האוניברסיטה הפתוחה
ט"ו בתמוז תשפ"ב
14 ביולי 2022
סמסטר 2022ב
10558 / 1
מס' שאלון – 149
מס' מועד 71
שאלון בחינת גמר
10558 – ביטחון סוציאלי
משך בחינה: 3 שעות
מבנה הבחינה:
בבחינה שני חלקים:
חלק א:
עליכם לענות על שתי השאלות 1-2.
70 נקודות לחלק הזה.
חלק ב:
עליכם לענות על שאלה 3.
30 נקודות לחלק זה.
בהצלחה !!!
חלק א (70 נקודות)
יש לענות על שאלות 1-2.
קראו את קטע הכתבה הבא וענו על שני סעיפי שאלה 1 המופיעים אחריו.
הר הקצבאות מאיים על היציבות הכלכלית של מדינת ישראל
מעובד מתוך מאמר דעה של אלי שני (גלובס, 21.02.2022)
לפי נתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל, תשלומי העברה (קצבאות) של הביטוח הלאומי הסתכמו ב 2021 ב 119.6 מיליארד שקל. איך הגענו לכאלו סכומים גבוהים? בשנים האחרונות בוצעו שלוש רפורמות גדולות: הגדלת קצבת הסיעוד ואפשרות לקבל כסף במקום שירותי סיעוד, הגדלת קצבאות הנכות והגדלת קצבאות השלמת הכנסה לקשישים. למשל, תשלומי הביטוח הלאומי לקצבת סיעוד הוכפלו מ 5.7 מיליארד שקל ב-2018 ל-11.4 מיליארד שקל ב-2021. הבעיה – מדינת ישראל סיימה את 2020 ו-2021 בגרעון תקציבי ענק למרות שהכנסות המדינה ממסים היו גבוהות, וזאת בגלל הגידול בתשלומי העברה של הביטוח הלאומי לקצבאות השונות, מצד אחד, וירידה בהכנסות הביטוח הלאומי (מגבייה מעובדים ומעסיקים) כתוצאה מהירידה בתעסוקה, מצד שני.
ולכן אי אפשר להמשיך ולחלק קצבאות בנדיבות. למשל, בעקבות עדכון השלמת הכנסה לזקנים, קצבת הזקנה המוגדלת (עם השלמת הכנסה) עלתה ל 3,700 שקל לחודש, שזה 1,500 שקל מעל קצבת הזקנה הרגילה המקסימלית. זה סכום שהוא הרבה מעל מינימום לקיום, בעיקר אם לוקחים בחשבון שבנוסף לכך מקבלי קצבת הזקנה המוגדלת זכאים לסבסוד שכר דירה, שגם זה גדל, או לדיור ציבורי, וגם להנחות בחשמל, בתרופות ובטיפולים רפואיים.
בעיה נוספת היא שהמדיניות כיום מעודדת אנשים לא לעבוד. כשבישראל החינוך כמעט חינם, הבריאות כמעט בחינם, גובה קצבת הזקנה עם הבטחת הכנסה למי שלא עבד גדל, קצבאות הסיעוד והנכות עולות – אז גם מספר האנשים שלא עובדים מבחירה ומעדיפים להסתמך על קצבאות גדל. אזרח בגיל העבודה יכול לא לעבוד ולא לדאוג מכך שלא תהיה לו פנסיה או שהפנסיה שלו תהיה נמוכה מאוד (אם יעבוד באופן חלקי), או מכך שלא יהיו לו חסכונות בבנק, כי הוא יודע שיש לו סיכוי מעולה לקבל בהמשך את קצבת הזקנה המוגדלת.
כך, שמצד אחד האוכלוסייה כולה מזדקנת, מה שמגדיל את מספר הזכאים לקצבאות זקנה וסיעוד, מצד שני יש פחות אנשים בגיל התעסוקה על כל אדם מבוגר. האם יהיו למדינה מספיק הכנסות בשביל לממן את הגידול בקצבאות ובהוצאות הבריאות? מדיניות כלכלית, שמעודדת עבודה וחיסכון לפנסיה, ומקטינה הסתמכות על קצבאות, היא המפתח לשמירה על היציבות הכלכלית בישראל. בהמשך לכך, נכון יותר לעשות מבחני הכנסה לקצבאות כמו זקנה וילדים, שכיום ניתנות בלי מבחנים. אין סיבה להעביר קצבאות אלו למי שלא באמת זקוק להן, מה שיקטין עוד את ההוצאות.
שאלה 1 (35 נקודות)
(25 נק') א. נתחו את העמדה המוצגת בקטע למעלה – עמדה של איזה משטר רווחה (ליברלי, שמרני, או סוציאל-דמוקרטי) מייצג הקטע? – נמקו תשובתכם באמצעות מאפייני המשטר המסוכמים בטבלה שבעמ' 250. התייחסו בתשובתכם לכל המאפיינים הרלוונטיים לקטע, הדגימו באמצעות ציטוט מתאים מתוך הקטע.
(10 נק') ב. לאילו שני משתנים רב-ממדיים (השינויים) המפורטים בפרק 4, תת פרק 2 (עמ' 287 – 304) ניתן לקשר את המתואר בקטע למעלה?
יש לקשר לשני המשתנים/שינויים הרלוונטיים ביותר. יש לנמק ולהסביר מדוע הם קשורים למתואר בכתבה באמצעות חומר הלימוד והכתבה.
קראו את קטע הכתבה הבא וענו על שאלה 2 המופיעה אחריו.
המדינה מפקירה את הדיור הציבורי: "אין רחמים, שולחים אותי לרחוב"//
מחאה בדיור הציבורי: דמי הוועד עלו – ודיירי עמידר נכנסו לחובות
מעובד מתוך הכתבות של הדר גיל-עד (Ynet, 23.12.2021; 7.4.2022)
כבר למעלה מעשור ממתינה אסתר (55), אם יחידנית לחמישה, לדירה בדיור הציבורי. באחרונה הודיעו לה שבזמן שהיא חיכתה לדירה, ילדיה גדלו, ולכן היא איבדה את זכאותה ואינה עומדת עוד בקריטריונים, זאת למרות שהיא מוכרת בביטוח הלאומי כנכה 100% עם אי-כושר עבודה. "המדינה הזו גמרה אותי", היא אומרת בכאב, "אני לא מסתדרת כלכלית, יש לי חובות והוצאה לפועל. כבר כמה חודשים לא שילמתי שכירות ואני בקושי מחזיקה את הראש מעל המים. המצב הנפשי שלי מתחיל להתערער. אני לא יודעת לאן אלך ויש לי חרדות ופחדים. אין להם רחמים, הם שולחים אותי לרחוב".
אסתר היא אחת ממאות אלפי אנשים שאינם עומדים בקריטריונים לזכאות, אשר לא השתנו כמה עשרות שנים בחסות הייבוש הסדרתי של מערך הדיור הציבורי. הקריטריונים הנהוגים בעייתיים: התניית דיור ציבורי בכך שהמבקש זכאי להבטחת או להשלמת הכנסה – דרישה המונעת זכאות מאנשים שמרוויחים שכר מינימום, וגם מונעת מאנשים מתחת לקו העוני לצאת לעבוד מחשש שיאבדו את זכאותם; זכאות רק לנכים רתוקים ולא לנכים אחרים, גם עם 100% נכות; אם יחידנית עם שלושה ילדים זכאית, יחידנית לשניים – לא; אישה שמקבלת מזונות לא זכאית.
"הקריטריונים ההזויים הללו נועדו להסתיר את הנתונים האמיתיים לגבי משבר הדיור הציבורי – למעשה יש 210 אלף משפחות שאינן יכולות אפילו לחלום על רכישת דירה, ובקושי עומדות בתשלומי שכר הדירה החודשיים", אומר דני גיגי, מקדם מדיניות בפורום הדיור הציבורי. "כך מציגים מקבלי ההחלטות מצג שווא כאילו מדובר בבעיה קטנה של כמה אלפי משפחות זכאיות, בעוד שמדובר בבעיה ענקית של משפחות שנזרקו מהתור באמצעות הקריטריונים ההזויים. אין היגיון בכך שיכפו על אנשים להיות מובטלים ולחיות חיי עוני תמידיים כדי לקבל זכאות, או שיגידו לאישה תעשי עוד ילד כדי לזכות בדירה ציבורית".
"במצב שנוצר הקריטריונים אינם משקפים את המציאות ואוכלוסיות רבות, שאין להן שום פתרון דיור ראוי אחר, נידונות לחיים של עוני קשה, ניתוק חברתי ואבטלה. המדינה חייבת להפסיק להתעלם ממצוקת הדיור הקשה של האוכלוסיות שנופלות מחוץ להגדרות הזכאות. הקריטריון היחיד שצריך לעמוד כנגד הזכאות הוא רף ההכנסה".
האבסורד הוא, שגם לאחר הפעלת קריטריונים הזויים אלו, לא כל הזכאים העומדים בהם זוכים לקבל דירה. "אין תכנית לרכישה או דאגה לדיור ציבורי שיספק את הצרכים. הסיוע לשכר דירה לא מספק וצריך לטפל גם בו. ולמרות זאת, יש לא מעט דירות דיור ציבורי שהוסבו לשימושים אחרים וצריך להחזיר אותן לדיור הציבורי לטובת הזכאים שממתינים. מדובר במחדל של שנים. היינו מדינה ענייה שבנתה דיור ציבורי ונהיינו מדינה עשירה שהורגת את הדיור הציבורי. אני מקווה שנשנה את המדיניות הזו", אמר.
נפגעת נוספת מהמצב היא נעמי (46), אם יחידנית לארבעה, שמנסה כבר כמה חודשים לטפל בבקשתה לדיור ציבורי, והתהליך המסורבל והארוך מרחיק אותה מהפתרון. "אני גם ככה בקושי סוגרת את החודש. אני במינוס קבוע והלוואות. אם אצטרך להמשיך ולשלם שכירות לא יישאר לי כסף לאוכל לילדים. זה אבסורד. כבר חודשים שאני על כדורי הרגעה. לא יודעת אם מחר לילדים שלי יהיה איפה לגור. איך אני יכולה לטפל בהם כשאני כל הזמן בחרדות".
"מעבר לכך, מי שכבר מתגוררים בדיור הציבורי מוצאים עצמם לעיתים קרובות חיים בתנאים מחפירים בגלל הזנחה פושעת של החברות המשכנות ושל משרד השיכון", אמר דני גיגי. ירון הופמן-דישון, חוקר במרכז אדוה, הסביר כי מצב התחזוקה הלקוי של הדירות משקף את האופן שבו המדינה רואה את הדיור הציבורי, "כמדיניות סעד לעניים", לדבריו. "בחמש השנים האחרונות נרשמה שוב ירידה משמעותית בסעיף התחזוקה של הדיור הציבורי בתקציב המשרד ל 2021, שעומד על 100 מיליון שקל ל 52 אלף דירות, רובן ישנות מאוד".
והיכן שכבר כן משפצים, משיתים על הדיירים עלויות חדשות שידם אינה משגת. לפני כשמונה שנים בניין דיור ציבורי של עמידר בשכונת נווה שרת בתל אביב שופץ במסגרת מיזם התחדשות עירונית, אך מאז שחזרו הדיירים לבניין, החלו לצבור חובות של אלפי שקלים בשל עליית תשלומי ועד הבית. סטלה סיפרה כי "בתור נציגת ועד השכונה, שמייצגת את הדיור הציבורי, הסברתי לעמידר שהמצב הכלכלי שלנו לא ישתנה. אמרתי, שאין להם סיבה לנהל מולנו את הקרב הזה כי אין לנו מאיפה לשלם 500 שקלים לחודש. הבאתי ניירת רפואית ופירוט הכנסה של כל הדיירים, אבל הם לא מוותרים".
לפני כמה שבועות פנתה הממונה על הדיור הציבורי בתל אביב איילת הלברשטט לסיוע המשפטי של עמידר ולמשרד השיכון, בבקשה למחוק את החובות ולהחזיר את דמי ועד הבית לסכום המקורי של 50 ₪ לחודש. הלברשטט אמרה כי "מדובר באוכלוסיות אשר מתקיימות מקצבאות נכות וזקנה, יש פה ניצול של חוסר הידע של האנשים לגבי זכויותיהם כדיירי הדיור הציבורי".
שאלה 2 (35 נקודות)
אילו מטרות ממגוון מטרות מדינת הרווחה של ישראל, האסטרטגיות והאינסטרומנטליות, ומטרות המשנה שלהן (אברהם דורון, עמ' 102 – 107) מושגות, מושגות חלקית, או נפגעות, בכל הקשור במדיניות הקשורה בהכשרות של מובטלים, כמתואר בכתבה למעלה?
בתשובתכם התייחסו לכל המטרות (ומטרות המשנה) הרלוונטיות לכתבה. לגבי כל מטרה/מטרת משנה רלוונטית הסבירו אותה על בסיס חומר הלימוד, נמקו מדוע היא מושגת/נפגעת על פי הכתבה, וכן הדגימו באמצעות ציטוט ממוקד מתוך הכתבה.
חלק ב (30 נקודות)
ענו על שאלה 3.
שאלה 3 – ניתוח זכויות סוציאליות (30 נקודות) – יש לנתח את כל שלושת המקרים.
חובה לנמק את התשובה באופן מלא, ועל בסיס החקיקה ו/או הפסיקה הרלוונטיות, תוך ציון שם החוק והסעיף/ים הרלוונטי ו/או הפסיקה הרלוונטית. כחמש שורות לנימוק.
א. יפית עבדה במשך חמש שנים כמנהלת סניף גדול ועמוס לקוחות ברשת סופרמרקטים, ברחוב הקרוב לביתה במרחק הליכה, ואז ילדה את בתה השלישית. כשבוע לפני חזרתה מ 15 שבועות של חופשת הלידה, פנה אליה מנכ"ל הרשת ואמר לה כי הם מאוד מרוצים מתפקוד המנהל שהחליף אותה במהלך חופשת הלידה, ולכן כאשר תחזור היא תועבר לנהל סניף אחר של הרשת, בעיר קרובה. יפית טענה שאינם יכולים לעשות זאת, כיוון שהסניף שאליו אמורה לעבור הוא במיקום פחות טוב עבורה ומהווה הרעת תנאים יחסית לתפקידה לפני הלידה. המנכ"ל טען כי זו זכותה המלאה של ההנהלה לקבוע היכן יפית תעבוד ואם היא מסרבת, היא תפוטר לאלתר.
מי מהם צודק? ומדוע? יפית / המנכ"ל / שניהם / אף אחד מהם.
נמקו על בסיס החקיקה ו/או הפסיקה המתאימה.
ב. אתי, בת 64, פרשה לפני מספר שבועות מעבודתה במפעל. היא מקבלת קצבת זקנה בגובה המקסימלי (כ 3200 ₪ לחודש) והפנסיה החודשית שלה מזערית (כמה מאות ₪ לחודש) מאחר ולא חסכה לפנסיה רוב שנות עבודתה. מוטי, בעלה, בן 63, עובד באופן חלקי בתיקון מכשירי חשמל. השכר שלו נמוך מאוד. מכיוון שמאז שאתי הפסיקה לעבוד, ההכנסה החודשית שלהם מאוד נמוכה והם חוששים שיכנסו לחובות, החליטו אתי ומוטי לגשת לביטוח לאומי ולתבוע הבטחת או השלמת הכנסה. אולם, פקיד הביטוח הלאומי טען שאינם זכאים לכך. הם בטוחים שהוא טועה.
מי מהם צודק? ומדוע? אתי ומוטי / פקיד הביטוח הלאומי / שלושתם / אף אחד מהם.
נמקו על בסיס החקיקה ו/או הפסיקה המתאימה
ג. זוהר, בן 37, נשוי, אבא לשני בנים, בני 5 ו 3, מתגורר ביישוב קהילתי בדרום הארץ. במשך 8 שנים הוא עבד בתור מנהל המתנ"ס הקהילתי ביישוב, עד אשר הוחלט לסגור את המתנ"ס, והוא פוטר. לאחר שקיבל דמי אבטלה במשך 65 ימים, הציעה לו פקידת לשכת התעסוקה עבודה כמנהל מתנ"ס בעיר הנמצאת כ 50 ק"מ ממקום מגוריו. זוהר סירב לעבודה מכיוון שלטענתו אין דרך הגיונית להגיע אליה – הוא אינו נוהג, וכדי להגיע בתחבורה ציבורית יהיה עליו ללכת ברגל כעשר דקות לתחנה הקרובה, להחליף 2 אוטובוסים בדרך. אולם, פקידת לשכת התעסוקה טענה שהוא לא יכול לסרב לעבודה שהוצעה, ואם לא יסכים יופסק לו תשלום דמי האבטלה.
מי מהם צודק? ומדוע? זוהר / פקידת לשכת התעסוקה / שניהם / אף אחד מהם.
נמקו על בסיס החקיקה ו/או הפסיקה המתאימה.
בהצלחה!
