פרטי הבחינה
שאלון בחינת גמר
10563 – הפרעת קשב והיפראקטיביות
סמסטר 2025א
מועד י"ט בשבט תשפ"ה, 17 בפברואר 2025
משך הבחינה: 3 שעות
מבנה הבחינה
בבחינה שני חלקים. השאלות בשני החלקים מתייחסות לתיאור המקרה המוצג בתחילת הבחינה.
חלק א: ענו על שלוש שאלות מתוך חמש השאלות 1-5 (25 נקודות לכל שאלה; סה"כ 75 נקודות לחלק זה).
חלק ב: שאלה מותאמת לסמסטר הלימוד (25 נקודות לחלק זה).
אם למדתם את הקורס בסמסטר 2025א – עליכם לענות על שאלה מס' 6.
אם למדתם בסמסטר 2024א או 2024ב – עליכם לענות על שאלה מס' 7.
הבחינה עם חומר פתוח – מדריך למידה ומקראה בלבד. לעזרה, מצורפת בסוף הבחינה רשימת מאמרי המיקוד מחולקת לפי פרקי המקראה. כתבו בצורה בהירה וממוקדת, הימנעו מהוספת מידע לא רלוונטי.
חומר עזר
מדריך הלמידה ומקראת המאמרים של הקורס. אין להכניס חומר מודפס, חומר אחר או חומר דיגיטלי מכל סוג! מותרות הערות, בכתב יד, על גבי מדריך הלמידה ומקראת המאמרים. אסור שימוש בעזרים ובחומרים מקוונים.
תיאור המקרה
קראו את תיאור המקרה, שאליו מתייחסות כל השאלות בבחינה:
אייל בן 8 לומד בכיתה ב'. כבר כשהיה בגן עבר אבחון, ונמצא שיש לו ADHD. הוא ילד מורכב, סקרן מאוד, יצירתי ומוכשר, עבר לאחרונה את שלב הסינון במבחני סינון ואיתור מחוננים והופנה לשלב השני. בצד יכולותיו אלה יש לו קשיים התנהגותיים, רגשיים וחברתיים משמעותיים. התנהגותו אימפולסיבית, תוקפנית ולעתים גסת רוח. הוא אינו מוכן לקבל סמכות, מתווכח תמיד, מחפש ריגושים, מתקשה לקבל סירוב מאדם אחר, משתולל, מתחצף, יכול לאיים או לתקוף פיזית. כשהוא מאבד שליטה הוא אינו מתחשב ברגשות זולתו ואינו נושא באחריות לדבריו או למעשיו. רק אחרי שנרגע הוא מבין את משמעות התנהגותו וחש מבוכה או חרטה.
אייל אוהב מאוד לשחק כדורגל אבל לא מסוגל להפסיד. אם הקבוצה שלו הפסידה, הוא מתפרע ומקלל את הקבוצה היריבה. באחת מהפעמים שוער הקבוצה שניצחה ניגש אליו והושיט לו יד. הוא רצה ללחוץ לאייל את היד ולהגיד לו שהוא שיחק מצוין. אייל דחף אותו וירק עליו. כשניסו להפריד ביניהם הוא צעק "זה הוא התחיל, הוא ניסה להרביץ לי".
חלק א – שאלות בחירה (75 נקודות)
יש להשיב על שלוש שאלות מבין חמש השאלות 1-5 (25 נקודות לכל שאלה; 75 נקודות לחלק זה).
שאלה 1 (25 נקודות)
הסבירו את התנהגותו של אייל כשהוא מאבד שליטה בעזרת מודל הוויסות העצמי של ברקלי (Barkley, 1998), המוצג במדריך הלמידה. ציינו את תרומתו של כל אחד ממרכיבי המודל לדרך שבה הוא מתנהג תוך קישור ברור לתיאור המקרה.
שאלה 2 (25 נקודות)
לאייל יש כפי הנראה חריגות כפולה, הוא מחונן עם ADHD. על סמך מאמרם של פולי-ניקפון ועמיתים (Foley-Nicpon et al., 2012) ומדריך הלמידה, כיצד יכולה החריגות הכפולה להשפיע על התנהגותו, על התפיסה העצמית ועל ההערכה העצמית שלו? הדגימו את ההשלכות האלה בתיאור המקרה.
שאלה 3 (25 נקודות)
נתחו את הקשיים החברתיים של אייל על סמך מאמרן של כץ-גולד ופריאל (Kats-Gold & Priel, 2009). התייחסו למושג "כשירות רגשית" וכן לממצאי המחקר וקשרו בינם לבין תיאור המקרה בצורה ברורה.
שאלה 4 (25 נקודות)
אמא של אייל מספרת:
"אני כל כך מותשת… ניסיתי הכול, ממש הכול ושום דבר לא עוזר. אין לי זמן לבני המשפחה האחרים או לעצמי. זה מרוקן את כולנו…"
א. (10 נק') לאיזה תהליך שזיהתה קנדל (Kendall, 1998), בהתמודדות ההורים אפשר לקשר את דבריה של האם? נמקו את הבחירה.
ב. (10 נק') ציינו, איזה שלב בתהליך שנבחר בסעיף א מתואר כאן? ונמקו את הבחירה.
ג. (5 נק') הציגו את השלבים הנוספים בתהליך שנבחר בסעיף א.
שאלה 5 (25 נקודות)
לאייל אח גדול בן 10. על סמך מדריך הלמידה ומאמרם של מיקאמי ופיפנר (Mikami & Pfiffner, 2008), מה יאפיין את מערכת היחסים בין אייל לאחיו? נמקו את התשובה תוך התייחסות לרמת החמימות/קרבה ולרמת הקונפליקט וקשרו בצורה ברורה לתיאור המקרה.
חלק ב – שאלה מותאמת לסמסטר הלימוד (25 נקודות)
לפניך שתי שאלות. עליך להשיב על שאלה אחת מבין השתיים בהתאם לסמסטר הלימוד שלך.
אם למדת את הקורס בסמסטר 2025א – חובה לענות על שאלה מס' 6.
אם למדת את הקורס בסמסטר 2024א או 2024ב – חובה לענות על שאלה מס' 7.
לתשומת לבך! באחריות הסטודנט/ית להקפיד על בחירת השאלות המתאימות.
שאלה 6 (25 נקודות) – יש לענות על שאלה זו, אם למדת את הקורס בסמסטר 2025א.
א. (15 נק') על-פי המודל של דודג' (Dodge, 1986) המוצג במאמר של מאטיס ועמיתים (Matthys et al., 1999), יש ארבעה שלבים בפתרון בעיות חברתיות. תארו את ארבעת השלבים והדגימו כל אחד מהם בתיאור המקרה.
ב. (10 נק') המאמר של גרשהאם ועמיתים (Gresham et al., 2000), מתאר קבוצה של ילדים שנמצאים בסיכון גבוה לפתח דפוס קבוע של התנהגות אנטי-סוציאלית ועבריינית. אילו מאפיינים של הילדים האלה אפשר למצוא בהתנהגותו של אייל?
שאלה 7 (25 נקודות) – יש לענות על שאלה זו, אם למדת את הקורס בסמסטר 2024א או 2024ב.
א. (15 נק') על-פי המודל של דודג' (Dodge, 1986) המוצג במאמר של מאטיס ועמיתים (Matthys et al., 1999), יש ארבעה שלבים בפתרון בעיות חברתיות. נתחו בעזרת ארבעת השלבים את הדרך בה אייל הגיב, כששוער הקבוצה שניצחה ניגש אליו.
ב. (10 נק') על סמך ממצאי המחקר, באיזה שלב מבין השלבים נצפה למצוא פגיעה אצל אייל ומדוע?
מאמרי המיקוד לפי פרקים
פרק 1: הגדרות, מאפיינים וגורמים של הפרעת ADHD
ארזי, ש' והטב, י' (2002). ADHD – היבטים תרבותיים. נפש, 10, 71–77.
Scahill, L., & Schwab-Stone, M. (2000). Epidemiology of ADHD in School-Age Children. Child and Adolescent Psychiatric Clinics of North America, 9(3), 541–555. https://doi.org/10.1016/s1056-4993(18)30106-8
פרק 2: הפרעת ADHD במעגלי החיים – לימודים, חברה ומשפחה
מעגל הלימודים
Foley-Nicpon, M., Rickels, H., Assouline, S. G., & Richards, A. (2012). Self-Esteem and Self-Concept Examination Among Gifted Students With ADHD. Journal for the Education of the Gifted, 35(3), 220–240. https://doi.org/10.1177/0162353212451735
Martin, A. J. (2014). The role of ADHD in academic adversity: Disentangling ADHD effects from other personal and contextual factors. School Psychology Quarterly, 29(4), 395–408. https://doi.org/10.1037/spq0000069
Zentall, S. S., Moon, S. M., Hall, A. M., & Grskovic, J. A. (2001). Learning and Motivational Characteristics of Boys with AD/HD and/or Giftedness. Exceptional Children, 67(4), 499–519. https://doi.org/10.1177/001440290106700405
המעגל החברתי
Heiman, T., Olenik-Shemesh, D., & Eden, S. (2015). Cyberbullying involvement among students with ADHD: relation to loneliness, self-efficacy and social support. European Journal of Special Needs Education, 30(1), 15–29. https://doi.org/10.1080/08856257.2014.943562
Kats-Gold, I., & Priel, B. (2009). Emotion, understanding, and social skills among boys at risk of attention deficit hyperactivity disorder. Psychology in the Schools, 46(7), 658–678. https://doi.org/10.1002/pits.20406
Matthys, W., Cuperus, J. M., & Engeland, H. V. (1999). Deficient Social Problem-Solving in Boys With ODD/CD, With ADHD, and With Both Disorders. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 38(3), 311–321. https://doi.org/10.1097/00004583-199903000-00019
המעגל המשפחתי
Kendall, J. (1998). Outlasting Disruption: The Process of Reinvestment in Families with ADHD Children. Qualitative Health Research, 8(6), 839–857. https://doi.org/10.1177/104973239800800609
Mikami, A. Y., & Pfiffner, L. J. (2008). Sibling Relationships Among Children With ADHD. Journal of Attention Disorders, 11(4), 482–492. https://doi.org/10.1177/1087054706295670
פרק 3: הפרעות וקשיים המשולבים עם הפרעת ADHD
גולן, נ' ופילר, ג' (2004). יחסי הגומלין בין הפרעת קשב וריכוז (ADHD) להפרעות שינה ועירות. הרפואה, 143, 676–680.
Damico, J. S., Damico, S. K., & Armstrong, M. B. (1999). Attention-deficit hyperactivity disorder and communication disorders: Issues and clinical practices. Child and Adolescent Psychiatric Clinics of North America, 8, 37–60.
Gresham, F. M., Lane, K. L., & Lambros, K. M. (2000). Comorbidity of Conduct Problems and ADHD. Journal of Emotional and Behavioral Disorders, 8(2), 83–93. https://doi.org/10.1177/106342660000800204
פרק 4: דרכי אבחון והערכה
מנור, א', סבר, י' וויצמן, א' (1999). הבדיקה המחשבית כעזר אבחוני – TOVA – כלי נוסף באבחון הפרעות בקשב ובריכוז (ADHD). הרפואה, 136, 812–815.
קרן, מ', מנור, א' וטיאנו, ש' (2001). הפרעת קשב וריכוז בגיל הרך: אפיוניה הייחודיים ומהלכה מינקות ועד גיל הגן. הרפואה, 140, 1021–1024.
פרק 5: דרכי טיפול
Pfiffner, L. J., Calzada, E., & McBurnett, K. (2000). Interventions to Enhance Social Competence. Child and Adolescent Psychiatric Clinics of North America, 9(3), 689–709. https://doi.org/10.1016/s1056-4993(18)30113-5
Webster-Stratton, C. H., Reid, M. J., & Beauchaine, T. (2011). Combining Parent and Child Training for Young Children with ADHD. Journal of Clinical Child & Adolescent Psychology, 40(2), 191–203. https://doi.org/10.1080/15374416.2011.546044
פרק 6: מבוגרים עם הפרעת ADHD
Liebrenz, M., Frei, A., Fisher, C. E., Gamma, A., Buadze, A., & Eich, D. (2014). Adult attention-deficit/hyperactivity disorder and nicotine use: a qualitative study of patient perceptions. BMC Psychiatry, 14(1), 38–58. https://doi.org/10.1186/1471-244x-14-141
