טופס מבחן רגולציה – מתאוריה למעשה 2021א' (מועד 75)

האוניברסיטה הפתוחה

כ"ו בשבט תשפ"א
8 בפברואר 2021

סמסטר 2021א
10957 / 2

מס' שאלון – 340
מס' מועד 75

שאלון בחינת גמר

10957 – רגולציה – מתאוריה למעשה

משך בחינה: 3 שעות

מבנה הבחינה:

בחינה שלושה חלקים.

חלק א

יש לענות על שתי שאלות מתוך ארבע השאלות 1-4.
30 נקודות לכל שאלה; 60 נקודות לחלק זה.

חלק ב

יש לענות על שתי שאלות מתוך שלוש השאלות 5-7.
15 נקודות לכל שאלה; 30 נקודות לחלק זה.

חלק ג

יש לענות על שאלה אחת מתוך שתי השאלות 8-9.
10 נקודות לכל שאלה; 10 נקודות לחלק זה.

יש להקליד את התשובות במסמך Word, עם רווח כפול בין השורות.

שימו לב לאורך התשובה המוקצה לכל שאלה.
חריגה מעבר להקצאה זו, לא תיקרא.

בהצלחה !!!

חלק א (60 נקודות)

יש לענות על שתי שאלות מתוך ארבע השאלות 1-4.
(30 נקודות לכל שאלה; 60 נקודות לחלק זה).
כתבו עד 2 עמודים לחלק זה.

קראו את הקטע שלהלן, וענו על שתי שאלות מתוך השאלות המוצגות בהמשך.

הקלות ביבוא – ומהפכה בתמיכה בחקלאים: תוכניות האוצר לחוק ההסדרים נחשפות

בחוק ההסדרים הקרוב מבקשים במשרד האוצר לכלול שורה של רפורמות להגברת התחרות במשק ולהפחתת מחירים. בין השאר, צפוי החוק לכלול הקלות ביבוא מזון – לרבות מזון המוגדר רגיש, כגון מוצרי חלב – ומעבר לתמיכה ישירה במגדלי ירקות ופירות, תוך הפחתת המכס על ירקות ופירות מיובאים.

הקלות ביבוא מזון רגיש

הרפורמה המתוכננת תכלול מתן "חותמת ירוקה" ליבואנים שיעמדו בדרישות מסוימות. יבואנים כאלה, שיוגדרו "יבואנים נאותים", יוכלו להכניס מוצרי מזון מהר יותר לשוק הישראלי, תוך העברת הפיקוח על איכות המזון לשווקים.

המשך הרפורמה בתקינה

רפורמת התקינה המיושמת בהדרגה בשנים האחרונות נועדה להקל על יבוא של מוצרים, תוך מתן אפשרות לבדיקה שלהם במעבדות תקינה פרטיות, ולא רק במעבדות של מכון התקנים, והתאמה בין התקנים בישראל לתקנים בינלאומיים. במשרד האוצר מעוניינים להמשיך את הרפורמה ולאפשר יבוא של מוצרים תוך הצהרה כי הם עומדים בתקן, ללא חובת בדיקה מחמירה – גם אם קיים בעניינם תקן רשמי (תקן שהוכרז ככזה על ידי שר הכלכלה, ובכך נהפך למחייב).

איחוד הרגולציה הסביבתית

במטרה להגביר את הוודאות הרגולטורית, מבקשים במשרד האוצר לאחד את התקנים וההיתרים השונים שנותן המשרד להגנת הסביבה לעסקים, כך שיינתנו בתחנה אחת, תוך התאמה מרבית לרגולציה המקובלת במרבית מדינות OECD.

השוואת עלויות בנקאיות

משרד האוצר פירסם אתמול (ד') טיוטה להצעת החוק שאמורה להסדיר את פעולתם של שירותים להשוואת עלויות פיננסיות. שירותים כאלה יעניקו לצרכן מידע על העלויות של שירותים פיננסיים אצל ספקים שונים – בנקאיים וחוץ-בקאיים – ובכך להתיר את הכבלים בין הצרכן לבין הבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש שלו. את הפיקוח על השירותים להשוואת עלויות פיננסיות הוחלט להטיל על רשות ניירות ערך.

קידום התחדשות עירונית (פינוי-בינוי)

חוק ההסדרים יציב לעצמו למטרה להסיר חסמים בפני מיזמי התחדשות עירונית – תוך התמקדות במיזמי פינוי-בינוי, לקראת עצירתה של תמ"א 38. בין השאר, מתכוונים במשרד האוצר להאיץ את התכנון באמצעות הגשת מיזמי פינוי-בינוי לוותמ"ל.
המטרה של משרד האוצר היא להגביר את הוודאות עבור יזמים – בין השאר באמצעות דרישה מהרשויות המקומיות להחליט מראש מה יהיו היטלי ההשבה שיוטלו על הפרויקט, וקביעת ברירת מחדל: אם הרשות לא תקבע אחרת, היטל ההשבחה יהיה 25%.

ad

מעבר לתמיכה ישירה בחקלאים בתחום הצומח

במשרד האוצר חולמים כבר שנים ארוכות לצמצם את ההגנות העקיפות על החקלאות המקומית, המתבצעות למשל בצורת מכס המוטל על תוצרת חקלאית טרייה – ולעבור לתמיכה ישירה (סבסוד לחקלאים). בחוק ההסדרים הקרוב ינסה המשרד לקדם זאת, תוך שיצביע על התייקרות הפירות והירקות בישראל בשנים האחרונות. ההגנה העקיפה, חוששים במשרד האוצר, אינה יעילה: לעתים רק חלק קטן מהסכום העודף שמשלמים הצרכנים מגיע לחקלאים.
התוכנית שאישר שר האוצר כוללת שלושה רכיבים: תשלום ישיר לכל חקלאי, לפי שטח האדמה שהוא מעבד, וללא קשר לסוג הגידולים – כדי להבטיח קבלת החלטות על בסיס כלכלי; הפחתה של מכסי מגן; וניתוק של יחידת השירותים להגנת הצומח ממשרד החקלאות. במשרד האוצר סבורים כי גם אם המכס היה מתאפס כיום, אי-אפשר היה לייבא לישראל את מרבית הפירות – בגלל דרישות הגנת הצומח של משרד החקלאות. בעקבות זאת, התוכנית היא לדרוש להוסיף שיקולים כלכליים לצד שיקולי הגנת הצומח.

וקסמן, א. (2020). הקלות ביבוא – ומהפכה בתמיכה בחקלאים: תוכניות האוצר לחוק ההסדרים נחשפות. דה מרקר. 25.6.20. אוחזר בתאריך 5.12.20.
מ- https://www.themarker.com/news/macro/1.8948779

שאלה 1 (30 נקודות)

(15 נק')  א.  אילו ממטרות הרגולציה מקבלות ביטוי בקטע? הסבירו את המטרות, וענו תשובה מנומקת.

(15 נק')  ב.  איזו תיאוריה של רגולציה מסבירה את ההתערבות הרגולטורית בקטע?

שאלה 2 (30 נקודות)

(15 נק')  א.  הסבירו מהי דה רגולציה, והדגימו אותה בקטע.

(15 נק')  ב.  בקטע נכתב: "במטרה להגביר את הוודאות הרגולטורית, מבקשים במשרד האוצר לאחד את התקנים וההיתרים השונים, שנותן המשרד להגנת הסביבה לעסקים, כך שיינתנו בתחנה אחת, תוך התאמה מרבית לרגולציה המקובלת במרבית מדינות OECD."

איזה מודל של רגולציה מתואר בציטוט? מדוע משרד האוצר ממליץ להתאים את התקינה למקובל ב-OECD?

שאלה 3 (30 נקודות)

האם המתואר בכתבה מתאים למודל המדינה הרגולטורית? הסבירו בקצרה את המאפיינים של המדינה הרגולטורית, וענו תשובה מנומקת.

שאלה 4 (30 נקודות)

(15 נק')  א.  ציינו והסבירו שני כלים רגולטורים, המופיעים בקטע.

(15 נק')  ב.  ציינו והסבירו שני תחומי אסדרה, המופיעים בקטע.

חלק ב (30 נקודות)

יש לענות על שתי שאלות מתוך שלוש השאלות 5-7.
(15 נקודות לכל שאלה; 30 נקודות לחלק זה).
ענו על השאלות בצורה ממוקדת. כתבו עד עמוד אחד לחלק זה.

קראו את הקטע הבא, וענו על שתי שאלות מתוך השאלות המוצגות בהמשך.

מפחיתים את החשיפה לחומרי הדברה ונלחמים במינים פולשים: המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים מציגים תו ירוק למשתלות

כרזת תו ירוק למשתלות של המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים הישראלי

התו הירוק יאפשר למשתלות ליהנות מהביקוש הגובר למוצרים ירוקים בקרב הציבור, והמשרד להגנת הסביבה יפעל לקדם עדיפות ברכש ממשלתי למשתלות בעלות תו ירוק.

בשנים האחרונות ישראל מותקפת על-ידי מיני צמחים ומזיקים פולשים הפוגעים באדם ובסביבה ומאיימים לשנות את המערך האקולוגי, ועלולים להביא להכחדת מינים מקומיים.

למשתלות תפקיד מרכזי בעיצוב המרחב ומגוון הצמחייה והנוף בישראל, ובהתמודדות עם מזיקים שפוגעים באדם ובסביבה. מזיקים מופצים באמצעות צמחים נגועים, בגלל חוסר מודעות או בהיעדר טיפול נאות והדברה ראויה, ומאיימים על המגוון הביולוגי המקומי. עם הפולשים העיקריים המופצים באמצעות המשתלות נמנים יתוש הטיגריס האסיאתי העלול להפיץ מחלות כקדחת מערב הנילוס ונמלת האש הקטנה הידועה בעקיצותיה.

התו הירוק יוענק למשתלות שיאמצו את העקרונות הבאים: הימנעות מסחר במינים פולשים, טיפוח והפצה של זנים מקומיים, ביעור שיטתי ויסודי של מוקדי מזיקים, שימוש בתכשירי הדברה מאושרים, ייבוש ומניעה של מים עומדים, מחזור והתייעלות בצריכת מים וחשמל ועידוד סחר בצמחייה חסכונית במים.

מקור: אתר המשרד להגנת הסביבה
http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2019/mar_2019/green_standard_plants_nurseries.aspx?fbclid=IwAR2fTMOpErJ1_zswE6Hi2QD2hFaKoWE4rZ02wUTsJGDMCh6FqEJBGA2Eoxo

ad

שאלה 5 (15 נקודות)

איזה מודל רגולטורי מתואר בכתבה? הסבירו את המודל, והציגו תשובה מנומקת.

שאלה 6 (15 נקודות)

כיצד אפשר לשלב את "התו הירוק" במסגרת של רגולציה חכמה? הקפידו להסביר מהי רגולציה חכמה ולנמק את התשובה.

שאלה 7 (15 נקודות)

הציגו והסבירו שתי מוטיבציות לציות, שיניעו משתלות לציית ל"תו הירוק" של המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים.

חלק ג – שאלות קצרות (10 נקודות)

ענו על שאלה אחת מתוך שתי השאלות 8-9.
10 נקודות לשאלה.
כתבו עד 10 שורות לשאלה.

שאלה 8 (10 נקודות)

קראו את הקטע שלפניכם, וענו על סעיפי השאלה שאחריו:

דו"ח הסנגוריה הציבורית: מנגנון הקנסות פוגע בשיקום עניים ומביא לכליאתם

בתי משפט המטילים קנס כאמצעי ענישה חלופי למאסר, מביאים מעוטי יכולת להיכלא ופוגעים בשיקומם – כך נכתב בדו"ח השנתי של הסנגוריה הציבורית לשנת 2019 שפורסם היום (רביעי). עוד מתריעה הסנגוריה הציבורית.

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יותר מ-90% מלקוחות הסנגוריה הציבורית ב-2015 היו מחוסרי אמצעים. בדו"ח מותחת הסנגוריה הציבורית ביקורת על מנגנון "מאסר חלף קנס", המופעל כאשר מורשעים בפלילים לא עומדים בתשלום הקנסות שהוטלו עליהם.

עוד נכתב כי "למעלה מ-80% מפקודות המאסר חלף קנס מוצאות בגין קנסות נמוכים יחסית, של עד 5,000 שקלים". בסנגוריה מסיקים מכך כי "השימוש במנגנון המאסר חלף קנס נעשה בעיקר נגד נידונים עניים, אשר אינם מצליחים לעמוד בתשלום הקנס שהוטל עליהם."

מקור: בנדל, נ. (2020). דו"ח הסנגוריה הציבורית: מנגנון הקנסות פוגע בשיקום עניים ומביא לכליאתם. הארץ. 9.9.20. אוחזר בתאריך 5.12.20.
מ- https://www.haaretz.co.il/news/law/1.9140232

(5 נק')  א.  מהו כלי האכיפה המתואר בקטע?

(5 נק')  ב.  הסבירו כיצד החסרונות של כלי האכיפה מתבטאים בקטע.

שאלה 9 (10 נקודות)

קראו את הקטע שלפניכם, וענו על השאלה שאחריו.

דלת מסתובבת: בכיר לשעבר ברשות שוק ההון ביקש לקצר תקופת צינון כדי לעבור לAIG

אסף מיכאלי, שכיהן כסגן בכיר לממונה על שוק ההון ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הגיש אתמול (ראשון) בקשה לוועדה לבחינת היתרים לקיצור תקופת הצינון שלו – על מנת שיוכל לעבוד בגוף המפוקח על ידי הרשות, חברת הביטוח AIG.

מקור: נוימן, א. (2020). דלת מסתובבת: בכיר לשעבר ברשות שוק ההון ביקש לקצר תקופת צינון כדי לעבור לAIG. דה מרקר. 7.9.20. אוחזר ב 5.12.20.
מ- https://www.themarker.com/career/1.9135579

הסבירו מהי "הדלת המסתובבת", ומהי הבעיה הרגולטורית המתוארת בקטע.

בהצלחה!

שיתוף:

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך

צריכים עזרה בכל מה שקשור לכתיבה אקדמית?