האוניברסיטה הפתוחה
שאלון בחינת גמר
10930 – העבדות בעת העתיקה
מס' שאלון: 316 | מס' מועד: 61
סמסטר 2026ב | ז' בתמוז תשפ"ו, 22 ביוני 2026 | 10930/6
משך בחינה: 3 שעות | בשאלון זה 3 עמודים
מבנה הבחינה
בבחינה שני חלקים.
חלק א
בחלק זה שלושה מקורות. עליכם לדון בשניים מהם לפי ההנחיות.
(30 נקודות לכל מקור; סה"כ 60 נקודות לחלק זה).
חלק ב
עליכם לכתוב על שניים משלושת הנושאים.
(20 נקודות לכל שאלה; סה"כ 40 נקודות לחלק זה).
חלק א (60 נקודות; 30 נקודות לכל מקור)
לפניכם שלושה מקורות. עליכם לדון בשניים מתוכם על-פי הנקודות הבאות:
א. מה ידוע לכם על כותב המקור, על זמנו ועל פעילותו, וכן על אופי וסוג החיבור שממנו לקוח הקטע?
ב. תארו בלשונכם את תוכנו של המקור ואת המידע ההיסטורי, שהוא מציע על נושא העבדות.
ג. מהי מידת מהימנותו של מידע היסטורי זה, וכיצד הוא משתלב בתמונה המצטיירת ממקורות אחרים הקשורים לנושא זה?
ד. מה הן הדעות הרווחות במחקר המודרני לגבי פרשנותו של המקור בפרט, ולגבי הנושא הנידון בו בכלל?
שאלה 1 – דיוֹ קסיוס, היסטוריה רומית נד, 1–4
באותה שנה מת ודיוס פוליו, איש שמבחינות אחרות לא הותיר אחריו דבר הראוי לזכרון. שהרי מוצאו מעבדים משוחררים, הוא נמנה עם מעמד הפרשים, ולא עשה שום מעשה מרשים. אולם הוא נעשה מפורסם ביותר בגלל עושרו ואכזריותו וכך נכנס להרצאה ההיסטורית. שכן סיפור מעשיו האחרים ילאה את הקוראים, אבל אזכיר שהחזיק במיכלים גדולים נחשי ים שלומדו לטרוף בני אדם והיה מאכיל אותם בהשליכו להם את עבדיו שרצה להמיתם. ופעם אחת, בעת שאוגוסטוס הסב אצלו לסעודה, שבר הממונה על מזיגת היין גביע בדולח. מבלי לתת את הדעת על אורחו ציווה פוליו להשליך אותו אל נחשי הים. אחרי שהנער התנפל לרגלי אוגוסטוס והתחנן לפניו, ניסה הקיסר תחילה לשכנע את פוליו לבל יעשה מעשה כזה. כאשר הלה לא נשמע לו, אמר הקיסר: "הבא את כל יתר גביעי השתייה הדומים לזה וגביעים אחרים בעלי ערך כדי שאשתמש בהם". ומשהובאו הללו ציווה לנפצם לרסיסים. בראות הלה את המעשה הוא נתמלא חימה: לא עוד רגז על הגביע האחד אלא על הגביעים האחרים שאבדו; ומאידך גיסא לא היה ביכולתו להעניש את משרתו על מה שעשה גם אוגוסטוס, ועל כן גזר על עצמו שתיקה באי רצון.
שאלה 2 – שני קטעים מתוך הברית החדשה
א. לוקאס יז, 7–10:
מי מכם שיש לו עבד חורש או רועה, יאמר לו לאחר שובו מן השדה: "בוא הנה מיד והסב אל השולחן?" האם לא יאמר לו: "הכן לי ארוחת ערב, חגור מותניך ושרתני, עד שאגמור לאכול ולשתות; אחרי כן תאכל ותשתה אתה?" האם יהיה אסיר תודה לעבד על שעשה את אשר צּווה? כן גם אתם, לאחר עשותכם את כל שצּוויתם, אמרו: "עבדים אנחנו ותו לא. עשינו מה שמחובתנו לעשות".
ב. הראשונה אל הקורינתיים ז, 20–24:
יישאר נא כל אחד ואחד במצב שבו נקרא. נקראת כעבד – אל ידאיג אותך הדבר, אלא, גם אם יש ביכולתך להיעשות בן חורין – אדרבא, השתמש! שכן זה שנקרא כעבד בשם האדון, עבד משוחרר הוא של האדון. בדומה לכך, זה שנקרא כבן חורין עבד הוא של האדון. במחיר נקניתם, אל תהיו עבדים לבני אדם. כל אחד ואחד, אחים, יישאר נא לפני האל במצב שבו נקרא.
שאלה 3 – פלוטרכוס, חיי קרסוס ח–ט
ח. ראשיתה של התקוממות הגלדיאטורים ושימת איטליה לבז, שאותה מכנה המון העם בשם מלחמת ספרטקוס, נעוצה בסיבה זו: אדם אחד בשם לנטולוס בטיאטוס החזיק ברשותו גלדיאטורים בקפואה, רובם גאלים ותראקים. הללו חולקו לזוגות ונאלצו להילחם זה בזה לא בגלל מעשיהם הרעים אלא בגלל רשעותו של האיש שקנה אותם. 200 מהם תכננו לברוח אך הדבר נודע ואלו שהקדימו להבחין בכך, 78 איש, מיהרו להימלט בנטלם ממטבח אחד קופיצים ושפודים. בפוגשם בדרך עגלות הנושאות כלי נשק של גלדיאטורים לעיר אחרת, הם חטפו אותם והתחמשו . . .
ט. ובראשונה, לאחר שהדפו את אלו שיצאו נגדם מקפואה ותפסו כלי נשק מלחמתיים רבים, הם חילקו אותם ביניהם בשמחה והשליכו כמעטים קלון וכברבריים את כלי הנשק של הגלדיאטורים. אחרי כן נשלח מרומי הפרייטור קלודיוס עם שלושת אלפים איש והטיל מצור על העבדים שבהר, שהיתה ממנו רק דרך אחת לירידה, קשה וצרה, ועליה הציב קלודיוס משמר. אבל הם קיצצו מגפני בר רבות שצמחו בראש ההר זמורות היפות לקליעת סולמות . . . וירדו באמצעותם בבטחה מן ההר . . . הרומאים לא היו מודעים לכך ועל כן הקיפום העבדים והממום במפתיע. פרצה ביניהם מנוסה, והעבדים כבשו את המחנה. ורבים מרועי הבקר והצאן הצטרפו אליהם, אנשים עזי נפש וקלי רגליים, שאת חלקם חימשו בנשק כבד ואילו באחרים השתמשו כרצים וכחיילים קלי חימוש.
חלק ב (40 נקודות; 20 נקודות לכל שאלה)
דונו בשני נושאים מתוך שלושת הנושאים שלפניכם.
הדגישו בתשובתכם, במידת האפשר, את המקורות הרלוונטיים לנושא הנידון, והתייחסו לגישות הפרשנות הרווחות במחקר המודרני.
שאלה 4
א. מה היה היחס אל עבודת הכפיים בחברה היוונית הקדומה, ומתי חל מפנה ביחס הזה?
ב. כיצד התייחסו אזרחי ספרטה אל עבודת הכפיים, ומה היו יחסיהם עם עבדי המדינה, ההלוטים?
שאלה 5
בפני איזו בעיה חברתית דומה עמדו סולון (בשנת 594 לפנה"ס), נחמיה (בשנת 445 לפנה"ס) ומנהיגי רומא (בשנים 495 ו-326 לפנה"ס), וכיצד טופלה הבעיה בכל אחד מן המקרים?
שאלה 6
מהם השקפותיו של אריסטו על העבדות, וכיצד הוא בונה את טיעוניו? הסבירו גם את דעתו של נ"ד סמית באשר למודלים, שבהם השתמש אריסטו בבואו לבסס את תיאוריית העבד הטבעי שלו.
בהצלחה!
