בחינת גמר – סוציולוגיה של החינוך – 10485
סמסטר 2024א, מועד 84
מס' שאלון: 113
משך הבחינה: 3 שעות
מבנה הבחינה
בבחינה שני חלקים.
חלק א
עליכם לענות על שתי שאלות מתוך שלוש שאלות 1-3.
משקל תשובה נכונה ומלאה הוא 35 נקודות.
משקל חלק א כולו הוא 70 נקודות.
חלק ב
עליכם לענות על שאלה אחת מתוך שתי השאלות 4-5.
משקל חלק ב כולו הוא 30 נקודות.
חומר עזר: כל חומר עזר אסור בשימוש.
חלק א (70 נקודות)
יש לענות על שתי שאלות מבין שלוש השאלות 1–3.
35 נקודות לכל שאלה; 70 נקודות לחלק זה.
שאלה 1 (35 נקודות)
א. (10 נק') בחרו בשתי פרדיגמות סוציולוגיות מבין שלוש הפרדיגמות, שנלמדו בפרק 2 (פונקציונליזם, קונפליקט, אינטראקציה סימבולית). עמדו על הנחות המוצא המרכזיות של כל דגם.
ב. (25 נק') להלן חלק מכתבה שפורסמה בעיתון "כלכליסט" בתאריך 05.12.23 מאת שחר אילן. קראו את הכתבה והסבירו, כיצד ינתחו את המתואר בה תיאורטיקנים, המייצגים כל אחד משני הדגמים, שהתייחסתם אליהם בסעיף א.
תוצאות מבחן פיז"ה 2023
צריך להיות ברור: המיקום של ישראל במבחני פיז"ה (PISA) היה עלוב במבחנים של 2018 (40) והוא רק קצת פחות עלוב במבחנים הנוכחיים (35). זה אומר שמבחינת הישגי מערכת החינוך שלנו במבחנים החשובים בעולם, שבודקים יכולות חשיבה ושימוש בידע, אנו מדורגים אחרי רוב המדינות המפותחות. יש בכל זאת שתי נחמות: האחת היא שישראל כנראה סבלה פחות מהקורונה, אולי בגלל הגעת החיסונים המוקדמת, ולכן ההישגים שלה דרכו במקום ולא ירדו כמו רוב העולם; השנייה היא שעל אף שהמבחנים של 2022 התמקדו בחשיבה מתמטית והיה חשש גדול מהתבזות של ישראל, זה לא קרה.
הסיבה העיקרית למיקום הנמוך של ישראל היא הפערים הגדולים – פערים בין חזקים לחלשים מבחינה כלכלית-חברתית ובין יהודים לערבים. הפערים בין חזקים לחלשים מבחינה כלכלית עומדים על בין 114 ל-119 נקודות, והם התרחבו במבחן האחרון מאחר שהחלשים דרכו במקום והחזקים השתפרו. גם הלימודים המקוונים בקורונה פעלו לטובת החזקים.
על פי מחקרי פיז"ה, כל 20 נקודות שוות לשנת לימוד, כלומר מדובר בפער ממוצע של 6 שנות לימוד בין תלמידי כיתות ט' משכבות חזקות לחלשות. בבדיקה של פיזור ההישגים, שמעיד על רוחב הפערים, ישראל ממוקמת במקומות השני או השלישי בעולם בשלושת תחומי המבחן. זו דוגמה לנושא שבו עדיף להתרחק מהצמרת העולמית.
כשבודקים את מערכת החינוך הערבית לבדה, התוצאות הן חרפה למדינת ישראל. אם ממקמים את ציוני מערכת החינוך הערבית בטבלה העולמית, היא ניצבת במקום ה-76 מתוך 81 מדינות ומחוזות, כלומר במיקום של חברה מתפתחת, לא מפותחת. הפער הממוצע בין התלמידים היהודים לערבים עומד על 111 נקודות, ששוות ל-5.5 שנות לימוד. ברור שאחד הדברים שתרמו להגברת הפערים הוא העובדה שמערכת החינוך הערבית כמעט הושבתה בתקופת הקורונה. זאת, בגלל המחסור בתשתיות אינטרנט ובמחשבים, ומאחר שהמשפחות חששו לשלוח את הילדים ללימודים. אך מעל הכל, מערכת החינוך הערבית עדיין מוכוונת שינון ולא למידה וחשיבה עצמאית. עד שזה לא ישתנה, התלמידים ייכשלו במבחנים שבודקים יישום וחשיבה עצמית.
גם בחברה היהודית המצב רחוק מלהיות מספק. התחום היחיד שבו מערכת החינוך היהודית היתה מתמקמת במקום באמת טוב (10) הוא הקריאה. במתמטיקה ומדעים הציון הממוצע של היהודים בישראל היה ממקם אותנו רק קצת יותר גבוה מממוצע ה-OECD.
מי שירצה יוכל להתנחם בכך שהפערים בישראל גדלו בין היתר בשל עלייה במספר המצטיינים במתמטיקה. מהודעה של קרן טראמפ לעידוד מצוינות בחינוך עולה שישראל עלתה מהמקום ה-31 במספר המצטיינים במתמטיקה למקום ה-22.
אחת התעלומות הגדולות של מבחני פיז"ה 2022 היא למה הבנות, שהוליכו ב-2018 בכל התחומים, כל כך ירדו בעולם כולו ובישראל בפרט? ההשערה המתבקשת היא שבנות מתקשות הרבה יותר בלימודים מקוונים. בישראל מחזקת את ההשערה הזו העובדה שהבנות החרדיות, שלא למדו באופן מקוון, ירדו פחות מהבנות האחרות.
הטקסט עובד על-ידי צוות הקורס
שאלה 2 (35 נקודות)
א. (10 נק') בפרק 5 הוצגו שתי תיאוריות מתחרות של ריבוד: התיאוריה המעמדית של מרקס ותיאוריית הריבוד החברתי של ובר. סכמו את עיקריה של כל תיאוריה.
ב. (25 נק') להלן חלק מכתבה שהופיעה ב-"Ynet" בתאריך 19.07.23, מאת תמר טרבלסי חדד. קראו את הקטע בעיון והסבירו, כיצד הייתה כל אחת מהתיאוריות, שסיכמתם בסעיף א, מתייחסת לתופעה המתוארת בו. נמקו היטב את תשובתכם.
המקצועות המדעיים בבית הספר דחקו את ההומניים
המקצועות המדעיים והטכנולוגיים הפכו פופולריים על חשבון המקצועות ההומניים – בעיקר מדעי הרוח ה"קלאסיים". כך עולה מדוח משווה שערך משרד החינוך כדי לבדוק שינויים ומגמות בבחירת מגמות הלימוד ברמה מוגברת בין 1993 ל-2021, דור ההורים לעומת דור הילדים. המקצועות שעניינו את דור ההורים, כך נראה, הרבה פחות מעניינים את בני הנוער של המאה ה-21.
הגידול העצום במספר הלומדים מדעי המחשב מובן: המקצוע היה בחיתוליו בשנת 1993. ניכרת עלייה גם בלימודי הפיזיקה והביולוגיה, והיא דרמטית בהרבה בחברה הערבית, שם לומדים 25.5% מהתלמידים ביולוגיה בהיקף של חמש יחידות, לעומת 11.9% בלבד בחברה היהודית. בפיזיקה אחוז הלומדים בשני המגזרים כמעט זהה, אך הגידול במגזר הערבי מאז 1993 דרמטי יותר. בכימיה חלה ירידה בשיעור הלומדים במגזר היהודי, לעומת גידול עצום בחברה הערבית: מ-5% בשנת 1993 ל-19.5% בשנת 2021.
אלה טייטלר, תלמידת כיתה י"ב בתיכון אלון ברמת השרון, היא מאלה שדווקא לומדים ספרות ברמה של חמש יחידות. "אני אוהבת להביע את עצמי דרך כתיבה", היא מסבירה, "אבל הגורם המרכזי לבחירה היה המורה שלימד אותי בכיתה י. הוא העביר את השיעור באופן מעניין. הוא המחיז ושיחק את הדמויות ויצר אצלנו עניין במקצוע".
אלדר גולדרינג, תלמיד י"ב בישיבת בני עקיבא לפיד במודיעין, לומד עשר יחידות מדעי המחשב. "מקצוע המחשבים תמיד עניין אותי", הוא מספר, "וכשהייתי צריך לבחור מגמה לא הייתה בכלל שאלה. אני נהנה מהמקצוע וגם יודע שהוא יוכל לעזור לי בעתיד, כבוגר, בעולם העבודה".
פרופ' דניאל דוויק, דיקנית מדעי הרוח באוניברסיטת בר אילן, מסבירה כי "בעולם המערבי השיח הציבורי הקולני מקדם את הפרסום העצמי והעושר המוחצן. בחוגים מסוימים מדדי ההצלחה נמדדים בעיקר בגודל חשבון הבנק, ולפיכך יש נטייה למקצועות שסביר שיובילו להכנסה מיידית, בטוחה וגבוהה".
אסף צלאל, מנכ"ל משרד החינוך, סיכם: "לבחירת מגמת הלימוד יש משמעות עצומה לעתידם של תלמידי ישראל ולעתידה של מדינת ישראל. במקרים רבים התלמידים בוחרים להמשיך ללימודים אקדמיים ולעיסוק בתחום שאותו בחרו ללמוד בהרחבה בבית הספר. על כן, אנו עושים מאמצים רבים כדי להרחיב את חופש הבחירה לתלמידים ואת מגוון המגמות, ולשפר את איכותן".
נתוני משרד החינוך מלמדים שהמקצועות הבולטים בפופולריות היחסית שלהם בבתי ספר דוברי הערבית, בפערים גדולים מבתי ספר דוברי העברית, הם ביולוגיה, כימיה, מקצועות טכניים בנתיב הטכנולוגי, שפות, וגיאוגרפיה והסביבה (20% עד 35%). לדבריה, בקרב תלמידים בפיקוח הממלכתי דתי בולט היקפם של לימודי יהדות (82%). המקצועות הפופולריים יחסית בבתי ספר דוברי עברית שבפיקוח הממלכתי הם מדעי החברה, אמנויות וספורט.
אפשר לייחס חלק מההבדלים לפערים בהעדפות תרבותיות של קבוצות אוכלוסייה שונות, אך ברור גם שחלקם נובעים מההזדמנויות הדיפרנציאליות הפתוחות לפני תלמידים בעלי רקע חברתי-כלכלי שונה, וכך גם לפני תלמידים שמצאו את עצמם בבתי ספר גדולים יותר או פחות.
עיבוד: צוות הקורס
שאלה 3 (35 נקודות)
שאלה זו מתייחסת למאמר של איילון, "סוגים של בידול בתוכניות לימודים ואי-שוויון בהישגים" (פרק 8).
א. (15 נק') מהו בידול בתוכניות לימודים? הציגו יתרון אחד וחיסרון אחד שלו, המתוארים במאמר.
ב. (20 נק') כיצד בא לידי ביטוי הבידול בתוכניות הלימודים במערכת החינוך בישראל? מהן השפעותיו של הבידול על סוגים שונים של אי-שוויון בישראל?
חלק ב (30 נקודות)
עליכם לענות על שאלה אחת מבין שתי השאלות 4-5.
30 נקודות לחלק זה.
שאלה 4 (30 נקודות)
שאלה זו עוסקת בפרק 4 (בית הספר כסוכן חיברות). ענו על שלושת הסעיפים שלפניכם:
א. (6 נק') הגדירו והסבירו את המושג "חיברות" (סוציאליזציה).
ב. (12 נק') הציגו שלושה סוכני חיברות משמעותיים, והסבירו את חשיבותם ואת אופן פעולתם.
ג. (12 נק') סטיבן ברינט מציג במאמרו שלושה היבטים של חיברות, שאותם מנסה בית הספר להטמיע בתלמידיו. סכמו היבטים אלה בקצרה. האם תוכלו לדרג את שלושת ההיבטים הללו מבחינת חשיבותם לתהליך החיברות של הצעירים בבית הספר? הסבירו את בחירתכם.
שאלה 5 (30 נקודות)
שאלה זו עוסקת בפרק 9 (החינוך הציבורי במאה ה-21). ענו על שלושת הסעיפים שלפניכם:
א. (8 נק') מהי גלובליזציה? כיצד היא משפיעה על מערכת החינוך? עמדו על שתי השפעות לפחות של הגלובליזציה על מערכת החינוך.
ב. (8 נק') מאמרם של יוגב, לבנה ופניגר ("סינגפור במקום כרכור") מציג ביקורת כלפי אחת ההשפעות של הגלובליזציה על מערכת החינוך. מהי אותה ההשפעה? הציגו את הביקורת המופיעה במאמר.
ג. (14 נק') הגדירו את המושגים: "ביזור", "אוטונומיה" ו"הפרטה" ביחס למערכת החינוך. איזה מושג מבין שלושת המושגים האלה פחות רלוונטי, לדעתכם, למציאות של מערכת החינוך הישראלית? נמקו את בחירתכם.
בהצלחה!
