שאלון בחינת גמר: סוציולוגיה של החינוך (10485)
מס' שאלון: 111 | מס' מועד: B1 | תאריך: ז' בשבט תשפ"ה, 5 בפברואר 2025 | סמסטר: 2025א | מס' קורס: 10485/3
משך בחינה: 3 שעות | היקף השאלון: 5 עמודים
מבנה הבחינה
בבחינה שני חלקים.
חלק א – כל חומר עזר אסור בשימוש. יש לענות על שתיים מבין השאלות שלפניכם. משקל תשובה נכונה ומלאה הוא 35 נקודות. משקל חלק א כולו הוא 70 נקודות.
חלק ב – עליכם לענות על שאלה אחת מתוך שתי השאלות. משקל חלק ב כולו הוא 30 נקודות.
חלק א (70 נקודות)
יש לענות על שתיים מבין השאלות שלפניכם.
שימו לב: אם למדתם בסמסטר 2024א, 2024ב או 2024ג – אתם רשאים לבחור בשאלה 3. אם למדתם בסמסטר 2025א – אתם רשאים לבחור בשאלה 4.
35 נקודות לכל שאלה; 70 נקודות לחלק זה.
שאלה 1 (35 נקודות)
א. (10 נק') בחרו בשתי פרדיגמות סוציולוגיות מבין שלוש הפרדיגמות שנלמדו בפרק 2 (פונקציונליזם, קונפליקט, אינטראקציה סימבולית). עמדו על הנחות המוצא המרכזיות של כל דגם.
ב. (25 נק') להלן חלק מכתבה שפורסמה באתר "ישראל היום" בתאריך 17.11.24 מאת נועם דביר. קראו את הכתבה והסבירו, כיצד ינתחו את המתואר בה תיאורטיקנים המייצגים כל אחד משני הדגמים שאליהם התייחסתם בסעיף א.
תלמידי ישראל ילמדו על התרבות הדרוזית
משרד החינוך הודיע היום (ראשון) על השקת תכנית לימודים חדשה לתלמידי חטיבות הביניים בשם "החברה הדרוזית – היסטוריה, מורשת ותרבות". התוכנית, המיועדת לתלמידי כיתות ז'-ט' בבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים, תעמיק את ההיכרות של התלמידים עם המורשת, ההיסטוריה והתרבות של החברה הדרוזית.
התוכנית מוקדשת להיכרות מעמיקה עם החברה הדרוזית, ותכלול לימודים על הרקע ההיסטורי שלה, אירועים מרכזיים בתולדותיה, מנהיגיה הבולטים ותרומתם לעיצוב זהותה.
במסגרת התוכנית ייערכו מפגשים עם בני העדה הדרוזית, לצד סיורים ביישובים דרוזיים כמו דלית אל-כרמל, ירכא, עוספיא, פקיעין ועוד.
התוכנית מגיעה על רקע מלחמת "חרבות ברזל", שבה לוחמים ונופלים חיילים בני החברה הדרוזית, ומספר שנים לאחר מחאת העדה נגד חוק הלאום, שלטענתה הפלה אותה לרעה לעומת החברה היהודית. רבים מבני העדה השתתפו בהפגנות ואירועי מחאה אחרים, אל מול טענת המחוקקים, שלפיה אין בחוק כל פגיעה באזרחותם השווה של אזרחי ישראל כולם, ובהם הדרוזים.
שר החינוך יואב קיש בירך: "הפסיפס הישראלי העשיר הוא הבסיס לחוסנה של החברה שלנו, וברית הדמים עם אחינו הדרוזים היא אבן יסוד בסיפור הישראלי המשותף. דווקא בימים אלה, חשוב לחזק את השותפות המיוחדת הזו ולהעמיק את ההיכרות של תלמידי ישראל עם המורשת העשירה והייחודית של החברה הדרוזית."
הטקסט עובד על-ידי צוות הקורס
שאלה 2 (35 נקודות)
א. (10 נק') בפרק 9 הוצגו שתי אידאולוגיות פוליטיות מתחרות: סוציאליזם מול ליברליזם-קפיטליזם. סכמו את עיקריה של כל אידאולוגיה, וציינו שני הבדלים בין מדיניות חינוכית, המבוססת על תפיסה סוציאליסטית לבין מדיניות חינוכית, המבוססת על תפיסה ליברלית.
ב. (25 נק') להלן חלק מכתבה שפורסמה באתר "Ynet" בתאריך 08.11.21 מאת חן ארצי סרור. קראו את הקטע בעיון והסבירו, כיצד הייתה כל אחת מהאידאולוגיות הללו מתייחסת לתופעה המתוארת בו, בהתאם לערכי היסוד שמאפיינים אותן.
אולי קצת פחות הייטק וקצת יותר סייעות
אנשי ההייטק הם העובדים הכי מדוברים במשק הישראלי. המחסור בכוח אדם מייצר רחש תמידי – על התנאים המפנקים, על המאמץ המשולב של משרדי הממשלה למצוא פתרונות ולבצע השמות, על ציידי הראשים שיציעו למועמדים שכר מפנק בשביל למשוך אותם למשרות. אפילו ל"צרות בהייטק" יש מרחב ברשתות החברתיות. למעשה, המשבר המדובר זוכה לסיקור והתעסקות כל כך אינטנסיביים, שלרגע נדמה שכל אחד ואחת יכולים מחר בבוקר לכתוב קוד או להיות אנליסטית חובבת.
במקביל, גני הילדים בישראל עולים על גדותיהם, אבל סייעות וגננות – אין. משבר חסר תקדים בגיוס צוותים מטפלים ומחנכים בכל רחבי הארץ משליך באופן ישיר על הדבר היקר לנו מכל: חינוך ילדינו. ראשי מועצות עסוקים עד אמצע הלילה בשיבוצי סייעות, כי אף אחת לא באמת רוצה לעבוד בעבודה כל כך קשה בתנאים כל כך מבישים. גם גננות אין מספיק בנמצא, וכל מחלה או היעדרות מייצרת כדור שלג שאין עליו שליטה.
בחינוך המיוחד המצב לא הרבה יותר טוב והאתגר גדול כפל כפליים. בגני טרום-טרום-חובה, שם לומדים הילדים הכי קטנים, אמורות להיות שתי סייעות וגננת, אבל בפועל תמצאו בהם רק סייעת אחת, או לחילופין – סייעת שקודמה להיות גננת ולצידה סייעת חליפית. ישנם גנים שאליהם נוחתות מטפלות ללא כל ניסיון או הכשרה. לא מזמן מישהי שהסכימה להיות סייעת קיבלה טלפון מהמועצה שבה היא גרה והודיעו לה שהיא יכולה להתחיל כבר למחרת לא כסייעת, אלא כגננת מחליפה. הכשרה? חפיפה? לימודים? תשכחו מזה. מילוי חורים בלבד. ככה נראית מערכת שנלחמת לשרוד את מחר בבוקר, לא מערכת חינוך מתפקדת.
הטענה הרווחת, כמובן, היא שההייטק הוא תחום פרטי, ועובדי ההוראה או הסייעות הם עובדים במגזר הציבורי. ההבדל הזה לא ממחיש את העיוות בסדר העדיפויות הלאומי. אנחנו אלה שמקבלים בשלוות נפש את העובדה שהנשים שעוזרות לילדים שלנו בשירותים, מקנחות אפים, מאכילות, משחקות ומחבקות מקבלות שכר מעליב ללא כל אופק של התקדמות. מדינת ישראל היא זו שדחוף לה לשווק תוכניות "הייטק מהגן" ולהשקיע מיליונים בסיוע לשוק הפרטי, אבל לא מרימה דגל אדום כשגני הילדים שלה קורסים בגלל חוסר תפקוד מינימלי של הצוותים החינוכיים.
וכמו שלמדנו מחברינו בהייטק, הכל עניין של שיווק. אומת הסטארט-אפ מעדיפה לדמיין את עצמה עושה את המכה, קונה בתן ביס ארוחת צהריים ומשחקת פינג-פונג במשרד מאשר להיות כזו שנלחמת עבור הסייעות בגני הילדים. הן, שקופות וחסרות כל מעמד, יהיו אלו שיקבלו את ילדי ההייטקיסטים בחיבוק רחב ב-7:30 בבוקר, אף שהן יכולות רק לדמיין תגמול נוסף עבור הצטיינות. בשביל לתחזק את אשליית הבועה הזו נדרשים אינספור עובדים שקופים (שלא לומר עובדות שקופות) בתת-תנאים שיחזיקו את הילדים שלנו בחיים.
המגפה, נכון לעכשיו, בהפוגה. מערכת החינוך כביכול מתפקדת. אבל מאחורי אווירת החזרה לשגרה ישנה מערכת עייפה, מחוררת, נטולת חזון. הדרך היחידה למשוך את העגלה מהבוץ היא לייצר אכפתיות וסולידריות גם בקרב האוכלוסיות החזקות והמחוזרות. אם נזעק את זעקתן של העובדות השקופות, אם נסרב לקבל את המענה הדל והחסר שמגיע אל ילדינו – אולי יש סיכוי שהמשוואה הקשה של עולם התעסוקה הישראלי מעט תתאזן.
הטקסט עובד על-ידי צוות הקורס
על השאלה הבאה רשאים לענות רק מי שלמדו בסמסטר 2024א, 2024ב או 2024ג.
שאלה 3 (35 נקודות)
שאלה זו מתייחסת למאמר של ברינט, "בית הספר וחיברות" (פרק 4).
א. (20 נק') הציגו את ארבעת הדגמים של סביבות החיברות, שאותם מנה ברינט במאמרו. האם, לדעתכם, ניתן לאפיין בית-ספר באמצעות יותר מאחד הדגמים? נמקו את תשובתכם.
ב. (15 נק') מהי "תוכנית הלימודים הסמויה" (Hidden Curriculum)? כיצד קשור מושג זה לתהליכי החיברות, שתלמידים עוברים בבית הספר?
על השאלה הבאה רשאים לענות רק מי שלמדו בסמסטר 2025א.
שאלה 4 (35 נקודות)
שאלה זו מתייחסת למאמר של רפפורט, "שיעור קדושה: ההבניה של 'אישה בונה' באולפנה דתית ציונית" (פרק 6).
א. (15 נק') הסבירו, מהי חשיבות המשפחה בחברה הציונית-דתית, ואת האופן שבו הדגם המודרני של המשפחה נתפס בחברה זו.
ב. (20 נק') כיצד מבנה המורה את דמות "האישה הבונה" במהלך השיעורים? מהי, לטענתה של רפפורט, המטרה של הבניה זו?
חלק ב (30 נקודות)
עליכם לענות על שאלה אחת מבין שתי השאלות 5–6. 30 נקודות לחלק זה.
שאלה 5 (30 נקודות)
שאלה זו עוסקת בפרק 3 (בית הספר כארגון). ענו על שלושת סעיפי שאלה 5 שלפניכם:
א. (8 נק') אופלטקה מציג במאמרו את המודל הביורוקרטי של מקס ובר. הציגו ארבעה מהמאפיינים של מודל זה.
ב. (10 נק') הציגו שתי נקודות ביקורת הקשורות ביישום המודל של ובר בניתוח בית הספר כארגון. ניתן להתייחס כאן למאמר ו/או למדריך הלמידה.
ג. (12 נק') הסבירו את המושגים "תרבות ארגונית" ו"אקלים הארגון". מנו נקודת דמיון אחת ונקודת שוני אחת בין שני המושגים.
שאלה 6 (30 נקודות)
שאלה זו עוסקת בפרק 5 (ריבוד, סטטוס, מעמד ושעתוק תרבותי). ענו על שלושת סעיפי שאלה 6 שלפניכם:
א. (8 נק') הציגו את שתי הגישות התיאורטיות המובאות בפרק: התיאוריה הפונקציונליסטית לריבוד ותיאוריית הקונפליקט לריבוד.
ב. (10 נק') איזו תיאוריה מבין שתי התיאוריות מיטיבה להסביר את הריבוד החברתי, על-פי מאמרו של רנדל קולינס? הציגו לפחות שני נימוקים לכך מתוך המאמר.
ג. (12 נק') הסבירו את המושג "הביטוס" שאותו טבע פייר בורדייה. כיצד קשור מושג זה לריבוד חברתי ואי-שוויון? נמקו את תשובתכם.
בהצלחה!
