האוניברסיטה הפתוחה
שאלון בחינת גמר
הקורס: 13012 – אתיקה בעסקים
מועד 84, סמסטר 2018ג | כ"ט בתשרי תשע"ט, 8 באוקטובר 2018
משך הבחינה: 3 שעות
מבנה הבחינה
בבחינה שני חלקים.
חלק א: שאלה מרכזית אחת (40 נקודות לתשובה מלאה; סה"כ נקודות לחלק זה 40).
חלק ב: עליכם לענות על שלוש השאלות בחלק זה (20 נקודות לתשובה מלאה; סה"כ נקודות לחלק זה 60).
חומר עזר: כל חומר עזר מותר בשימוש. אסור בשימוש כל מכשיר אלקטרוני שבאמצעותו ניתן לאצור מידע, לרבות מכשיר טלפון נייד, מחשב נישא, שעון חכם וכד'.
חלק א
שאלת חובה. 40 נקודות לתשובה מלאה. 40 נקודות לחלק זה.
שאלה 1
קראו את הקטע וענו על השאלות שאחריו:
לאחרונה הנפיקה חברת גלוברנדס את מניותיה בבורסה והחלה להיסחר. החברה היא יבואנית המפיצה מוצרי טבק, כמו: ווינסטון, קנט, קאמל, לאקי סטרייק וטבק לגלגול. בין המשקיעים הגדולים בחברה נמנית חברת הביטוח הפניקס שהשקיעה 30 מיליון ₪ בהנפקה. ההשקעה מעוררת תהייה: מצד אחד הפניקס מוכרת ביטוחי בריאות לציבור (הכוללים פוליסות למימון תרופות וטיפולים למחלות קשות), ומצד שני היא רוכשת מניות של חברה המשווקת סיגריות – מוצר שנחשב סיכון בריאותי מוכח הניתן למניעה.
עובד על-פי הכתבה: "מופרך כמו שזה נשמע: חברת ביטוח בריאות משקיעה בהפצת סיגריות", מאת אסא ששון ורוני לינדר-גנץ. מתאריך 4 ביוני 2018, אתר TheMarker.
א. (25 נקודות) האם ניתן להצדיק את ההחלטה של חברת הפניקס להשקיע בחברת גלוברנדס? בחנו את תשובתכם על-ידי יישום שלושה מבין עקרונות המוסר המשמעותיים לנושא. התבססו על פרק ט' בספר הקורס – עקרונות מוסר בעסקים.
ב. (15 נקודות) בעת המהלך, יצאו תנועות עולמיות וגופי בריאות בינלאומיים בקריאה לחברות עסקיות לא להשקיע במניות של חברות טבק כדי למנוע את נזקי העישון ולקדם את העולם לעידן נקי מעישון. האם ניתן להצדיק את קריאת הארגונים הללו על-פי המודל הקלסי? נמקו את מסקנתכם. התבססו על פרק י' בספר הקורס – מודלים של ממשל תאגידי.
חלק ב
עליכם לענות על שלוש השאלות 2–4. 20 נקודות לכל תשובה מלאה. סה"כ משקל חלק זה 60 נקודות.
שאלה 2
קראו את הקטע וענו על השאלה שאחריו:
אחרי הביקורת על הדרך שבה גוגל, פייסבוק ואפל גרמו לנו להתמכר לטכנולוגיה, כולן משיקות כלים ואפליקציות להורדת הצריכה. לדוגמה, אפל הציגה בכנס המפתחים השנתי האחרון שלה כלים שייכללו בגרסת מערכת ההפעלה הבאה של האייפון המאפשרים לעקוב, לשלוט ולהגביל את הזמן שאנו מבלים בעיסוק במכשיר ולהפחית את הסחת הדעת. גוגל הקדימה אותה בחודשים ספורים כאשר הכריזה כי בגרסת האנדרואיד הבאה ייכללו כלים כאלה.
בשנת 2017 התחילו ענקיות התקשורת לספוג יותר ויותר ביקורת ציבורית על הדרך שבה הן גורמות לנו להתמכר למכשירים ולאינטרנט. אחד המבקרים הבולטים יצא בקריאה כי "הסמארטפונים חוטפים את התודעה שלנו" והקים תנועה שתקדם שימוש נבון יותר בטכנולוגיה. ואכן, רבים מתייחסים למהלכים הללו כאל צעדים שנועדו לצורכי שיפור תדמית בלבד. לדעתם, גוגל, פייסבוק ואפל מנסות להוכיח שהן למדו מהטעויות ורוצות לעזור לנו להיגמל מההתמכרות. כך הן מקלות את הלחץ והביקורת, מה עוד שמדובר באמצעים שסיכויי היעילות שלהם בהורדת ההתמכרות לסמארטפונים – קלושה.
עובד על-פי הכתבה: "הגיע הזמן לגמילה", מאת שגיא כהן. מתאריך 6 ביוני 2018, ממון, "ידיעות אחרונות".
אילו חולשות של הסביבה החברתית כתחליף מוסר ניתן לזהות בקטע המוצג בשאלה? התבססו על פרק ה' בספר הקורס – הסביבה החברתית כתחליף מוסר.
שאלה 3
המחישו את החולשות המרכזיות של תוכניות האכיפה כגורם מרסן של ארגונים עסקיים באמצעות האירוע: יישום תקנות סרבנס-אוקסלי בישראל. התבססו על פרק ו' בספר הקורס – תוכניות אכיפה בארגון כתחליף מוסר ועל האירוע הנלווה ליחידה 6.
שאלה 4
קראו את הקטע וענו על השאלה שאחריו:
לנוכח המודעות הגוברת והולכת בציבור לצורך בהגנת הסביבה מפני תעשיות מזהמות ובזבוז משאבי טבע, נוטים תאגידים עסקיים להצהיר על פעילות עסקית המשלבת אחריות סביבתית, אלא שלעיתים קרובות מסתבר כי "המהפכה הירוקה" היא רק למראית עין, ומדובר במה שמכונה Green washing – ניסיון של תאגידים הפוגעים בסביבה לצבוע ב"ירוק" את פעילותם העסקית ובכך ליצור תדמית חיובית בציבור. זאת על-ידי הטעיה והסתרה של מידע; הצהרות בלתי מוכחות או לא רלוונטיות; אי בהירות בנתונים ועוד.
הגדירו את הבעיה המוסרית אשר בפניה ניצבים מנהלי תאגידים המאמצים מדיניות המגנה לכאורה על הסביבה, והציעו לה פתרון בעזרת יישום מודל בעלי עניין. התייחסו בתשובתכם לשלוש הרמות לניתוח מודל בעלי עניין: הרמה האמפירית, הרמה האינסטרומנטלית והרמה הנורמטיבית. התבססו על פרק י"א בספר הקורס: מודלים של ממשל תאגידי.
בהצלחה!
