בחינת גמר באתיקה בעסקים – 13012
סמסטר 2017ג, מועד 84
מס' שאלון: 353
משך הבחינה: 3 שעות
מבנה הבחינה
בבחינה שני חלקים.
חלק א:
שאלה מרכזית אחת.
40 נקודות לתשובה מלאה; סה"כ נקודות לחלק זה: 40.
חלק ב:
עליכם לענות על שלוש השאלות בחלק זה.
20 נקודות לתשובה מלאה; סה"כ נקודות לחלק זה: 60.
חומר עזר: כל חומר עזר מותר בשימוש.
חלק א
שאלת חובה.
40 נקודות לתשובה מלאה. סה"כ משקל חלק זה: 40 נקודות.
שאלה 1
קראו את הקטע וענו על השאלות שאחריו:
חברת הטבק "פיליפ מוריס" הצליחה מאוד בצ'כיה, שם עישון סיגריות הוא נוהג פופולרי ומקובל חברתית. ממשלת צ'כיה, שהיתה מוטרדת מהגידול בעלויות הטיפול הרפואי הנגרמות מעישון, שקלה להעלות את המס על סיגריות. בתקווה למנוע את העלאת המס, הזמינה "פיליפ מוריס" ניתוח עלות-תועלת של השפעות העישון על תקציב המדינה בצ'כיה. במחקר נמצא כי הממשלה דווקא מרוויחה מהעישון יותר משהיא מפסידה ממנו. הסיבה: המעשנים גורמים אמנם להכבדה של העלויות הרפואיות על התקציב בעודם בחיים, אבל הם מתים בטרם עת, וכך חוסכים לממשלה סכומים גדולים בטיפול רפואי, בתשלומי פנסיה ובדיור לקשישים. ניתוח העלות-תועלת הפך לאסון יחסי הציבור עבור "פיליפ מוריס" ועורר תגובות של ביקורת מצד ארגונים המתנגדים לעישון וזעם ולגלוג בציבור. בעקבות התגובות פרסם מנכ"ל "פיליפ מוריס" התנצלות, ואמר כי המחקר הפגין "חוסר כבוד מוחלט לערכי אדם בסיסיים, שאין להשלים עמו".
(מתוך "צדק", מייקל סנדל, 2012, עמ' 51)
א. (30 נק') האם יש פסול בניתוח העלות-תועלת של "פיליפ מוריס"? מה אפשר לטעון להצדקת עריכת הניתוח ויישום מסקנותיו, ומה אפשר לטעון כנגדו? בססו את תשובתכם על יישום שלושה מבין עקרונות המוסר.
ב. (10 נק') מה מלמדת הביקורת הציבורית על מסקנות המחקר על תוקפו של "חוק הברזל של האחריות החברתית"? נמקו את תשובתכם.
חלק ב
עליכם לענות על שלוש השאלות 2-4.
20 נקודות לכל תשובה מלאה. סה"כ משקל חלק זה: 60 נקודות.
שאלה 2
מה הם ההבדלים בתפיסת הרווח והאחריות של המנהל בתאגיד "מונדרגון" לבין אלו בתפיסת המודל הקלאסי? התבססו בתשובה על המודלים של ממשל תאגידי ועל האירוע הנלווה ליחידה 11: נוסחת ההצלחה של "מונדרגון".
שאלה 3
קראו את הקטע וענו על השאלה שאחריו:
יפעת ואלון עובדים במוקד שירות הלקוחות של מחלקת מנויים של עיתון גדול במשכורת חודשית קבועה. שכרה של יפעת נמוך משכרו של אלון בכ-30% וזאת על אף ששניהם מבצעים את אותה העבודה ושניהם בעלי וותק זהה. יפעת התרעמה על הבדלי השכר בפני מנהל מחלקת הלקוחות ומנהל משאבי אנוש של העיתון. בתגובה, היא נענתה על-ידי מנהל מחלקת משאבי אנוש כי אין לדעתו מקום לקביעת שכר אחיד. אלון זכאי לשכר גבוה יותר כי הוא הגיע להסכמות בעניין שכרו והעיתון מצא לנכון לתת לו שכר גבוה משלה. לעומתו, השיב מנהל מחלקת הלקוחות כי ההבדל בשכר נובע מכישוריו של אלון ומעליונותו המוכחת בשכנוע לקוחות וותיקים לחדש את המנוי לעיתון ובגיוס מנויים חדשים לעיתון. לטענתו, אלון הוא עובד מצטיין, המתמיד להגיע לעבודתו וזוכה לשבחים מצד מנהלו. יפעת השיבה בתגובה ובכעס כי אף היא עובדת מצטיינת. לראיה, היא זכתה חצי שנה קודם לכך בתואר "עובדת מצטיינת" של מחלקת שירות הלקוחות. היא נימקה את נחיתותה בכמות המנויים שהצליחה לגייס בכך שנאלצה להיעדר תכופות מעבודתה בתקופה האחרונה מסיבות של מחלה וטיפולי פוריות.
אילו משלוש גישות הצדק המחלק (גישת הגמול, גישה שוויונית וגישה חופשנית) מהווה בסיס לחלוקה צודקת של השכר על-פי דבריו של מנהל משאבי אנוש, על-פי דבריו של מנהל מחלקת הלקוחות ועל-פי דבריה של יפעת? נמקו את תשובתכם והציגו ביקורת על כל אחת משלוש הגישות.
שאלה 4
קראו את הקטע וענו על השאלה שאחריו:
לנוכח המודעות הגוברת והולכת בציבור לצורך בהגנת הסביבה מפני תעשיות מזהמות ובזבוז משאבי טבע, נוטים תאגידים עסקיים להצהיר על פעילות עסקית המשלבת אחריות סביבתית. אלא שלעיתים קרובות מסתבר כי "המהפכה הירוקה" היא רק למראית עין, ומדובר במה שמכונה "Green washing" – ניסיון של תאגידים הפוגעים בסביבה לצבוע ב"ירוק" את פעילותם העסקית ובכך ליצור תדמית חיובית בציבור. זאת על ידי הטעייה והסתרה של מידע; הצהרות בלתי מוכחות או לא רלוונטיות; אי בהירות בנתונים ועוד.
הגדירו את הבעיה המוסרית בפניה ניצבים מנהלי תאגידים המאמצים מדיניות המגנה לכאורה על הסביבה, והציעו לה פתרון על ידי יישום מודל בעלי עניין. התייחסו בתשובתכם לשלוש הרמות לניתוח מודל בעלי עניין: הרמה האמפירית, הרמה האינסטרומנטלית והרמה הנורמטיבית.
בהצלחה!
