האוניברסיטה הפתוחה
ו' באלול תשפ"ד
9 בספטמבר 2024
סמסטר 2024ב
10485 / 3
מס' שאלון – 114
מס' מועד 98
שאלון בחינת גמר
סוציולוגיה של החינוך – 10485
משך בחינה: 3 שעות
מבנה הבחינה:
בבחינה שני חלקים.
חלק א
עליכם לענות על שתי שאלות מתוך שלוש שאלות 1-3.
משקל תשובה נכונה ומלאה הוא 35 נקודות.
משקל חלק א כולו הוא 70 נקודות.
חלק ב
עליכם לענות על שאלה אחת מתוך שתי השאלות 4-5.
משקל חלק ב כולו הוא 30 נקודות.
בהצלחה!
חומר עזר:
כל חומר עזר אסור בשימוש.
החזירו למשגיח את השאלון וכל עזר אחר שקיבלתם בתוך מחברת התשובות
בהצלחה !!!
חלק א (70 נקודות)
יש לענות על שתי שאלות מבין שלוש השאלות 1-3.
35 נקודות לכל שאלה; 70 נקודות לחלק זה.
שאלה 1 (35 נקודות)
(10 נק') א. בחרו בשתי פרדיגמות סוציולוגיות מבין השלוש שנלמדו בפרק 2 (פונקציונליזם, קונפליקט, אינטראקציה סימבולית). עמדו על הנחות המוצא המרכזיות של כל דגם.
(25 נק') ב. להלן חלק מכתבה שפורסמה בעיתון ״כלכליסט״ בתאריך 01.10.20 מאת עומר כביר. קראו את הכתבה והסבירו, כיצד ינתחו את המתואר בה תיאורטיקנים, המייצגים כל אחד משני הדגמים, שאליהם התייחסתם בסעיף א.
הפסד של דור שלם: המחיר שנשלם על המעבר לשיעורים המקוונים
בקרב חוקרים ומומחים בתחום החינוך, ביטוי המפתח בימים אלו הוא למידה משמעותית. השאלה החשובה היא לא עד כמה התלמידים מצליחים ללמוד מהבית באמצעות זום וטכנולוגיות אחרות, אלא עד כמה הלמידה שלהם מביאה להבנת החומר ומייצרת יכולות ליישומו. האם הם באמת סופגים את חומר הלימוד או פשוט בוהים מול מסך המחשב, בזמן שמחשבותיהם מבלות במחוזות אחרים?
בשבוע שעבר הבאתי את דבריה של פרופ' אינה בלאו מהאוניברסיטה הפתוחה, שציירה תמונת מציאות ורודה במיוחד: היא ראתה מורים שממצים את הטכנולוגיה ומתאימים אליה את השיעורים שלהם, ותלמידים שמפתחים כישורי למידה עצמאית ויכולות נוספות שישרתו אותם עוד שנים בעתיד. אבל לא כולם מסכימים איתה, ויש חוקרים שסבורים שהמצב אופטימי הרבה פחות, ומזהים כבר עכשיו בעיות שהשלכותיהן ילוו את מערכת החינוך, את התלמידים ואת החברה הישראלית בכללותה עוד שנים ארוכות. "זה נזק משמעותי מה שקורה פה", אמרה ד"ר סראב אבו רביעה קווידר מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. "דיברתי אתמול עם הבן שלי, הוא בכיתה י"ב, והוא אומר שאין למידה משמעותית. מערכת השעות לא מלאה, היא קוצצה. יש 21 או 24 שעות לימוד בשבוע במקום 30. על זה התווספו קיצוצים נוספים: במקום שיעור יש מטלה. והמטלות לא כאלו מסובכות, זה לא אותו עומק או אותה רמה, כפי שהייתה לתלמיד כשישב בכיתה. הלמידה המשמעותית מאוד חסרה.
כשאני מספר לה על התפיסה של פרופ' בלאו, היא מצחקקת, ספק בהפתעה ספק בייאוש. "המון ילדים לא עצמאים", היא שוללת את הטענה שלמידה מרחוק מפתחת כישורי למידה עצמאית. "זו תפיסה שמסתכלת על כולם כמקשה אחת ואומרת, שכולם יודעים ללמוד לבד. כמו האמירה שלכולם יש מחשבים וכולם מחוברים לרשת – לא לכולם יש את האמצעים ללמידה מרחוק, בעיקר ביישובים בדואים, ולא כולם יכולים ללמוד עצמאית. יש תלמידים שצריכים את התיווך של המורה. בלמידה מרחוק הרבה מהנטל נופל על התלמיד ועל ההורים. אני מדברת עם קולגות שלי שמספרים לי, שיש ילדים שצריכים הסבר נוסף. ילד שלא יודע לשאול הולך לאיבוד. הוא צובר פערים, וכשהפער הולך ומחריף, בסופו של דבר נראה פליטה ממערכת החינוך".
לדברי אבו רביעה קווידר, כבר בסוף השנה הנוכחית תסבול מערכת החינוך מנשירה גדולה של תלמידים: "אלו תלמידים שכיום לא משתתפים בשיעורים המקוונים. אלה אותם תלמידים שגם בסגר הראשון לא השתתפו, כי לא היה להם חיבור לאינטרנט. בסגר הזה מתווספת בעיה חדשה של התרופפות המוטיבציה. הלמידה מהבית היא לא במסגרת לימודית ובית ספר. החוקים בבית יותר רופפים, בית זה לא מסגרת של למידה, אין אווירה של לימודים. התכנים הצטמצמו וגם הזמינות. יש מורים שלא מלמדים בזום, רק שולחים חומרים ומצפים שתתרגל לבד. איפה ההקניה של חומר חדש? אי-אפשר לבקש מילד שילמד את עצמו לבד, במיוחד בנושאים כמו מתמטיקה, פיזיקה ומקצועות מדעיים אחרים".
"אני רואה נשירה. יש ילדים במגזר הבדואי שרואים שזה לא עובד ומעדיפים לצאת לעבוד. בני 13 ו-14 יוצאים לעבוד כי אין להם כלים או ציוד ללמוד. יש פה הפסד של דור שלם, הדור לא ילך וישתבח, אלא ילך וידרדר. הוא לא יחזור. גם אם יחדשו את הלימודים, הפערים שנוצרו עכשיו יישארו. הילד אולי יישב בכיתה, אבל תהיה נשירה סמויה. הוא יגיע לסירוגין ולאט לאט ייפלט מהמערכת. הוא ימצא את עצמו במשרות לא סדירות בשכר נמוך, ייכנס יותר למעגל העוני, יגדיל את האוכלוסיות המשבריות יותר שהן במצוקה. אלו לא ילדים שילכו ויוסיפו למשק, הם יהפכו למבוגרים שיהיו נטל על החברה ועל המשק".
"עבור ילד ממשפחה מבוססת, עם הורים משכילים שיכולים לחשוב על העתיד שלו, אפשר להשלים בכסף את מה שהוחסר. אבל מה עם הורים שאין להם? הילדים האלו ייפלטו לשוק העבודה ואנחנו נמנע מהם את הזכות להשכלה גבוהה, את הזכות להשתלב בשוק העבודה כאנשים שווים".
הטקסט עובד על-ידי צוות הקורס
שאלה 2 (35 נקודות)
(10 נק') א. בפרק 9 הוצגו שתי אידאולוגיות פוליטיות מתחרות: סוציאליזם מול ליברליזם-קפיטליזם. סכמו את עיקריה של כל אידאולוגיה, וציינו שני הבדלים בין מדיניות חינוכית, המבוססת על תפיסה סוציאליסטית לבין מדיניות חינוכית, המבוססת על תפיסה ליברלית.
(25 נק') ב. להלן חלק מכתבה שפורסמה באתר ״Ynet״ בתאריך 08.11.21 מאת חן ארצי סרור. קראו את הקטע בעיון והסבירו, כיצד הייתה כל אחת מהאידאולוגיות הללו מתייחסת לתופעה המתוארת בו, בהתאם לערכי היסוד שמאפיינים אותן.
אולי קצת פחות הייטק וקצת יותר סייעות
אנשי ההייטק הם העובדים הכי מדוברים במשק הישראלי. המחסור בכוח אדם מייצר רחש תמידי – על התנאים המפנקים, על המאמץ המשולב של משרדי הממשלה למצוא פתרונות ולבצע השמות, על ציידי הראשים שיציעו למועמדים שכר מפנק בשביל למשוך אותם למשרות. אפילו ל"צרות בהייטק" יש מרחב ברשתות החברתיות. למעשה, המשבר המדובר זוכה לסיקור ולהתעסקות כל כך אינטנסיביים, שלרגע נדמה שכל אחד ואחת יכולים מחר בבוקר לכתוב קוד או להיות אנליסטים חובבניים.
במקביל, גני הילדים בישראל עולים על גדותיהם, אבל סייעות וגננות – אין. משבר חסר תקדים בגיוס צוותות מטפלים ומחנכים בכל רחבי הארץ משליך באופן ישיר על הדבר היקר לנו מכל: חינוך ילדינו. ראשי מועצות עסוקים עד אמצע הלילה בשיבוצי סייעות, כי אף אחת לא באמת רוצה לעבוד בעבודה כל כך קשה בתנאים כל כך מבישים. גם גננות אין מספיק בנמצא, וכל מחלה או היעדרות מייצרת כדור שלג שאין עליו שליטה.
בחינוך המיוחד המצב לא הרבה יותר טוב, והאתגר גדול כפל כפליים. בגני טרום-טרום-חובה, שם לומדים הילדים הכי קטנים, אמורות להיות שתי סייעות וגננת, אבל בפועל תמצאו בהם רק סייעת אחת, או לחלופין, סייעת שקודמה להיות גננת ולצידה סייעת חלופית. ישנם גנים שנוחתות אליהם מטפלות ללא כל ניסיון או הכשרה. לא מזמן מישהי שהסכימה להיות סייעת, קיבלה טלפון מהמועצה שבה היא גרה והודיעו לה, שהיא יכולה להתחיל כבר למחרת לא כסייעת, אלא כגננת מחליפה. הכשרה? חפיפה? לימודים? תשכחו מזה. מילוי חורים בלבד. ככה נראית מערכת שנלחמת לשרוד את מחר בבוקר, לא מערכת חינוך מתפקדת.
הטענה הרווחת, כמובן, היא שההייטק הוא תחום פרטי, ועובדי ההוראה או הסייעות הם עובדים במגזר הציבורי. ההבדל הזה לא ממחיש את העיוות בסדר העדיפויות הלאומי. אנחנו אלה שמקבלים בשלוות נפש את העובדה, שהנשים שעוזרות לילדים שלנו בשירותים, מקנחות אפים, מאכילות, משחקות ומחבקות מקבלות שכר מעליב ללא כל אופק של התקדמות. מדינת ישראל היא זו שדחוף לה לשווק תוכניות "הייטק מהגן" ולהשקיע מיליונים בסיוע לשוק הפרטי, אבל לא מרימה דגל אדום, כשגני הילדים שלה קורסים בגלל חוסר תפקוד מינימלי של הצוותים החינוכיים.
וכמו שלמדנו מחברינו בהייטק, הכל עניין של שיווק. אומת הסטארט-אפ מעדיפה לדמיין את עצמה עושה את המכה, קונה ב"תן ביס" ארוחת צהריים ומשחקת פינג-פונג במשרד, יותר מאשר להיות כזו שנלחמת עבור הסייעות בגני הילדים. הן, שקופות וחסרות כל מעמד, יהיו אלו שיקבלו את ילדי ההייטקיסטים בחיבוק רחב ב-7:30 בבוקר, אף שהן יכולות רק לדמיין תגמול נוסף עבור הצטיינות. בשביל לתחזק את אשליית הבועה הזו נדרשים אינספור עובדים שקופים (שלא לומר עובדות שקופות) בתת-תנאים שיחזיקו את הילדים שלנו בחיים.
המגפה, נכון לעכשיו, בהפוגה. מערכת החינוך כביכול מתפקדת. אבל מאחורי אווירת החזרה לשגרה ישנה מערכת עייפה, מחוררת, נטולת חזון. הדרך היחידה למשוך את העגלה מהבוץ היא לייצר אכפתיות וסולידריות גם בקרב האוכלוסיות החזקות והמחוזרות. אם נזעק את זעקתן של העובדות השקופות, אם נסרב לקבל את המענה הדל והחסר שמגיע אל ילדינו, אולי יש סיכוי, שהמשוואה הקשה של עולם התעסוקה הישראלי מעט תתאזן.
הטקסט עובד על-ידי צוות הקורס
שאלה 3 (35 נקודות)
שאלה זו מתייחסת למאמרו של אופלטקה, ״המבנה הארגוני של בית הספר״, המופיע בפרק 3.
(20 נק') א. הציגו את המודל הביורוקרטי של ובר לארגון המתואר במאמר, ואת הקונפליקט שבין מאפייני המודל הביורוקרטי לבין האופי הפרופסיונלי של בית הספר.
(15 נק') ב. במאמר מופיעה הטענה לפיה בית הספר הוא ארגון בעל קשרים רופפים (או ״צימוד רופף״). הסבירו טענה זו וחוו דעתכם: האם, לאור הידוע לכם על בתי הספר בישראל, ניתן להגדיר אותם כארגונים בעלי קשרים רופפים? נמקו תשובתכם.
חלק ב (30 נקודות)
עליכם לענות על אחת מבין שתי השאלות 4-5.
30 נקודות לחלק זה.
שאלה 4 (30 נקודות)
שאלה זו עוסקת בפרק 4 (בית הספר כסוכן חיברות). ענו על שלושת הסעיפים שלפניכם:
(6 נק') א. הגדירו והסבירו את המושג ״חיברות״ (סוציאליזציה).
(12 נק') ב. הציגו שלושה סוכני חיברות משמעותיים, והסבירו את חשיבותם ואופן פעולתם.
(12 נק') ג. סטיבן ברינט מציג במאמרו שלושה היבטים של חיברות, שאותם מנסה בית הספר להטמיע בתלמידיו. סכמו היבטים אלה בקצרה. האם תוכלו לדרג את שלושת ההיבטים הללו מבחינת חשיבותם לתהליך החיברות של הצעירים בבית הספר? הסבירו את בחירתכם.
שאלה 5 (30 נקודות)
שאלה זו עוסקת בפרק 8 (הסללה, הזדמנויות ואי-שוויון בחינוך). ענו על שלושת הסעיפים שלפניכם:
(8 נק') א. האם בית הספר מצמצם אי-שוויון חברתי או משמר אותו? הציגו בתשובתכם את האסכולה האופטימית ואת האסכולה הפסימית ביחס לשאלה זו.
(8 נק') ב. הגדירו את המושג ״הסללה בחינוך״. האם החינוך הטכנולוגי של ימינו מבצע הסללה? הסבירו את תשובתכם על בסיס הכתוב בפרק הלימוד.
(14 נק') ג. חנה איילון, במאמרה אודות הבידול בתוכניות הלימודים, מציגה יתרונות וחסרונות של הבידול. הציגו יתרון אחד וחיסרון אחד שמובאים במאמר, וענו על השאלה: האם לטענת איילון עולים חסרונות הבידול במשקלם על יתרונותיו? התבססו על המאמר בנימוק תשובתכם.
בהצלחה!
