האוניברסיטה הפתוחה
שאלון בחינת גמר
1 – מחוננות וכישרונות מיוחדים
מס' שאלון: 198 | מס' מועד: 99
סמסטר 2024ב | י"ד באלול תשפ"ד, 7 בספטמבר 2024 | 10711/3
משך בחינה: 3 שעות | בשאלון זה 8 עמודים
מבנה הבחינה
בבחינה 3 חלקים.
חלק א
עליכם לענות על עשר שאלות הרב-ברירה 1–10.
משקל כל שאלה הוא 3 נקודות; משקל חלק א כולו הוא 30 נקודות.
חלק ב
עליכם לענות על שלושה סעיפים מתוך ארבעת סעיפי שאלה 11.
משקל כל סעיף 15 נקודות. משקל חלק ב כולו הוא 45 נקודות.
חלק ג
עליכם לענות על חמישה היגדים מתוך ששת ההיגדים א–ו בשאלה 12.
משקל כל היגד 5 נקודות. משקל חלק ג כולו הוא 25 נקודות.
הנחיות
אורך התשובות: עמוד אחד לסעיף, 5 שורות להיגד – לא ייבדקו חריגות.
התשובות ייבדקו לפי סדר הופעתן במחברת. תשובות עודפות לא ייבדקו.
מותר להכניס עמוד A4, כתוב בגופן אריאל, גודל 10 ורווח של שורה וחצי.
בתום הבחינה יש להחזיר את דף העזר למשגיחים יחד עם מחברת התשובות.
חלק א – שאלות רב-ברירה
בחלק זה אין בחירה. יש לענות על כל עשר השאלות 1–10. תשובה נכונה מזכה ב-3 נקודות. משקל חלק א כולו הוא 30 נקודות. יש לסמן תשובה אחת בלבד לכל שאלה.
שאלה 1
איזו שיטה מבין אלה המפורטות מטה היא לא אחת משיטות ההאצה:
א. לימוד במקביל.
ב. הדלגה/הקפצת כיתה.
ג. מרכזי מחוננים.
ד. האצה במקצוע ספציפי.
שאלה 2
איזה משפט מבין המשפטים הבאים נכון?
א. בישראל תלמידים מחוננים מאותרים למסגרות הטיפוח על סמך שני מבחנים וריאיון.
ב. דרך אחת מבין דרכי ההערכה האובייקטיביות למחוננות היא הערכת המורים.
ג. במחקרו של טרמן התלמידים שהשתתפו במחקר היו מכל שכבות האוכלוסייה.
ד. במחקרו של טרמן התלמידים שהשתתפו במחקר נבחרו, על-פי המלצות ההורים.
שאלה 3
איזה משפט מבין המשפטים הבאים נכון עבור מחוננים לעילא:
א. על-פי גרוס, הם שונים משאר המחוננים בצרכים ובקשיים שלהם.
ב. על-פי טרמן, שיטת הטיפוח המתאימה להם היא כיתת מחוננים.
ג. על-פי סטרנברג, הם בהכרח יגיעו למצוינות בבגרותם.
ד. על-פי רדפורד, הם בהכרח הוכרו כילדי פלא כבר בגן חובה.
שאלה 4
איזה משפט מבין המשפטים הבאים נכון?
א. גרוס ממליצה על הקבצה למחוננים מאוד.
ב. דוד ממליצה על האצה למחוננים הומניסטים.
ג. וורן ממליץ על הקבצה למחוננים שבירים.
ד. טרמן ממליץ על הדלגה/הקפצה למחוננים ריאליים.
שאלה 5
איזה משפט מבין המשפטים הבאים נכון?
א. "מבחני משכל דורשים ידע הנלמד בבתי הספר" – זוהי ביקורת יישומית.
ב. "תוקף הניבוי של מבחן הווקסלר אינו גבוה" – זוהי ביקורת פוליטית.
ג. "מבחני המשכל מותאמים לתלמידים הגדלים בתרבויות מערביות" – זוהי ביקורת פוליטית.
ד. "קשה להעריך משכל ברמות המחוננות הגבוהות בשל אפקט תקרה" – זוהי ביקורת יישומית.
שאלה 6
איזה משפט מבין המשפטים הבאים נכון:
א. על-פי מאמרה של ווטרהאוס, אין הוכחות לכך שאפקט מוצרט קיים.
ב. על-פי מאמרו של סטרנברג, מבחני המשכל מוטים תרבותית, ולכן מהימנותם גבוהה.
ג. על-פי מאמרו של טרמן, מבחני המשכל אינם מנבאים כלל את הישגי המחוננים בבגרותם.
ד. על-פי מאמרו של וורן, אין למחקרו של טרמן תרומה כלשהי לתחום המחוננות בימינו.
שאלה 7
איזה משפט מבין המשפטים הבאים נכון:
א. מבחן וקסלר קיים בשבע גרסאות תואמות גיל.
ב. מבחן בינה כולל שבעה תת-מבחנים.
ג. מבחן וקסלר מועבר רק באופן קבוצתי.
ד. מבחן הרייבן כולל שאלות צורניות בלבד.
שאלה 8
איזה משפט מבין המשפטים הבאים מאפיין ילדי פלא:
א. תדירות מימוש הפוטנציאל בבגרות נמוכה מאוד.
ב. מתבלטים ביכולות הרגשיות שלהם.
ג. אינם זקוקים לתמיכת ההורים שלהם.
ד. מבצעים ברמה טכנית ברמת בני גילם.
שאלה 9
איזה משפט מבין המשפטים הבאים נכון:
א. על-פי מאמרה של גרוס, מבחני המשכל אינם מתאימים לזיהוי מדויק של מחוננים לעילא.
ב. על-פי מאמרה של דוד, המחוננים שונים מאוד זה מזה במאפיינים ובצרכים.
ג. על-פי מאמרו של טרמן, מבחני המשכל מנבאים היטב רק את הישגי הנשים.
ד. על-פי מאמרו של סטרנברג, מומלץ שמחוננים יחלו ללמוד באוניברסיטה בגיל 16.
שאלה 10
על-פי מודל עיבוד המידע, אם בסמסטר הבא תזכור/י, כי "יוסי בניון היה קפטן נבחרת ישראל במשך שנים רבות" (המשפט הראשון בקטע בשאלה 11 שבחלק ב של שאלון זה, בהמשך), סימן שהמידע שמור אצלך:
א. בזיכרון התהליכי.
ב. בזיכרון האפיזודי.
ג. בזיכרון הסמנטי.
ד. בזיכרון ההתנסותי.
חלק ב – שאלות פתוחות
עליכם לענות על שלושה סעיפים מבין ארבעת הסעיפים שבשאלה 11. משקל חלק ב כולו הוא 45 נקודות. (אורך התשובה לכל סעיף לא יעלה על עמוד אחד).
שאלה 11
קראו את הקטע שלפניכם וענו על שלושה סעיפים מתוך ארבעת סעיפי שאלה 11 שאחריו.
יוסי בניון היה קפטן נבחרת ישראל במשך שנים רבות, והוא שיאן ההופעות של הנבחרת עם 102 הופעות, וסגן מלך השערים שלה (יחד עם שייע פייגנבוים) עם 24 שערים. בניון נחשב בתקשורת לאחד מגדולי הכדורגלנים בישראל וזכה בין היתר לכינויים "הילד" ו"היהלום".
אז איך הכל התחיל עבור הילד ההוא מדימונה? בניון נולד ליהודה "דודו" בניון, בלם עבר במדי הפועל דימונה. כבר בגיל 9 הצטרף בניון למחלקת הנוער של הפועל באר שבע והציג יכולות יוצאות דופן. ארבע שנים מאוחר יותר, הוא כבר נחשב לדבר הגדול הבא בכדורגל הישראלי, ושמו היה ידוע בקרב אנשי המקצוע בתחום.
כשהיה בן 16, הוא קיבל הצעה שאי אפשר לוותר עליה – הזדמנות להצטרף לאקדמיה של 'איאקס', ככל הנראה המועדון הטוב בעולם בקידום צעירים. כל משפחתו כולל החברה שלו, עשו את המעבר הלא פשוט לאמסטרדם, כדי שהילד יוסי יגשים חלום. "זה קרע את המשפחה שלי", נזכר יוסי, "היה קשה מאוד לכולם, גם מירית חברתי הייתה בגילי, זה פשוט לא היה הזמן הנכון". ב'איאקס' דווקא חשבו אחרת – בניון כיכב בקבוצה הצעירה, כבש בצרורות בדרך לתואר מלך השערים ונחשב לשחקן הטוב ביותר בשנתון שלו. ואז החליטו במועדון הפאר ההולנדי להציע לו חוזה לארבע שנים עם הבטחה להגיע לקבוצה הבוגרת – אז אלופת אירופה. במקביל, חלק ממשפחתו חזרה לישראל עקב קשיים כלכליים.
כמעט כל קבוצות הליגה בחנו אפשרות לצרף אותו והציעו הצעות יפות תמורת ילד בן 18 בסך הכל, אבל בסופו של דבר נחת בניון במכבי חיפה. בארבע העונות שלו בתלבושת הירוקה בניון זכה עם חיפה בשתי אליפויות ופעמיים קיבל את תואר שחקן העונה. העניין בבניון גדל ובקיץ של 2002 הוא עשה את המעבר המיוחל לאירופה, לקבוצת ראסינג סנטאנדר מספרד.
ב-11 באפריל 2019 הודיע בניון שבסיום העונה יפרוש ממשחק פעיל. בפוסט הפרישה שלו כתב בין השאר: "זכיתי בהורים שעטפו אותי בכל מה שילד זקוק לו, תמיד מילאו אותי באמונה שאני כזה שיכול להשיג כל מה שרק ילד חולם עליו. כשלא היה מאיפה לתת, הם חיבקו אותי ואמרו לי להתרכז בכדורגל ושהם דואגים לשאר. הם השרישו בי ערכים של כבוד, יושר, התמדה ועבודה קשה. זכיתי שיהיו לצידי שתי אחיות ואח, שהם הרבה יותר ממשפחה עבורי, תמיד שמתם אותי במקום הראשון והאמנתם בדרך שלי. הוויתורים שעשיתם בשבילי מעולם לא יהיו מובנים מאליהם. כמשפחה דחפתם, השקעתם, נסעתם איתי ואחרי לכל מקום בעולם ולא הפסקתם להיות שם אף פעם, אפילו לשנייה אחת בחיי לא אעז לשכוח לכם את זה".
א. (15 נק') בחרו בשתי תיאוריות מבין תיאוריות האינטליגנציה הבאות והציגו אותן בפירוט: התיאוריה של אייזנק, התיאוריה של גרדנר, התיאוריה של גולמן. בחרו תיאוריה אחת מבין אלה שפרטתם והסבירו, כיצד היא תגדיר את יוסי בניון. נמקו את תשובתכם תוך ציטוט מהקטע.
ב. (15 נק') הציגו את הביקורות, שהועלו כלפי מחקרו של טרמן. הסבירו, מהי "רוח הזמן", על-פי טרמן. הסבירו, כיצד באה "רוח הזמן" לידי ביטוי במאמרו של טרמן ובקטע שבשאלה. נמקו את תשובתכם תוך צירוף ציטוטים מתאימים.
ג. (15 נק') הגדירו את המושג "ילד פלא". פרטו שלושה מאפיינים של ילדי פלא, המופיעים במאמר של רדפורד. האם ניתן להגדיר את יוסי בניון כילד פלא? נמקו את תשובתכם תוך ציטוט מהקטע.
ד. (15 נק') הציגו בפירוט מבחן משכל אובייקטיבי, שלמדתם עליו בקורס, שבו ניתן היה לאבחן את מנת המשכל של יוסי בניון. ציינו שתי ביקורות טכניות על המבחן שבחרתם. התייחסו בתשובתכם לשני מאמרים מתוך המאמרים של טרמן, גרוס, סטרנברג.
חלק ג – היגדים
ענו על שאלה 12.
שאלה 12
לפניכם שישה היגדים. בחרו בחמישה היגדים מתוכם וציינו לגבי כל היגד, אם הוא נכון או לא נכון, ונמקו את תשובתכם על בסיס לימודיכם בקורס. שימו לב, בכל מקרה יש לנמק, גם היגד נכון או שאינו נכון. משקל כל היגד 5 נקודות, משקל חלק ג כולו 25 נקודות. (אורך הנימוק לכל היגד לא יעלה על 5 שורות).
א. (5 נק') חנה דוד היתה ממליצה לשלב את יוסי בניון (ראו שאלה 11) בכיתת מחוננים.
ב. (5 נק') במבחן וקסלר אין הטיה תרבותית, כי הוא מכיל רק שאלות צורניות ולא נדרשת קריאה.
ג. (5 נק') רק תיאוריות פורמליות של מורות משפיעות על יחסן לתלמידים מחוננים בכיתתן.
ד. (5 נק') על-פי גרוס, למחוננים לעילא צרכים שונים ממחוננים רגילים.
ה. (5 נק') הגישה הפסיכופתולוגית מהמאה ה-19 למחוננות עדין מקובלת בימינו על-ידי כל החוקרים.
ו. (5 נק') למרות הביקורת עליו, מחקרו של טרמן נחשב עד היום למחקר האורך החשוב ביותר בתחום המחוננות.
בהצלחה!
מאמרים
הרננדז-טוראנו, ד', וקוז'בקובה, א', "מצבו והתפתחותו של המחקר בתחום החינוך למחוננים על פני 60 שנה: בחינה ביבליומטרית של ארבעה כתבי-עת העוסקים בחינוך למחוננים (1957-2017)", תרגום מ: Hernández-Torrano, D., & Kuzhabekova, A. (2019). The state and development of research on giftedness across 60 years: A bibliometric analysis of four gifted education journals (1957–2017).
וורן, ר"ט, "בחינה מחדש (והצדקה?) של לואיס טרמן: מה יכול אבי החינוך למחוננים ללמד אותנו במאה ה-21", תרגום מ: Warne, R. T. (2019). An evaluation (and vindication?) of Lewis Terman: What the father of gifted education can teach the 21st century. Gifted Child Quarterly.
טננבאום, א', "סימנים מוקדמים של מחוננות: מחקר ופרשנות", תרגום מ: Tannenbaum, A. (1992). Early signs of giftedness: Research and commentary. Journal for the Education of the Gifted, 15(2), 104–133.
טרמן, ל"מ, "גילוי כישרונות יוצאי דופן ועידודם", תרגום מ: Terman, M. L. (1954). The discovery and encouragement of exceptional talent. American Psychologist, 9, 221–231.
קרוס, ט"ס, קסידי, ג"ס, דיקסון, פ"א, ואדמס, ג"מ, "הפסיכולוגיה של מתבגרים מחוננים כפי שנמדדה בשאלון האישיות הרב-תחומי של מינסוטה (A-MMPI)", תרגום מ: Cross, T. L., Cassady, J. C., Dixon, A. F., & Adams, C. M. (2008). The Psychology of gifted adolescents as measured by the MMPI-A.
גרוס, מ', "התפתחותם המוקדמת של שלושה ילדים מחוננים לעילא בעלי מנת משכל 200", תרגום מ: Gross, M. V. (1992). The early development of three profoundly gifted children of IQ 200. In P. S. Klein & A. J. Tannenbaum (Eds.), To Be Young and Gifted (chap. 5, 94–138).
ווטרהאוס, ל', "אינטליגנציות מרובות, אפקט מוצרט ומשכל רגשי: בחינה ביקורתית", תרגום מ: Waterhouse, L. (2006). Multiple Intelligences, the Mozart Effect, and Emotional Intelligence: A Critical Review. Educational Psychologist, 41(4), 207–225.
זיידנר, מ' ומתיוס, ג', "אינטליגנציה רגשית אצל תלמידים מחוננים", תרגום מ: Zeidner, M., & Matthews, G. (2017). Emotional intelligence in gifted students. Gifted Education International, 33(2), 163–182.
סטרנברג, ר', "מה צריך לבחון במבחני אינטליגנציה? השתמעויות של תיאוריה תלת-ממדית של אינטליגנציה לגבי בחינת אינטליגנציה", תרגום מ: Sternberg, R. J. (1984). What should intelligence tests test? Implications of a triarchic theory of intelligence for intelligence testing. Educational Researcher, 13(1), 5–15.
מק'איצ'רן, א', ובורנוט, ג', "תלמידים מחוננים עם ליקויי למידה: משמעויות ואסטרטגיות מנקודת ראותם של היועצים", תרגום מ: McEachern, A. G., & Bornot, J. (2001). Gifted students with learning disabilities: Implications and strategies for school counselors.
רייס, ס', מק'גווייר, ג' ונאו, ט', "אסטרטגיות פיצוי שבהן משתמשים תלמידים מחוננים לקויי למידה המצליחים בלימודיהם במכללה", תרגום מ: Reis, S. M., McGuire, J. M., & Neu, T. W. (2000). Compensation strategies used by high-ability students with learning disabilities.
Wormald, C., Rogers, K. B., & Vialle, W. (2015). A case study of giftedness and specific learning disabilities: Bridging to two exceptionalities. Roeper Review, 37, 124–138.
הנטר, ס"ת, בדל, ק"א, וממפורד, מ"ד, "אקלים מעודד יצירתיות: סקירה כמותית", תרגום מ: Hunter, S. T., Bedell, K. E., & Mumford, M. D. (2007). Climate for Creativity: A Quantitative Review. Creativity Research Journal, 19(1), 69–90.
ילדירים, פ', טראוט, א"י, הרצל, ס', "כיצד משפיעות אינטליגנציה רגשית ויצירתיות על כוונות יזמיות?", תרגום מ: Yildirim, F., Trout, I. Y., & Hartzell, S. (2019). How are entrepreneurial intentions affected by emotional intelligence and creativity? Social Behavior and Personality.
Malekian, F., & Maleki, Z. (2012). A survey on relation between the amount of multiple intelligences (Gardner) and entrepreneurship sense among university students. Social and Behavioral Sciences, 51, 891–896.
רדפורד, ג', "ילדים מחוננים בתחומי האמנות", תרגום מ: Radford, J. (1990). Precocious artists. In: Child prodigies and exceptional early achievers (chap. 6, pp. 100–118). London: Harvester Wheatsheaf.
Papadopoulos, D. (2021). Parenting the exceptional social-emotional needs of gifted and talented children: What do we know? Children, 8(11), 953, 1–15.
דוד, ח' (1997). חינוך תלמידים מחוננים – בכיתות מיוחדות או בכיתות רגילות? דפים, 25, 126–149.
ברודי, ל' ומילס, ק', "ילדים מחוננים עם ליקויי למידה: סקירת הסוגיות המרכזיות בנושא", תרגום מ: Brody, L. E., & Mills, C. J. (1997). Gifted children with learning disabilities: A review of the issues. Journal of Learning Disabilities, 30(3), 282–296.
דול, ש', "השלכות הספרות המקצועית בנושא הסיכון והעמידות של תלמידים מחוננים לקויי למידה", תרגום מ: Dole, S. (2000). The implications of the risk and resilience literature for gifted students with learning disabilities. Roeper Review, 23(2), 91–96.
מדוקס, דל"ס, "מאפיינים קוגניטיביים והישגיים של תלמידים שאותרו בדגימה ארצית כמיוחדים פעמיים (מחוננים עם ליקויי למידה)", תרגום מ: Maddocks, D. L. (2020). Cognitive and achievement characteristics of students from a national sample identified as potentially twice-exceptional.
