האוניברסיטה הפתוחה
מספר תעודת זהות – יש לרשום את כל תשע הספרות
ז' בתמוז תשפ"ה
3 ביולי 2025
סמסטר 2025ב
10485 / 3
מס' שאלון – 112
מס' מועד 84
שאלון בחינת גמר
10485 – סוציולוגיה של החינוך
משך בחינה: 3 שעות
מבנה הבחינה:
בבחינה שני חלקים.
חלק א
עליכם לענות על שתי שאלות מתוך ארבע השאלות 1-4.
משקל תשובה נכונה ומלאה הוא 35 נקודות.
משקל חלק א כולו הוא 70 נקודות.
חלק ב
עליכם לענות על שאלה אחת מתוך שתי השאלות 5-6.
משקל חלק ב כולו הוא 30 נקודות.
בהצלחה!
חומר עזר:
כל חומר עזר אסור בשימוש.
החזירו למשגיח את השאלון וכל עזר אחר שקיבלתם בתוך מחברת התשובות
בהצלחה !!!
חלק א (70 נקודות)
יש לענות על שתיים מבין ארבע השאלות 1-4.
שימו לב:
אם למדתם בסמסטר 2024א, 2024ב או 2024ג – אתם רשאים לבחור בשאלה מס' 3.
אם למדתם בסמסטר 2025א או 2025ב – אתם רשאים לבחור בשאלה מס' 4.
35 נקודות לכל שאלה; 70 נקודות לחלק זה.
שאלה 1 (35 נקודות)
(10 נקודות) א. בחרו בשתי פרדיגמות סוציולוגיות מבין השלוש שנלמדו בפרק 2 (פונקציונליזם, קונפליקט, אינטראקציה סימבולית). עמדו על הנחות המוצא המרכזיות של כל דגם.
(25 נקודות) ב. להלן חלק מכתבה שפורסמה באתר "בארץ" בתאריך 13.03.25 מאת צבי שטיינגרט. קראו את הכתבה והסבירו, כיצד ינתחו את המתואר בה התיאורטיקנים המייצגים כל אחד משני הדגמים, שאליהם התייחסתם בסעיף א.
עברתי מהייטק להוראה. להלן המסקנות
כמורה למתמטיקה שהגיע מעולם ההייטק, בחרתי מסיבות אידיאולוגיות ללמד בחטיבת ביניים בדרום תל אביב, שרוב תלמידיה באים מבתי ספר יסודיים בשכונות מצוקה. לאחר כמה חודשים נחשפתי למציאות מטרידה: מערכת החינוך בישראל לא מאפשרת לאוכלוסיות חלשות לרכוש השכלה, שהיא הכלי העיקרי למוביליות חברתית.
בעוד שהשיח הציבורי מתמקד בסוגיות תקציביות (חשובות), כמו שיפור איכות המורים על ידי שכר ראוי וצמצום מספר התלמידים בכיתה, ברצוני לדבר על כשלים מערכתיים ותפישתיים, שפתרונם לא דורש תוספת תקציב גדולה. פתרון כשלים אלה יוכל לשמור מורים טובים במערכת, למשוך מורים חזקים לאזורי מצוקה, ולהפוך את מערכת החינוך למנוע צמיחה בעבור הילדים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל.
כיתות הטרוגניות: החוק הישראלי מכיר בצורך של תלמידים מתקשים בסביבת למידה מותאמת, ומחייב כל בית ספר על-יסודי לקיים כיתת "אתגר". לגבי ילדים אחרים, לעומת זאת, אין הכרה בצורך כזה, ואף קיימת התנגדות לחלוקת תלמידים לפי רמות עד כיתה ט'. גם אז החלוקה לרמות היא רק במקצועות מסוימים, כמו מתמטיקה ואנגלית. בזמן שבאזורי היוקרה יש מבחר של בתי ספר טובים, תוכניות העשרה למחוננים וכיתות מצוינות, בבתי הספר בפריפריה הכיתות הטרוגניות, ותלמידים מוכשרים ומחוננים לומדים לצד תלמידים המתקשים במיומנויות בסיסיות.
כיתות הטרוגניות אלה הן פרי מדיניות של משרד החינוך, מתוך מחשבה שהן יוצרות שוויון הזדמנויות, ושהתלמידים החזקים "ימשכו למעלה" את הבינוניים והחלשים. במציאות קורה ההפך, ומי שמשלם את המחיר הם התלמידים החזקים. המורים בכיתות הטרוגניות נאלצים להתאים את החומר לרמת הכיתה, מבזבזים זמן על בעיות משמעת והפער באיכות ההוראה בין בתי הספר הופך לכמעט בלתי ניתן לגישור כבר בסוף כיתה ז.
שחיקת מורים: בהעדר אתגר לימודי, התלמידים המחוננים מפנים את האנרגיה והסקרנות שלהם לאפיקים אחרים, ולעתים קרובות הם מתויגים כ"בעייתיים" כבר ביסודי ובחטיבה. כדי להצליח, גם התלמידים החזקים זקוקים לסביבה לימודית מותאמת ומאתגרת, אך סביבה כזאת לא קיימת בפריפריה ובשכונות מצוקה.
היבט משמעותי נוסף הוא שחיקת המורים. כאשר החומר לא מעניין את התלמידים (כי הוא קשה מדי או קל מדי) מתחילות בעיות משמעת. כיוון שהמורים הטובים אוהבים את מקצועם ורוצים להעביר את האהבה הזאת הלאה — ולא רק לעסוק במשמעת — בהינתן אלטרנטיבה הם מעדיפים ללמד בבתי ספר הומוגניים יותר, והילדים בפריפריה נפגעים שוב.
ויתור על שיעורי הבית: המציאות החינוכית דורשת תרגול וקריאה מעבר לשעות הלימוד הפורמליות, אך הסביבה הביתית של תלמידינו רוויה בפיתויים. הרשתות החברתיות ומשחקי המחשב, שעוצבו במכוון לייצר התמכרות, מציבים אתגר בלתי אפשרי לתלמידי חטיבת הביניים, החסרים עדיין את יכולות הוויסות העצמי הנדרשות כדי להעדיף משוואות וספרים על פני "פורטנייט" וגלילה אינסופית במסכים. בכיתות הטרוגניות, המורכבות מתעצמת: בהעדר מורים פרטיים ותמיכה מותאמת, אי-הכנת שיעורי בית הופכת במהירות לנורמה. המורים, חסרי יכולת לאכוף דרישות באופן סלקטיבי, מוותרים בהדרגה על משימות ביתיות.
המצב של מערכת החינוך מחייב התמודדות יצירתית עם האתגרים החדשים, שינוי תפישתי מהותי והכרה בכישלון קונספציות שנועדו לקדם שוויון הזדמנויות, אך במבחן המציאות דווקא מנעו אותו מהשכבות החלשות. בניגוד למערכת הממלכתית, במגזרים הדתיים אין שיוך גיאוגרפי, וקיימות מסגרות שמעודדות מצוינות לימודית. יש לבטל את השיוך הגיאוגרפי גם לגבי בתי ספר בחינוך הממלכתי, לייעד חלק מבתי הספר בפריפריה למצוינות, ולהקים כיתות מצוינות בשאר המוסדות כבר מגיל צעיר. מסגרות אלו יהוו מוקד משיכה הן להורים והן למורים איכותיים שיבחרו להשתלב בפריפריה. חיוני להבטיח שמסגרות אלה יהיו נגישות לכלל האוכלוסייה, ללא תלות בשיקולים גיאוגרפיים או כלכליים. במקביל, על משרד החינוך לפתח מנגנונים לאיתור ילדים מוכשרים מגיל צעיר ולסייע בשילובם במסגרות מותאמות.
הטקסט עובד על-ידי צוות הקורס
שאלה 2 (35 נקודות)
(10 נקודות) א. בפרק 9 הוצגו שתי אידאולוגיות פוליטיות מתחרות: סוציאליזם מול ליברליזם-קפיטליזם. סכמו את עיקריה של כל אידאולוגיה, וציינו שני הבדלים בין מדיניות חינוכית, המבוססת על תפיסה סוציאליסטית לבין מדיניות חינוכית, המבוססת על תפיסה ליברלית.
(25 נקודות) ב. להלן חלק מכתבה שפורסמה באתר "גלובס" בתאריך 10.09.24 מאת עידן ארץ. קראו את הקטע בעיון והסבירו, כיצד הייתה כל אחת מהאידאולוגיות הללו מתייחסת לתופעה המתוארת בו, בהתאם לערכי היסוד שמאפיינים אותן.
התקציב הוכפל – האם ההישגים השתפרו?
האם התקציבים לחינוך הם חזות הכל? לא בטוח בכלל. על-פי מחקר של מרכז טאוב, ההוצאה השנתית על חינוך לכל תלמיד תיכון זינקה בעשור האחרון מ-25 אלף שקל בשנת 2014, ל-37.7 אלף שקל ב-2022. מדובר בעלייה דרמטית של כ-50%, שעוקפת בהרבה את מדד המחירים לצרכן ואת השינוי בשכר הממוצע במשק. סך תקציב החינוך של ישראל עמד השנה על 82.9 מיליארד שקל, שני רק לתקציב הביטחון, וגם זה רק בגלל המלחמה.
על מה יצא הכסף? על-פי נתוני מינהל הכלכלה במשרד החינוך, רובו הגדול של תקציב החינוך יוצא על שכר מורים: 71.4% מתקציב החינוך לשנת 2024 מוקדש לשכר מורים, 18.5% מהתקציב מוקדש למשכורות אחרות, למשל עבור שרתים, מזכירים, לבורנטים, ספרנים ואנשי מינהלה, והשאר (10.1%) מגיע לשאר ההוצאות. אך גם סעיף זה מחביא בתוכו שכר, שכן הוא יוצא למשל על רשתות החינוך החרדיות, חינוך פנימייתי וחינוך מיוחד.
בתקופה זו, גם שכר המורים וגם כמותם עלו משמעותית. זו אחת הסיבות שהובילו את פרופ' דן בן דוד ופרופ' איל קמחי, ממוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, לכתוב במחקרם על מצב החינוך, כי "למערכת החינוך בישראל לא חסרים משאבים כשמשווים אותה למדינות אחרות ב-OECD".
נראה כי למרות התשומות האדירות שהושקעו במערכת החינוך, מתוך תקווה שהן ישפרו את המערכת, התפוקות בפועל מעורבות: מצד אחד, שיעור הזכאות לבגרות בישראל עלה מ-64.2% בתשע"ג (2012-2013) ל-75.9% בתשפ"ב (2021-2022). אך מצד שני, התוצאות במבחנים הבינלאומיים הסטנדרטיים דווקא בירידה: תוצאות התלמידים במבחן פיז"ה (PISA) הבינלאומי שעורך ה-OECD נמוכות יותר ב-2022 לעומת 2012 בכל שלושת התחומים: קריאה, מתמטיקה ומדעים.
מאפיין נוסף של מערכת החינוך בישראל, שנובע ישירות מהגיוס הנרחב של מורים, הוא הפשרה על איכותם. על-פי המחקר של מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, הדבר מתחיל כבר בשלב לימודי ההוראה: "סטודנטים לחינוך באוניברסיטאות מגיעים עם ציונים פסיכומטריים הנמוכים ב-9% מהסטודנטים האחרים באוניברסיטה. סטודנטים במכללות להוראה מגיעים עם ציונים הנמוכים ב-23%, ואילו סטודנטים לחינוך במכללות הכלליות מגיעים עם ציונים הנמוכים ב-32% מאלה של הסטודנט הממוצע באוניברסיטה".
השכר הממוצע של מורה בתיכון במשרה מלאה שווה לשכר הממוצע של העובד הממוצע במשק בעל השכלה אקדמית. זאת בניגוד לממוצע מדינות ה-OECD, שבהן השכר של מורי תיכונים נמוך ב-5% מהמקבילה לשכר עובד בעל השכלה אקדמית. על-פי מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, השוואה זו "אינה תומכת בטענה ששכרם של המורים בישראל נמוך. להפך". ובעיניו, "הבעיה העיקרית היא מערכת חינוך שופעת ביורוקרטיה ובלתי יעילה באופן יוצא דופן".
אם כבר, הבעיה בשכר המורים היא פערים גדולים בשכר, שבעיקר מבוססים על ותק: בעוד שהעשירון התחתון של מורים הרוויח ב-2022 כ-10,500 שקל בחודש למשרה מלאה, העשירון העליון הרוויח 23,800 שקל בחודש. במצב כזה, מי שאינו מתכוון להישאר מורה במשך 20-30 שנה, יתקשה לקבל שכר ראוי במערכת החינוך.
הטקסט עובד על-ידי צוות הקורס
על השאלה הבאה רשאים לענות רק מי שלמדו בסמסטר 2024א, 2024ב או 2024ג.
שאלה 3 (35 נקודות)
שאלה זו מתייחסת למאמר של איילון, "סוגים של בידול בתוכניות לימודים ואי-שוויון בהישגים" (פרק 8).
(15 נקודות) א. מהו בידול בתוכניות לימודים? הציגו יתרון אחד וחיסרון אחד שלו, המתוארים במאמר.
(20 נקודות) ב. כיצד בא לידי ביטוי הבידול בתוכניות הלימודים במערכת החינוך בישראל? מהן השפעותיו של הבידול על סוגים שונים של אי-שוויון בישראל?
על השאלה הבאה רשאים לענות רק מי שלמדו בסמסטר 2025א או 2025ב.
שאלה 4 (35 נקודות)
שאלה זו מתייחסת למאמר של רפפורט, "שיעור קדושה: ההבניה של אישה בונה באולפנה דתית ציונית" (פרק 6).
(15 נקודות) א. הסבירו, מהי חשיבות המשפחה בחברה הציונית-דתית, ואת האופן שבו הדגם המודרני של המשפחה נתפס בחברה זו.
(20 נקודות) ב. כיצד מבנה המורה את דמות "האישה הבונה" במהלך השיעורים? מהי, לטענתה של רפפורט, המטרה של הבניה זו?
חלק ב (30 נקודות)
עליכם לענות על שאלה אחת מבין שתי השאלות 5-6.
30 נקודות לחלק זה.
שאלה 5 (30 נקודות)
שאלה זו עוסקת בפרק 3 (בית הספר כארגון). ענו על שלושת הסעיפים שלפניכם:
(8 נקודות) א. אופלטקה מציג במאמרו את המודל הביורוקרטי של מקס ובר. הציגו ארבעה מהמאפיינים של מודל זה.
(10 נקודות) ב. הציגו שתי נקודות ביקורת הקשורות ביישום המודל של ובר בניתוח בית הספר כארגון.
(12 נקודות) ג. הסבירו את המושגים "תרבות ארגונית" ו"אקלים הארגון". מנו נקודת דמיון אחת ונקודת שוני אחת בין שני המושגים.
שאלה 6 (30 נקודות)
שאלה זו עוסקת בפרק 5 (ריבוד, סטטוס, מעמד ושעתוק תרבותי). ענו על שלושת הסעיפים שלפניכם:
(8 נקודות) א. הציגו את שתי הגישות התיאורטיות המובאות בפרק: התיאוריה הפונקציונליסטית לריבוד ותיאוריית הקונפליקט לריבוד.
(10 נקודות) ב. איזו תיאוריה מבין שתי התיאוריות מיטיבה להסביר את הריבוד החברתי, על-פי מאמרו של רנדל קולינס? הציגו לפחות שני נימוקים לכך מתוך המאמר.
(12 נקודות) ג. הסבירו את המושג "הביטוס", שאותו טבע פייר בורדייה. כיצד קשור מושג זה לריבוד חברתי ואי-שוויון? נמקו את תשובתכם.
בהצלחה!
