האוניברסיטה הפתוחה
כ"ח בסיון תשפ"ד
סמסטר 2024ב
10485 / 3
4 ביולי 2024
מס' שאלון – 114
מס' מועד 83
שאלון בחינת גמר
סוציולוגיה של החינוך – 10485
משך בחינה: 3 שעות
מבנה הבחינה:
בבחינה שני חלקים.
חלק א
עליכם לענות על שתי שאלות מתוך שלוש שאלות 1-3.
משקל תשובה נכונה ומלאה הוא 35 נקודות.
משקל חלק א כולו הוא 70 נקודות.
חלק ב
עליכם לענות על שאלה אחת מתוך שתי השאלות 4-5.
משקל חלק ב כולו הוא 30 נקודות.
בהצלחה!
חומר עזר:
כל חומר עזר אסור בשימוש.
החזירו למשגיח את השאלון וכל עזר אחר שקיבלתם בתוך מחברת התשובות
בהצלחה !!!
חלק א (70 נקודות)
יש לענות על שתי שאלות מבין שלוש השאלות 1-3.
35 נקודות לכל שאלה; 70 נקודות לחלק זה.
שאלה 1 (35 נקודות)
(10 נק') א. בחרו בשתי פרדיגמות סוציולוגיות מבין השלוש שנלמדו בפרק 2 (פונקציונליזם, קונפליקט, אינטראקציה סימבולית). עמדו על הנחות המוצא המרכזיות של כל דגם.
(25 נק') ב. להלן חלק מכתבה שפורסמה בעיתון "כלכליסט" בתאריך 30.10.23 מאת שחר אילן. קראו את הכתבה והסבירו, כיצד ינתחו את המתואר בו תיאורטיקנים, המייצגים כל אחד משני הדגמים שאליהם התייחסתם בסעיף א.
שנת הלימודים לא באמת נפתחת והפערים ממשיכים לגדול
אחד מלקחי הקורונה הברורים היה העברת האחריות לפתיחת מערכת החינוך לרשויות המקומיות ולמנהלים. אלא שאם בזמן המגפה הרשויות עשו הכל לפתוח יותר ממה שהמדינה התירה, במלחמה הזאת המצב הוא בדיוק הפוך — הן נוקטות משנה זהירות ולא ממהרות לפתוח בהתאם להנחיות פיקוד העורף. וכך ראשי רשויות רבים, בייחוד בדרום, נמנעים אפילו מהחזרה חלקית של הלימודים הפיזיים.
כשפיקוד העורף הכריז על תל אביב כירוקה בשבוע שעבר, ראש העירייה רון חולדאי הקפיד להודיע שלמרות זאת, הלימודים יימשכו במתכונת היברידית "צהובה", שמשלבת לימודים פיזיים ולמידה מרחוק.
ד"ר רותי פרנקל מהמכללה האקדמית לחינוך קיי בבאר שבע היא חברת מועצת העיר באר שבע ומנהלת אגף החינוך בעירייה בעבר. היא מספרת, שראש העיר רוביק דנילוביץ' החליט להשאיר את התלמידים בלמידה מקוונת מהבתים, לדעתה בצדק. "אנחנו בחוסר ביטחון. שלשום היתה אזעקה. לא בכל בתי הספר יש מיגון מספיק. אני בעד השקט הנפשי". לדבריה, באר שבע ידעה די אסונות. "הפער הלימודי זה לא משהו שאי-אפשר לגשר עליו."
קשה לחשוב על אירוע סמלי יותר מהלימודים של ילדי ארבעה יישובי מפונים שמתקיימים בכיתות הריקות של יד ושם בירושלים. את הפערים החינוכיים צפוי, כמובן, להחמיר מאוד פינוי של עשרות אלפי תלמידים מהפריפריה, שאינם לומדים שבועות או שלומדים בבתי ספר מארחים. על-פי נתונים שהעביר משרד החינוך ל"כלכליסט", מדובר ב-54.4 אלף תלמידים: 25 אלף מיישובי עוטף עזה ושדרות שפונו מבתיהם, ועוד כ-15 אלף תלמידים מיישובי דרום אחרים, כולל כאלה שנפגעו במתקפה: אופקים, נתיבות, אשקלון ואשדוד ו-14.4 אלף מהצפון.
ממשרד החינוך נמסר, ש"המשרד נערך להקים בתי ספר חדשים ביישובים: אֵילת, תמר, ערבה תיכונה, חבל אילות ורעננה. לתלמידי שדרות שפונו לבתי מלון בנתניה הוקמה מסגרת לימודית במתנ"ס אגמים בעיר". מעיריית נתניה נמסר, ש"כל מי שנרשם טופל ונכנס למוסדות החינוך. מורות חיילות ומורים מתנדבים נותנים מענה להורים שאינם רוצים להכניס את הילדים למערכת".
כל מומחי החינוך מדגישים, שמה שחשוב עכשיו זו המסגרת והיציבות החברתית והרגשית. אבל בסופו של דבר מערכת חינוך אמורה גם לספק לתלמידים בסיס לפרנסה בחיים הבוגרים. בנובמבר 2020 העריך מנהל מחלקת החינוך של ה-OECD אנדריאס שלייכר, שכל תלמיד ישראלי צפוי להפסיד כ-3% משכרו בימי חייו בשל אובדן הלימודים בקורונה. שלייכר התבסס על מחקר שפרסם ה-OECD, שבו צוין כי במדינות רבות, כל שנת לימודים מוסיפה כ-10% לשכר. עכשיו מצטברים עוד נזקים.
אחרי הקורונה היינו אמורים להגיע הרבה יותר מוכנים ללמידה מרחוק. כמעט כל המורים עברו במהלך הקורונה השתלמויות בלמידה מרחוק וגם התנסו בה בפועל. מערכת החינוך חילקה, כזכור, כ-150 אלף מחשבים ניידים למשפחות מעוטות יכולת כדי להגיע למצב של לפחות מחשב לכל משפחה. אלא שבמקום לנצל את הזמן שעבר מאז המשבר כדי להפוך את הלמידה המקוונת לחלק בלתי נפרד ממערכת הלימודים, מערכת החינוך מיהרה להדחיק אותה. וכך במשבר הנוכחי, כמו בקורונה, הלמידה מרחוק מעניקה לשכבות חזקות כל יתרון אפשרי על השכבות החלשות: יותר מחשבים, איכות אינטרנט גבוהה יותר, הרבה יותר מרחב בדירה ללמידה שקטה וכמובן האפשרות לשיעורים פרטיים או קבוצתיים.
את המצב הזה מבליטים מאוד הקשיים בחברה הערבית, זו שנפגעה משמעותית בתקופת המגפה. יו"ר ועדת המעקב לענייני חינוך בחברה הערבית שריף חסאן אומר, שבתי ספר רבים בחברה הערבית לא ממוגנים. לרבע ממשפחות התלמידים אין מחשבים.
הבעיה הקשה ביותר היא של הבדואים בנגב ובתוכם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים. "נורו לא מעט טילים על יישובים בדואיים בנגב", אומר חסאן. "ההורים במלכוד. אין מיגון בבתי ספר, אין מיגון בבתים, ולעשרות אלפי תלמידים בכפרים הבלתי מוכרים אין אינטרנט".
הטקסט עובד על-ידי צוות הקורס
שאלה 2 (35 נקודות)
(10 נק') א. בפרק 5 הוצגו שתי תיאוריות מתחרות של ריבוד: התיאוריה המעמדית של מרקס ותיאוריית הריבוד החברתי של ובר. סכמו את עיקריה של כל תיאוריה.
(25 נק') ב. להלן חלק מכתבה שהופיעה ב"Ynet" בתאריך 19.02.23, מאת תמר טרבלסי חדד. קראו את הקטע בעיון, והסבירו כיצד הייתה כל אחת מהתיאוריות שסיכמתם בסעיף א מתייחסת לתופעה המתוארת בו. נמקו היטב את תשובתכם.
המקצועות המדעיים בבית הספר דחקו את ההומניים
המקצועות המדעיים והטכנולוגיים הפכו פופולריים על חשבון המקצועות ההומניים – בעיקר מדעי הרוח ה"קלאסיים". כך עולה מדוח משווה שערך משרד החינוך כדי לבדוק שינויים ומגמות בבחירת מגמות הלימוד ברמה מוגברת בין 1993 ל-2021, דור ההורים לעומת דור הילדים. המקצועות שעניינו את דור ההורים, כך נראה, הרבה פחות מעניינים את בני הנוער של המאה ה-21.
הגידול העצום במספר הלומדים מדעי המחשב מובן: המקצוע היה בחיתוליו בשנת 1993. ניכרת עלייה גם בלימודי הפיזיקה והביולוגיה, והיא דרמטית בהרבה בחברה הערבית, שם לומדים 25.5% מהתלמידים ביולוגיה בהיקף של חמש יחידות, לעומת 11.9% בלבד בחברה היהודית. בפיזיקה אחוז הלומדים בשני המגזרים כמעט זהה, אך הגידול במגזר הערבי מאז 1993 דרמטי יותר. בכימיה חלה ירידה בשיעור הלומדים במגזר היהודי, לעומת גידול עצום בחברה הערבית: מ-5% בשנת 1993 ל-19.5% בשנת 2021.
אלה טייטלר, תלמידת כיתה י"ב בתיכון אלון ברמת השרון, היא מאלה שדווקא לומדים ספרות ברמה של חמש יחידות. "אני אוהבת להביע את עצמי דרך כתיבה", היא מסבירה, "אבל הגורם המרכזי לבחירה היה המורה שלימד אותי בכיתה י'. הוא העביר את השיעור באופן מעניין. הוא המחיז ושיחק את הדמויות ויצר אצלנו עניין במקצוע".
אלדר גולדרינג, תלמיד י"ב בישיבת בני עקיבא לפיד במודיעין, לומד עשר יחידות מדעי המחשב. "מקצוע המחשבים תמיד עניין אותי", הוא מספר, "וכשהייתי צריך לבחור מגמה לא הייתה בכלל שאלה. אני נהנה מהמקצוע וגם יודע שהוא יוכל לעזור לי בעתיד, כבוגר, בעולם העבודה".
פרופ' דניאל דוויק, דיקנית מדעי הרוח באוניברסיטת בר אילן, מסבירה, כי "בעולם המערבי השיח הציבורי הקולני מקדם את הפרסום העצמי והעושר המוחצן. בחוגים מסוימים מדדי ההצלחה נמדדים בעיקר בגודל חשבון הבנק, ולפיכך יש נטייה למקצועות שסביר שיובילו להכנסה מיידית, בטוחה וגבוהה".
אסף צלאל, מנכ"ל משרד החינוך, סיכם: "לבחירת מגמת הלימוד יש משמעות עצומה לעתידם של תלמידי ישראל ולעתידה של מדינת ישראל. במקרים רבים התלמידים בוחרים להמשיך ללימודים אקדמיים ולעיסוק בתחום שאותו בחרו ללמוד בהרחבה בבית הספר. על כן, אנו עושים מאמצים רבים כדי להרחיב את חופש הבחירה לתלמידים ואת מגוון המגמות, ולשפר את איכותן".
נתוני משרד החינוך מלמדים, שהמקצועות הבולטים בפופולריות היחסית שלהם בבתי ספר דוברי הערבית, בפערים גדולים מבתי ספר דוברי העברית, הם: ביולוגיה, כימיה, מקצועות טכניים בנתיב הטכנולוגי, שפות, וגיאוגרפיה והסביבה (20% עד 35%). לדבריה, בקרב תלמידים בפיקוח הממלכתי דתי בולט היקפם של לימודי יהדות (82%). המקצועות הפופולריים יחסית בבתי ספר דוברי עברית שבפיקוח הממלכתי הם מדעי החברה, אמנויות וספורט.
אפשר לייחס חלק מההבדלים לפערים בהעדפות תרבותיות של קבוצות אוכלוסייה שונות, אך ברור גם שחלקם נובעים מההזדמנויות הדיפרנציאליות הפתוחות לפני תלמידים בעלי רקע חברתי-כלכלי שונה, וכך גם לפני תלמידים שמצאו את עצמם בבתי ספר גדולים יותר או פחות.
עיבוד: צוות הקורס
שאלה 3 (35 נקודות)
שאלה זו מתייחסת למאמר של איילון, "סוגים של בידול בתוכניות לימודים ואי-שוויון בהישגים" (פרק 8).
(15 נק') א. מהו בידול בתוכניות לימודים? הציגו יתרון אחד וחיסרון אחד שלו, המתוארים במאמר.
(20 נק') ב. כיצד בא לידי ביטוי הבידול בתוכניות הלימודים במערכת החינוך בישראל? מהן השפעותיו של הבידול על סוגים שונים של אי-שוויון בישראל?
חלק ב (30 נקודות)
עליכם לענות על שאלה אחת מבין שתי השאלות 4-5.
30 נקודות לחלק זה.
שאלה 4 (30 נקודות)
שאלה זו עוסקת בפרק 4 (בית הספר כסוכן חיברות). ענו על שלושת הסעיפים שלפניכם:
(6 נק') א. הגדירו והסבירו את המושג "חיברות" (סוציאליזציה).
(12 נק') ב. הציגו שלושה סוכני חיברות משמעותיים, והסבירו את חשיבותם ואת אופן פעולתם.
(12 נק') ג. סטיבן ברינט מציג במאמרו שלושה היבטים של חיברות, שאותם מנסה בית הספר להטמיע בתלמידיו. סכמו היבטים אלה בקצרה. האם תוכלו לדרג את שלושת ההיבטים הללו מבחינת חשיבותם לתהליך החיברות של הצעירים בבית הספר? הסבירו את בחירתכם.
שאלה 5 (30 נקודות)
שאלה זו עוסקת בפרק 9 (החינוך הציבורי במאה ה-21). ענו על שלושת הסעיפים שלפניכם:
(8 נק') א. מהי גלובליזציה? כיצד היא משפיעה על מערכת החינוך? עמדו על שתי השפעות לפחות של הגלובליזציה על מערכת החינוך.
(8 נק') ב. מאמרם של יוגב, לבנה ופניגר ("סינגפור במקום כרכור") מציג ביקורת כלפי אחת ההשפעות של הגלובליזציה על מערכת החינוך. מהי אותה ההשפעה? הציגו את הביקורת המופיעה במאמר.
(14 נק') ג. הגדירו את המושגים "ביזור", "אוטונומיה" ו"הפרטה" ביחס למערכת החינוך. איזה מושג מבין שלושת המושגים האלה פחות רלוונטי, לדעתכם, למציאות של מערכת החינוך הישראלית? נמקו את בחירתכם.
ב ה צ ל ח ה !
