בחינת גמר – מבוא למחשבה מדינית – 10611
סמסטר 2024ב, מועד 85
מס' שאלון: 160
משך הבחינה: 3 שעות
מבנה הבחינה
חלק א
יש לענות על שאלה אחת מתוך שתי שאלות 1-2.
חלק ב
יש לענות על שאלה אחת מתוך שתי שאלות 3-4.
חלק ג
יש לענות על שני מושגים מבין שלושת המושגים 5-7.
חומר עזר: כל חומר עזר אסור בשימוש.
לבחינה מצורפת רשימת ההוגים וקטעי הקריאה.
חלק א (40 נקודות)
עליכם להשיב על שאלה אחת מבין שתי השאלות 1-2.
שאלה 1 (40 נקודות)
קראו בעיון רב את המובאה וענו על סעיפי שאלה 1 שלאחריה.
[…] שהרי, אם תשב [הנסיך] במקום, תבחין בכל הפרעת סדר בעודה באיבה ובמהרה תוכל למצוא תיקון למצב, אך אם לא תשב במקום, תשמענה על הפרעות הסדר רק לאחר שתתפתחנה ותגדלנה ושוב לא תהיה להן תקנה. יתר על כן, בדרך זו אין הארץ הכבושה נתונה לבז לפקידיך, הנתינים שבעי רצון כי בית הערכאות שאליו הם פונים נמצא בקרבת הנסיך, וכך יש להם עוד סיבה לאהוב את שליטם, אם רצונם להיות נאמנים לו, ולעומת זאת אם רצונם למרוד בו יש להם עוד סיבה לחשוש מפניו. […] כי זאת יש לציין, שאת בני האדם יש לפנק – או לחסל. כי הם יקחו נקם על פגיעות קלות, בעוד שעל פגיעות חמורות לא יוכלו לנקום. […] רבים תיארו מדמיונם רפובליקות ונסיכויות שמעולם לא נראו כמותן וגם לא נודע כי היו באמת. כי כה רב המרחק בין הדרך שבה אנו חיים לבין הדרך שבה היינו צריכים לחיות, שכל הזונח את מה שעושים במציאות תמורת מה שצריך להיעשות לומד כיצד להביא חורבן על עצמו יותר מאשר כיצד לדאוג להמשך קיומו. כי הרוצה להיות טוב במוצהר בכל הנסיבות ובכל ההקשרים, הכרח שייהרס בין כל בני האדם הרבים שאינם טובים. על כן על הנסיך, אם רצונו להחזיק מעמד, שילמד כיצד להיות לא טוב, ולהשתמש בידע הזה או לא להשתמש בו, הכל לפי צורך השעה. […] אל לו לנסיך לשים לב אם יגידו עליו שיש בו אותן תכונות רעות שבלעדיהן רק בקושי יוכל להציל את מעמדו. כי אם נבחן כל זה בעיון, נמצא שיש תכונות הנראות מידות טובות אך אם יאמץ אותן הנסיך, יביא לחורבנו. ויש אחרות הנראות מידות רעות ואם אותן יאמץ יהיו תוצאותיהן ביטחון ושגשוג. […] מכאן עולה שאלה: המוטב לאדם שיאהבוהו או שייראו מפניו? התשובה היא כי רצוי גם זה וגם זה. אולם מאחר שקשה לצרף את שתי האפשרויות יחד, אם חייב אדם לבחור באחת מהשתיים, בטוח הוא הרבה יותר כשייראו מפניו מאשר כשיאהבוהו. כי על בני האדם אפשר לומר זאת בהכללה: שהם כפויי טובה, הפכפכים, צבועים, מתחמקים מסכנה, תאבי בצע. […] כי האהבה מוחזקת בקשר של חובה, ומאחר שבני האדם הם רשעים, הם מנתקים קשר זה בכל הזדמנות שתועלתם דורשת זאת. לעומת זאת מוחזקת היראה בפחד מעונש, פחד שלעולם אינו נוטש את לב האדם. […] וזה שיותר מכולם ידע להיות שועל הוא שיראה יותר ברכה במעשיו. אולם צריך לדעת כיצד להסוות תכונה זו, ולדעת להתחפש ולהתנכר היטב. ובני האדם כה תמימים הם וכה נשמעים הם לצו השעה, שהמרמה ימצא תמיד מי שיניח שירמו אותו.
(ניקולו מקיאבלי, הנסיך)
א. (20 נק') נתחו בצורה מעמיקה את הרעיונות של ניקולו מקיאבלי המובאים בקטע. בתשובתכם יש לקשר את הדברים למכלול הגותו.
ב. (20 נק') האם הרעיונות הללו של מקיאבלי מתיישבים עם רעיונותיו של תומס הובס? נמקו.
שאלה 2 (40 נקודות)
קראו בעיון רב את המובאה וענו על סעיפי שאלה 2 שלאחריה.
שום איש כזה לא יחוש לעולם שיש לאחרים זכות לרסן אותו בענייניו כשם שיש להם זכות למנוע אותו מלפגוע בהם בענייניהם, ועל כן נקלה ייחשב הדבר סימן לאומץ לב להמרות את פיה של מרות בריונית כזאת ולעשות דווקא את ההפך הגמור מן המצווה. כך היה באפנת הגסות שבאה בתקופתו של המלך צ'ארלס ה-2 בעקבות חוסר הסובלנות המוסרי הקנאי של הפוריטנים. בנוגע למה שנאמר על הצורך להגן על החברה מפני הדוגמה הרעה שמציבים המושחתים או ההוללים לאחרים – הרי זה נכון שדוגמה רעה עלולה להשפיע השפעה נפסדת, ובפרט הדוגמה של גרימת רעה לאחרים בלי שיבוא המרע על עונשו. אבל עכשיו אנו מדברים על התנהגות שאמנם אינה גורמת כל רעה לאחרים, אך היא צפויה להזיק מאד לאיש עצמו. ואינני מבין מדוע המאמינים בה אינם חושבים שבסך הכל הדוגמה בהכרח מטיבה יותר משהיא מזיקה, שהרי גם אם היא מציגה את ההתנהגות הפסולה, היא מציגה בנוסף גם את התוצאות הכאובות או המשפילות הצפויות להתלוות אליה ברוב המקרים, אם אמנם גינוי ההתנהגות מוצדק. אבל החזק מכל הנימוקים נגד התערבותו של הציבור בהתנהגות אישית לגמרי הוא שכשהוא מתערב, רוב הסיכויים הם שתהיה זו התערבות בצורה הלא נכונה ובמקום הלא נכון. בשאלות של מוסר חברתי, של חובה כלפי האחרים, דעת הקהל, כלומר דעתו של רוב מכריע, אם גם לעתים קרובות היא מוטעית, צפויה לעתים קרובות עוד יותר להיות נכונה. שהרי בשאלות כגון אלו הבריות נדרשים רק לשפוט בדבר האינטרסים שלהם עצמם – בדבר האופן שבו דרך התנהגות כלשהי אם יניחו לה לצאת אל הפועל, תשפיע עליהם. אבל דעתו של רוב דומה הכפויה כחוק על המיעוט, בשאלות של התנהגות הנוגעת לאדם עצמו, צפויה להיות מוטעית בה במידה שהיא צפויה להיות נכונה, שכן במקרים אלו דעת הקהל פירושה, לכל היותר, דעתם של אחדים על מה שטוב או רע לזולתם, ולעתים קרובות מאוד אין פירושה אפילו זה. בשוויון נפש שאין למעלה ממנו מתעלם הציבור מהנאתם או מנוחותם של האנשים שאת התנהגותם הוא מגנה, ואינו נותן דעתו אלא על מה שעדיף לו עצמו. […] לכל אחד קל לדמיין ציבור אידיאלי שאינו פוגע במאומה בחופש של בני אדם לבחור בכל העניינים שבספק, ואינו דורש מהם אלא להימנע מדפוסי התנהגות שהניסיון הכללי דן אותם לכף חובה. אבל היכן ראינו ציבור שישים סייג כזה לצנזורה שלו? ואימתי טורח הציבור לברר מהו הניסיון הכללי? בהתערבויותיו בהתנהגות האישית, רק לעתים רחוקות הוא חושב על משהו לבד מהחוצפה הנתעבת שיש באופן פעולה או הרגשה השונות משלו. ותשעים למאה מכל מטיפי המוסר וחכמי העיון מציגים לפני הבריות אמת מידה של שיפוט, המוסווית אך במעט, כצו הדת והפילוסופיה. אלה מלמדים שהדברים נכונים משום שהם נכונים, משום שאנו מרגישים שהם כך. הם אומרים לנו לתור במחשבותינו ובלבותינו אחר חוקי התנהגות המחייבים אותנו ואת כל זולתנו.
(ג'ון סטיוארט מיל, על החירות)
א. (20 נק') נתחו בצורה מעמיקה את הרעיונות של ג'ון סטיוארט מיל המובאים בקטע. בתשובתכם יש לקשר את הרעיונות המוצגים בקטע למכלול הגותו.
ב. (20 נק') האם הרעיונות הללו של מיל מתיישבים עם תפיסתו של ז'אן ז'אק רוסו? נמקו.
חלק ב (40 נקודות)
עליכם להשיב על שאלה אחת מבין שתי השאלות 3-4.
שאלה 3 (40 נקודות)
ההגות המדינית מתאפיינת בתיאור המציאות ובביקורת עליה תוך הצעת פתרונות וסדרים מדיניים וחברתיים מתוקנים. הסבירו את ביקורתו של אפלטון על המציאות החברתית והפוליטית בתקופתו תוך התייחסות לשיטת החקירה שלו, לבעיה שאליה הוא מתייחס, לסיבותיה, לדרך הפתרון המוצעת ולמציאות העתידית שאליה הוא חותר.
שאלה 4 (40 נקודות)
זכויות האדם הן נושא שעוסקים בו ג'ון לוק ואדמונד ברק. השוו את תפיסת הזכויות של שני ההוגים בהתייחס למקור הזכויות; תכני הזכויות; על מי חלות הזכויות; האיומים על הזכויות; הדרכים להגן על הזכויות; הקשר בין הזכויות לחיי חברה ומדינה.
חלק ג (20 נקודות)
הסבירו שני מושגים מתוך שלושת המושגים הבאים 5-7.
5. אינדוקציה על פי אריסטו.
6. מטריאליזם דיאלקטי.
7. פילוסופיה מדינית על-פי שטראוס.
בהצלחה!
רשימת מקורות ההוגים והמאמרים שנלמדו
* ליאו שטראוס, "פילוסופיה מדינית, מהי?"
* אפלטון, פוליטיאה
* ג'ון הלוורסון, "המדינה של אפלטון וזו שלנו"
* אריסטו, הפוליטיקה
* אנדרו ברדלי, "תפיסת המדינה של אריסטו"
* ניקולו מקיאוולי, הנסיך
* גרנט בי מינדל, "הראליזם של מקיאוולי"
* תומס הובס, לויתן
* פרץ זגורין, "הובס וחוק הטבע"
* ג'ון לוק, על הממשל המדיני
* ז'אן ז'אק רוסו, על האמנה החברתית או עקרוני המשפט המדיני
* יעקב טלמון, "הדמוקרטיה הטוטליטרית (רוסו)"
* שלמה אבינרי, "הפרדוקס שבתורת המדינה של רוסו"
* אדמונד ברק, מחשבות על המהפכה בצרפת
* גרטרוד הימלפרב, "לקראת העידן המודרני: הנאורות הבריטית, הצרפתית והאמריקנית"
* זאב שטרנהל, "אנטי-נאורות: מהמאה ה-18 עד המלחמה הקרה"
* ג'ון סטיוארט מיל, על החירות
* הרי מי כלור, "מיל וחסידי תורתו על החירות ועל אופי מוסרי"
* קרל מרכס ופרידריך אנגלס, מניפסט של המפלגה הקומוניסטית
* ניל רימר, "הערכים המנחים של מרקס והסדר האוניברסלי העליון"
