האוניברסיטה הפתוחה
שאלון בחינת גמר
91494 – אוריינות אקדמית
סמסטר 2021ב
מועד ב' (1 ביולי 2021)
משך הבחינה: שלוש שעות וחצי
מבנה הבחינה: בבחינה ארבע שאלות. עליכם לענות על כל השאלות.
שאלה 1 – 20 נקודות. שאלה 2 – 20 נקודות. שאלה 3 – 20 נקודות. שאלה 4 – 40 נקודות.
שאלה 1 (20 נקודות)
פַסקו את הקטע שלפניכם. אם מופיע סימן פיסוק הוא נועד לסייע לכם; אל תשנו אותו.
מחקרים רבים ביקשו לבדוק האם קשרים חברתיים וירטואליים אכן מהווים פתרון מספק לתחושות בדידות בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים הרשתות החברתיות הופכות את התקשורת הבין אישית והקבוצתית לקלה יותר ומאפשרות שיחות בין שני בני אדם או יותר שללא אמצעי זה ובנסיבות אחרות אולי לא היו נפגשים לעולם. אך יכולתם של אינדיבידואלים לענות (באופן אינטראקטיבי) הופכת אותם גם לקהל השותף בחוויותיו של אדם אחר בנוסף הרשתות החברתיות מאפשרות גם על שמירת קשרים "מהעולם האמתי" ועל פיתוחם, ובה בעת הן מאפשרות לאנשים שאין להם קשרים חברתיים מספקים לבנות עולם חברתי באמצעות קשרים מקוונים (Green & Schleien, 1991) אך האם קשרים אלה מספקים לפי מחקרים צעירים חשים בדידות גדולה יותר לאחר שיחות באינטרנט ביחס למידת הבדידות שהם חשים לאחר שיחות פנים-אל-פנים לפי מחקרם של דרור וגרשון (2012) נמצא למשל קשר ישיר בין בדידות לבין שיחות רבות ברשתות החברתיות עם חברים וירטואליים.
שאלה 2 (20 נקודות)
לפניכם קטע המתאר את שיטת המחקר בעבודה אקדמית. כתבו את כל המספרים במילים. אם מופיעה הספרה 8, הוסיפו ניקוד עזר או ציינו בסוגריים (a/e). כשמופיע הסימן % כתבו אותו במילים.
בסעיף 5.1.4 רוב הצורות בוצעו באופן תקין – 85%. תנועת e בפעלים כגון "הכנסתי", "הפסקתי" נהגו 27 פעמים, ואילו בפועל "השארתי" פעם 1 בלבד. הביצוע הטוב ביותר היה בקבוצה שבה טווח הגילאים היה 17 עד 18. ממצא זה מתיישב עם דבריו של החוקר בן טולילה המופיעים בעמ' 273. ב-3 הקבוצות מתוך 4 הקבוצות הנחקרות חולקו השאלונים בתאריך 25/1/19, ורק בקבוצה ה-1 הם חולקו כחודש לאחר מכן. 2% מהנחקרים לא שיתפו פעולה באופן מלא. במשפט 13 בשאלון הופיעו 5 מילים לביצוע. 5 המילים בוצעו באופן מושלם.
שאלה 3 (20 נקודות)
תקנו את המשפטים שלפניכם. שימו לב לצירופי הסמיכות, למילות היחס, להתאם הדקדוקי ולסדר המילים.
כינוס הממציאים השנתי של ישראל נועד ליזמי וממציאי העתיד. הכינוס נערך במתכונת פתוחה הנועדה לכל יזם בכל שלב. קיומה של חברה יצירתית תומכת היא היעד שלנו. בכינוס אפשר להתרשם ולצפות בתצוגה של המצאות החדשות. בכינוסים שלנו באים לידי ביטוי חדוות היצירה ונחישות הרוח. אנחנו כאן בכדי להגשים חלומות. במידה ואתם מעוניינים להשתתף בכינוס, הירשמו באתר שלנו. מחר ההרשמה לכינוס תתחיל בשעות הבוקר המוקדמות.
שאלה 4 (40 נקודות)
לפניכם שני מאמרים. קראו אותם וענו על כל הסעיפים א-ג.
א. נסחו במילים שלכם את הטענה המרכזית של כל אחד מהכותבים. (6 נקודות)
ב. כתבו את הרעיונות המרכזיים של כל אחד מהטקסטים כולל המסקנה של כל טקסט (=המהלך הלוגי). (14 נקודות)
ג. כתבו חיבור בהיקף של עמוד שימזג את שני הטקסטים בהתאם לשאלה הקושרת שניסחתם ובהתאם לנקודות ההשוואה שבחרתם. (20 נקודות)
שימו לב! עליכם להקפיד על מבנה החיבור – פסקת פתיחה, פסקות גוף ופסקת סיום, ועל כתיבה בהתאם לכללים הלשוניים – פיסוק, סדר מילים, מילות יחס וכו'.
טקסט א: "חדשות כזב": קיצור תולדות ה"פייק ניוז"
מאת הגר בוחבוט, 2018
האקדמיה ללשון העברית אישרה את החלופה העברית "חדשות כזב" לאחד הביטויים הלועזיים השגורים ביותר בשנים האחרונות — "פייק ניוז". אבל חדשות כזב היו כאן זמן רב לפני הרשתות החברתיות ולפני אתרי האינטרנט המפוברקים. מה השתנה מאז?
מן "הברווזים העיתונאיים"1 הידועים לשמצה עד היום: ב־25 באוגוסט 1835 פורסם אחד תחת הכותרת "תגליות אסטרונומיות שגילה לאחרונה סר ג'ון הרשל" פִרסם עיתון ניו־יורקי סדרה של מאמרים "מדעיים", המתארים לכאורה גילויים חדשים על החיים בירח: עטלפים דמויי אדם, קרקע עשויה אבני בזלת ועליה פרחים אדומים, עצי ירח ותיאורים מופרכים נוספים.
ה"חדשות" מהירח הוצגו באופן שנועד לַשוות להן מידה של אמת. שמו של האסטרונום המוכר ג'ון הרשל כיכב בכותרת אף על פי שלא היה לו קשר לפרסום, המאמרים הוצגו כאילו נלקחו מכתב עת מדעי, הובאו בהם נתונים כמותיים רבים ובצידם תיאור של הטלסקופ ששימש לגילוי. כל אלה העניקו לקוראים תחושת ודאות באשר לאמיתות הפרסום, והחדשות הופצו במהרה — תחילה בארצות הברית, ולאחר מכן גם באירופה. עד לסגירת העיתון בשנות החמישים של המאה ה־20 לא פורסמה בו התנצלות על הפרסום השקרי.
המונח "חדשות כזב" כולל קשת רחבה של הטעיות ובְדיות — כתבות שהן המצאה מוחלטת, שינויים מגמתיים של חלקים מסוימים בכתבה וכתבות שהן סאטירה מוחלטת, אבל כזאת שהקוראים אינם חשים בה אלא רואים בה ידיעה אמיתית. אולם הטכנולוגיה הוסיפה נדבך לחדשות הכזב: היא הפכה אותן לוויראליות.
המנגנונים של הרשתות החברתיות תוכננו להפיץ מידע בתפוצה רחבה ככל האפשר. באמצעות שיתוף מהיר, הפצה של קישורים ומעבר מהיר בין פלטפורמות המשתמשים נהנים מזמינות גבוהה של מידע על כל סוגיו. ברשתות החברתיות המשתמשים נחשפים לסיפורים שחבריהם קראו ושיתפו (מכיוון שהאצבע קלה על כפתור השיתוף), וקשה לדעת מה מגיע ממקור חדשות אמין, ומה המצאה מוחלטת. יש המייחסים להפצתן הנרחבת של חדשות כזב באמצעות ענקיות הטכנולוגיה השפעה על אירועים פוליטיים, כגון הבחירות לנשיאות ארצות הברית, משאל העם בבריטניה בנוגע ל"ברקזיט"2 או הבחירות לנשיאות צרפת.
בזמן האחרון נעשה שימוש מגמתי במושג "חדשות כזב" בכל פעם שמנהיג כלשהו מנסה להדוף ביקורת המופנית כלפיו. מנהיגים מאשימים בעקביות גופי תקשורת ומדיה בהפצת "פייק ניוז" כאשר מתפרסם סיפור חדשותי שאינו תואם את עמדותיהם, ובכך הם מערערים את הלגיטימיות של גופים אלה.
חדשות כזב מופצות כמובן גם בטלפונים החכמים. יישומון המסרים הפופולרי "ואטסאפ" נאלץ לשנות את האופן שבו מוצגות הודעות מועברות, לאחר שבהודו הובילו ידיעות כוזבות על חוטפי ילדים למקרי אלימות מזעזעים בקרב אזרחים.
ענקיות הטכנולוגיה נמצאות היום במרכזו של קרב על האמת: הן מואשמות בצנזורה ובהשתקה מצד אחד, ובאוזלת יד מצד אחר. הן מצידן מציגות יוזמות שונות שנועדו לסייע למשתמש להפגין מידה של ספקנות וביקורת על תכנים שמופצים ברשת. אחרי הכול, המפתח להתמודדות עם חדשות הכזב הוא בחינוך לאוריינות דיגיטלית.3
1 ברווז עיתונאי — כינוי לידיעה עיתונאית שאינה מבוססת על עובדות.
2 ברקזיט – פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי.
3 אוריינות דיגיטלית — היכולת של האדם להבין את סביבת המחשב והאינטרנט ולהשתמש בה נכון תוך הקפדה על כללי התנהגות; פיתוח כישורי חשיבה ביקורתית ויכולת מציאת מידע, הערכתו והבנתו. האוריינות הדיגיטלית מאפשרת לאדם לנצל ביעילות את יתרונות הטכנולוגיה ולהישמר מסכנות אפשריות.
טקסט ב: שיטות בדוקות לזיהוי "פייק ניוז"
מאת אביטל לב, 2017
הדרך שבה אנו צורכים מידע השתנתה מרגע כניסתו של האינטרנט לחיינו. המידע, שבעבר היה מגיע אלינו מן העיתון או ממבזקי החדשות ברדיו ובטלוויזיה בשעות קבועות, מגיע היום בזמן אמת ממגוון עצום של מקורות — מאתרי חדשות גדולים וממוסדים, אך גם מבלוגים פרטיים ומאתרים של חברות מסחריות, מפוליטיקאים ומן המדיה החברתית.
עם הצריכה האין־סופית של המידע, גם ייצור המידע והפצתו נעשים קלים יותר, במיוחד בזכות המדיה החברתית. אולם ברשתות החברתיות, שלא כמו באתרי החדשות הממוסדים, רמת הפיקוח על איכות התוכן ואמינותו נמוכה מאוד. אמינותם של חלק מהתכנים המופצים כיום ברשת מפוקפקת, וחלקם כוזבים ומטעים. על המצע הזה צמחה התופעה המקוונת הבולטת והמטרידה: חדשות כזב.
חדשות כזב הן חדשות מזויפות שמופצות במכוון לְשם השגת רווח כלשהו. הרווח יכול להיות כלכלי, פוליטי, חברתי או תדמיתי. השיתוף ברשתות החברתיות מאפשר לידיעות שקריות להתפשט ולהפוך לוויראליות בקצב שאי אפשר לרסן אותו. הן זוכות לשיתופים, לצפיות ולאזכורים רבים. היקף הידיעות המזויפות הולך וגדל, והן מחלחלות לכל תחום — פוליטיקה, כלכלה, ספורט, ביטחון ועוד.
שנת 2016 הייתה שעתן הגדולה של חדשות הכזב. הן השפיעו על המאורעות הגדולים של השנה, למשל על מערכת הבחירות בארצות הברית ועל הברקזיט בבריטניה: ככל שגבר המתח בין המחנות היריבים, התרבו הידיעות הכוזבות על שני הצדדים.
על אף תפוצתן הנרחבת של חדשות כזב ומראית העין של ידיעה אמיתית, אפשר בהחלט לזהות אותן, או לפחות לחשוד בנכונותן. כדי לעשות זאת מספיקים חשיבה ביקורתית ושיקול דעת. בידיעות כוזבות יהיו בדרך כלל כמה תמרורי אזהרה, שאפשר לסווג אותם לארבע קטגוריות עיקריות: מקור הידיעה, זהות המחבר, כותרת הידיעה ותוכן הידיעה.
מקור הידיעה: בִּדקו אם הידיעה פורסמה באתר חדשות מהימן, בררו את פרטי האתר, מי מפעיל אותו, מהי מטרתו, מהי היסטוריית הפרסומים שלו. כמו כן כדאי לבדוק אם האתר אינו מנסה להתחזות באמצעות שמו לאתר חדשות, למשל BBG במקום BBC.
המחבר: בררו באמצעות מנועי החיפוש את זהותו של כותב הידיעה ואת פרסומיו בעבר.
הכותרת: בדקו את הקשר של כותרת הידיעה לתוכנה. שימו לב אם הכותרת דרמטית, מפחידה, מעצבנת במיוחד, לא ריאלית או אפוקליפטית. כל אלה הם תמרורי אזהרה שאמורים לעורר בכם ספק.
תוכן הידיעה: בדקו אם התוכן הגיוני ואינו מצחיק מדי או מעניין באופן מחשיד; בדקו אם יש בידיעה קישורים למקורות תומכים מהימנים ואם הידיעה מופיעה באתרים גדולים ומהימנים. כמו כן בדקו את תאריך פרסום הידיעה ואם יש הסתייגויות בנוגע לאחריות לאמיתות הפרטים.
צריכת מידע מהרשת נהייתה חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, אך בצד התרומה האדירה של המידע החיוני שאנחנו מפיקים מהאינטרנט, גם החדשות המסולפות הן כיום חלק מן ה"חבילה". אולם החדשות הטובות הן שכל אדם יכול לזהות את הידיעות הכוזבות באמצעות קריאה ביקורתית ותשומת לב לפרטים. נדרשים רק ערנות ותרגול.
בהצלחה!
