגרת התיאום איתם הודעתי להם שנצטרך לקבל התראה של שבועיים מראש כדי שמערכת החינוך תהיה ערוכה לקליטת התלמידים בכל רשות".
קיש ציין כי מערכת החינוך עובדת בשיתוף פעולה מלא עם ראשי הרשויות וכי ישנה שונות בין רשות לרשות לגבי מועד החזרה, וכי מערכת החינוך נערכת בהתאם. הוא הוסיף כי הוביל לפתיחת בתי הספר בעוטף ב-4 בפברואר, אך ראשי הרשויות לא קראו לתושבים לחזור. לכן, לדבריו, הוא אמר להם שיש אפשרות לחכות חודש נוסף – וציין כי הוא ממתין להודעתם לגבי מועד החזרה.
לדבריו, עד כה חזרו מאות תלמידים שכבר נמצאים במסגרות, ובשבוע הבא ייפתח בית ספר חדש בקיבוץ גבולות שבו ילמדו 250 תלמידים מהמועצה האזורית אשכול. "כל האירוע נבנה מול הממשלה ומערכת הביטחון. אנחנו עושים את העבודה מול הרשות כדי לפתוח בהסכמה ובתכנון מראש", אמר קיש.
הטקסט עובד על-ידי צוות הקורס
שאלה 2 (35 נקודות)
(10 נק') א. בפרק 9 הוצגו שתי אידאולוגיות פוליטיות מתחרות: סוציאליזם מול ליברליזם-קפיטליזם. סכמו את עיקריה של כל אידאולוגיה, וציינו שני הבדלים בין מדיניות חינוכית המבוססת על תפיסה סוציאליסטית לבין מדיניות חינוכית המבוססת על תפיסה ליברלית.
(25 נק') ב. להלן חלק מכתבה שהופיעה ב "Ynet" בתאריך 14.09.22, מאת אריה ארליך. קראו את הקטע בעיון והסבירו, כיצד הייתה כל אחת מהאידאולוגיות הללו מתייחסת לתופעה המתוארת בו. מהם הפתרונות שכל אחת מהן הייתה מציעה? נמקו היטב את תשובתכם.
ליבה זה חשוב, אבל הציבור החרדי יודע מה טוב לו
כזאב פוליטי המשחר לטרף, עטו פוליטיקאים ציניים על "ההסכם הסודי שיפטור את הילדים החרדים מלימודי ליבה". עכשיו, כשחזרו הבחירות, ונגוזה התקווה לפיצול חרדי שיביא לפיחות בכוחו הפוליטי, חוזרים לזמירות הישנות: החרדים, הילדים שלהם, הם הבעיה של מדינת ישראל.
הסיכום שעליו יצאו פוליטיקאים לעשות סיבוב מדבר על 55 אחוזי תקציב לתלמודי תורה חרדיים. החרדים ביקשו שיובטח להם קצת יותר מחצי מהתקציב שמזרימה המדינה למערכת החינוך הכללית. בנימין נתניהו נעתר – ועל כך פרצה המהומה. מי שמתנגד לכך אומר למעשה שבגלל הוויכוח על לימודי הליבה ראוי שהילד החרדי ימשיך ללמוד בתת-תנאים, בקרוואנים דולפים בחורף ובוערים מחום בקיץ, ללא הזנה וללא תנאים, עם מורים שמקבלים משכורת רעב. כל עוד לא ייפתר ויכוח הליבה – הילדים יסבלו, יחטפו, ילמדו כמו בעולם שלישי, כי מישהו במערכת הפוליטית חשב שזו הדרך לחייב את החרדים ללמוד ליבה. אז הנה חדשות: השיטה הזו לא עבדה 30 שנה, ולא תעבוד גם בעתיד.
אין ספק, השכלה כללית היא כלי חשוב לעתיד כלכלי טוב. ידיעת השפה האנגלית והבנה במתמטיקה הן שערים חשובים לאזרחות. אבל כדי לייצר שיח בנושא צריך להשתחרר מהתפיסה הפטרונית של "אנחנו נלמד אתכם, החרדים, כיצד לחנך את ילדיכם, ואם לא – נשלול את הזכויות שלהם ונייבש אותם תקציבית".
רק אתמול ריחף איום להשבתה כללית של מערכת החינוך בגלל שהמורים דרשו לקבל יותר ולעבוד פחות. זאת בזמן שבחינוך החרדי, שהמורים בו רגילים לקבל שכר מינימום, יודעים שאת החינוך לא משביתים אפילו ליום אחד. בואו נחזור לקורונה: מערכת החינוך הייתה הראשונה שמדינת ישראל בחרה לסגור. הציבור החרדי ראה זאת ונחרד. קו ישיר עובר בין כל האירועים האלה: בתפיסה החרדית, מוסדות החינוך הם המקום האחרון שניתן אפילו לחשוב על פגיעה בהם. אז בטרם מדברים על תכני הלימוד, חשוב לדבר על רצינות הלימוד. הורים מוכנים למסור את נפשם ולחסוך ולהילחם עבור חינוך טוב לילדיהם. האם אתם מכירים עוד מפלגה שהדרישות שלה ערב בחירות נוגעות רק לחינוך ילדים?
האם לימודי ליבה אינם חשובים? הם חשובים בהחלט. האם ידיעת שפות אינה תורמת להמשך החיים? תורמת. הציבור החרדי הולך ומתגוון. לימודי ליבה מקובלים בחלק מהמוסדות. לגבי החלק האחר, אפשר לתמרץ פתרונות, כמו לימודים חוץ-פורמליים במתנ"סים, תופעה שקיימת בשטח. אבל שוב, כדי לנהל דיון בנושא צריך להבין קודם כל את מקומו של החינוך בתפיסה החרדית. אולי יש מה לתקן, אולי יש פגמים, אבל הציבור החרדי אינו חש נחות אל מול החינוך הכללי.
ומילה על "הדאגה לעתידם של החרדים": נסו להבין לליבו של אב חרדי שאינו מוכן לקבל עצות חינוכיות מפוליטיקאי שרק אתמול קרא לזרוק אותו ואת ילדיו במריצה לאנשהו. תסמכו על האינטואיציה החרדית שיודעת לזהות מתי רוצים בטובתה ומתי לא. את הדיון על לימודי ליבה ננהל בנפרד. קודם תסירו את הדעות הקדומות, אחר כך נתקדם.
עיבוד: צוות הקורס
שאלה 3 (35 נקודות)
שאלה זו מתייחסת למאמרו של אופלטקה, "המבנה הארגוני של בית הספר", המופיע בפרק 3.
(20 נק') א. הציגו את המודל הביורוקרטי של ובר לארגון המתואר במאמר, ואת הקונפליקט שבין מאפייני המודל הביורוקרטי לבין האופי הפרופסיונלי של בית הספר.
(15 נק') ב. במאמר מופיעה הטענה, שלפיה בית הספר הוא ארגון בעל קשרים רופפים (או "צימוד רופף"). הסבירו טענה זו וחוו דעתכם: האם, לאור הידוע לכם על בתי הספר בישראל, ניתן להגדיר אותם כארגונים בעלי קשרים רופפים? נמקו את תשובתכם.
חלק ב (30 נקודות)
עליכם לענות על שאלה אחת מבין שתי השאלות 4-5.
30 נקודות לחלק זה.
שאלה 4 (30 נקודות)
שאלה זו עוסקת בפרק 4 (בית הספר כסוכן חיברות). ענו על שלושת הסעיפים שלפניכם:
(6 נק') א. הגדירו והסבירו את המושג "חיברות" (סוציאליזציה).
(12 נק') ב. הציגו שלושה סוכני חיברות משמעותיים, והסבירו את חשיבותם ואת אופן פעולתם.
(12 נק') ג. סטיבן ברינט מציג במאמרו ארבעה דגמים שונים של סביבות חיברות בבית הספר, שלטענתו התקיימו לאורך ההיסטוריה. סכמו דגמים אלה בקצרה. האם, לדעתכם, אחד הדגמים האלה (או יותר) מתאים למציאות החיים של ימינו? הסבירו את תשובתכם.
שאלה 5 (30 נקודות)
שאלה זו עוסקת בפרק 5 (ריבוד, סטטוס, מעמד ושעתוק תרבותי). ענו על שלושת הסעיפים שלפניכם:
(8 נק') א. הציגו את שתי הגישות התיאורטיות המובאות בפרק: התיאוריה הפונקציונליסטית לריבוד ותיאוריית הקונפליקט לריבוד.
(10 נק') ב. איזו מבין שתי התיאוריות מיטיבה להסביר את הריבוד החברתי, על־פי מאמרו של רנדל קולינס? הציגו לפחות שני נימוקים לכך מתוך המאמר.
(12 נק') ג. הסבירו את המושג "הביטוס", שטבע פייר בורדייה. כיצד קשור מושג זה לריבוד חברתי ואי-שוויון? נמקו את תשובתכם.
בהצלחה!
