האוניברסיטה הפתוחה
ט"ז בתמוז תש"ף
8 ביולי 2020
סמסטר 2020ב
10957 / 2
מס' שאלון – 335
מס' מועד 73
שאלון בחינת גמר
10957 – רגולציה – מתאוריה למעשה
משך בחינה: 4 שעות
מבנה הבחינה:
בבחינה שלושה חלקים.
חלק א:
יש לענות על שלוש מתוך ארבע השאלות.
20 נקודות לכל שאלה; 60 נקודות לחלק זה.
חלק ב:
יש לענות על שתיים מתוך שלוש השאלות.
15 נקודות לכל שאלה; 30 נקודות לחלק זה.
חלק ג:
יש לענות על אחת מתוך שתי השאלות.
10 נקודות לכל שאלה; 10 נקודות לחלק זה.
יש להקליד את התשובות בוורד. יש לשמור על רווח כפול בין השורות.
שימו לב לאורך התשובה הנדרש בכל שאלה.
תוספת מעבר לנדרש לא תקרא.
בהצלחה !!!
חלק א (60 נקודות)
יש לענות על שלוש מתוך ארבע השאלות 1-4.
(20 נקודות לכל שאלה; 60 נקודות לחלק זה).
כתבו עד 3 עמודים לחלק זה.
קראו את הקטע שלהלן וענו על שלוש מהשאלות המוצגות בהמשך.
רשות התחרות נגד הרבנות: כך דרישות הכשרות מייקרות את מוצרי החלב בישראל
רשות התחרות פירסמה היום (שלישי) דו"ח שדן בהשפעה של דרישת הרבנות הראשית לייבוא מוצרי חלב בכשרות חלב ישראל על כדאיות הייבוא והתחרות בענף.
ענף החלב נחשב לאחד הגדולים והריכוזיים ביותר במשק הישראלי. בדו"ח נכתב כי לפי בדיקה שנערכה ב-2017 מחירי מוצרי החלב בישראל גבוהים ב-79% מהממוצע במדינות OECD. אף שענף מוצרי החלב הוא אחד מענפי המזון הגדולים בישראל, הייבוא בו מתוך סך התוצרת המשווקת בארץ נמוך, ומסתכם באחוזים בודדים.
יבואן המעוניין לייבא מוצרי מזון לישראל חייב באישור משירות המזון הארצי של משרד הבריאות, המוודא כי המזון המיובא ואחסונו עומדים בדרישות הרגולטוריות. בנוסף, יבואנים המעוניינים לייבא מוצרים כשרים בגלל הביקוש, נדרשים לעבור את אישור הרבנות הראשית לישראל.
לפי חוק איסור הונאה בכשרות, הרבנות הראשית היא הגוף היחיד בישראל המוסמך לתת אישור כשרות למוצרי מזון. כאשר מייבאים מוצר מזון מחו"ל, תעודת הכשרות למוצר ניתנת על ידי גופי כשרות פרטיים שהוסמכו על ידי הרבנות הראשית, ותהליך הפיקוח וההשגחה על המוצרים נעשה בהתאם לסט כללים מוגדר שנקבע על ידי הרבנות. כדי לקבל חותמת כשרות סופית, על המוצר לעבור בדיקה נוספת על ידי הרבנות עם הגעתו לישראל.
בתחילת שנות ה-2000, הרבנות הראשית קבעה נהלים מחמירים בתחום כשרות מוצרי החלב, שלפיהם אין לתת אישור כשרות למוצר חלב המיוצר מחלב נוכרי (חלב שנחלב על ידי אדם שאינו יהודי, כאשר לאורך כל תהליך החליבה לא נמצא יהודי בשטח החליבה, וההיפך מ"חלב יהודי"), גם אם יש לו תעודת כשרות מגוף כשרות שהוסמך על ידי הרבנות הראשית לישראל. בשל האיסור הגורף, היבואנים נאלצים לייבא מוצרים שיוצרו מחלב ישראל בלבד – מה שמביא לעלייה במחירי מוצרי החלב, וכן לצמצום ההיצע שפתוח בפני היבואנים השונים.
עבור יבואן המבקש למכור את מוצרי המזון לקהל לקוחות גדול ככל הניתן, כשרות היא תנאי הכרחי. ללא תעודת כשרות מאת הרבנות הראשית, מוצרי המזון לא יוכלו להימכר ברשתות המזון הכשרות. כפועל יוצא מכך, היבואנים מעדיפים לרכוש שירותי כשרות עבור הרוב המוחלט של מוצרי מזון המיובאים לארץ.
באחרונה פורסם ב-TheMarker מקרה דומה, שבמהלכו הרבנות הראשית החליטה לא לחדש אישור כשרות לקוקה קולה, המיוצרת במזרח אירופה ומיובאת ביבוא מקביל – מה שהוביל לסיכול התחרות על מחיר המוצר.
פרמיה על התאמת פס הייצור
בהתאם לדרישת הרבנות, יבואן המעוניין לייבא מוצרי חלב מחו"ל צריך לשלוח משגיח כשרות שיפקח על ההליך בארץ הייצור – מהלך שלפי דו"ח רשות החדשנות מוביל בין היתר לעליית מחירי מוצרי החלב, שכן עלויות ההשגחה נמצאות במגמת עלייה.
דרישה נוספת של הרבנות שמובילה לעליית מחירים קשורה בהתאמת פס הייצור במפעלים שונים בחו"ל: יצרנים זרים נדרשים לבצע התאמות ושינויים בהליך הייצור כדי להפוך אותו לכשר. חלק מהיצרנים אינם מוכנים לבצע את השינויים בגלל הכמויות הנמוכות שרוכשים היבואנים הישראלים. יש כאלה הדורשים "פרמיה" נוספת עבור ההתאמות. ככל שהפרמיה גבוהה יותר, כך גדל הסיכוי שהייבוא יהפוך ללא כדאי עבור היבואן. הדרישות המדוברות רלוונטיות גם במקום בו אין דרישה לשימוש בחלב ישראל בלבד.
עלות הכשרות: עד 10% מסך עלות המוצר
לפי הדו"ח, שיעור עלות מתן הכשרות למוצרי החלב ביחס לעלות המוצר נעה בין 4.1% ל-5.6%, כתלות בסוג הגבינה ובמאפייני הייצור – חלק לא מבוטל מכלל עלות הייבוא.
*הקטע עובד על ידי צוות הקורס.
מקור: אשכנזי, ב. (2020). רשות התחרות נגד הרבנות: כך דרישות הכשרות מייקרות את מוצרי החלב בישראל. דה מרקר. 14.2.19.
אוחזר בתאריך 26.5.20 מ-
https://www.themarker.com/consumer/1.8874055
שאלה 1
הסבירו את המתואר בכתבה באמצעות שתי תיאוריות של רגולציה. בתשובתכם, הסבירו את התיאוריות, ונמקו כיצד הן מסבירות את הכתבה
שאלה 2
עבור כל אחד מהסעיפים הבאים הסבירו את המושגים והציגו תשובה מנומקת:
א. איזה כשל שוק מתואר בכתבה? הציגו תשובה מנומקת. (5 נק')
ב. ציינו יתרון אחד וחיסרון אחד באסדרת כשל השוק המתואר באמצעות רשות התחרות. (15 נק')
שאלה 3
א. לפי הכתבה, איזה סטנדרט קובעת הרגולציה על הכשרות? נמקו את התשובה. (10 נק')
ב. הציעו שתי תיאוריות למוטיבציה לציות שיכולות להסביר את ציות היבואנים לרגולציה על הכשרות. (10 נק')
שאלה 4
א. הציגו והסבירו שני כלים רגולטורים שונים המוזכרים בקטע. הסבירו את הכלים וציינו יתרון אחד וחיסרון אחד לכל כלי. (10 נק')
ב. ציינו שני תחומי אסדרה המופיעים בכתבה. הסבירו את המושגים ונמקו את התשובה. (10 נק')
חלק ב (30 נקודות)
יש לענות על שתיים מתוך שלוש השאלות 5-7.
(15 נקודות לכל שאלה; 30 נקודות לחלק זה).
ענו על השאלות בצורה ממוקדת. כתבו עד עמוד וחצי לחלק זה.
קראו את הקטע הבא וענו על שתיים מהשאלות המוצגות בהמשך.
ציוני חברות התחבורה הציבורית בעיר שלכם נחשפים
לפי דירוג משרד התחבורה, דן בדרום ודן באר שבע היו חברות התחבורה הציבורית הטובות ביותר במחצית השנייה של 2019, ודן הוותיקה הפועלת במרכז כחברה נפרדת, הייתה האחרונה בדירוג משרד התחבורה.
הדו"ח עוסק בעיקר במחסור בנתיבי תחבורה ציבורית, הבולט בעיקר באזור המרכז, שהשפיע על ציוני החברות הפועלות בו. גם העיכובים בפרסום מכרזי התחבורה הציבורית, שהיו אמורים להוסיף קווים חדשים ותדירות גבוהה יותר לקיימים באשכולות בית שמש, פרוזדור ירושלים, שומרון, רהט, צפון ירושלים עירוני, מרכז ירושלים עירוני וקווי שירות באשכול מטרונית חיפה – השפיעו על איכות השירות. הדו"ח שמפרסמת הרשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה מתבסס על בקרה אלקטרונית וסמויה למספר הנסיעות המבוצעות, לדיוק במסלול ובזמנים, התנהגות הנהג, ניקיון האוטובוסים והתחנות, וסקרי שביעות רצון של הנוסעים.
דירוג החברות: דן באר שבע ודן בדרום, המנוהלות בידי מטה אחד, דורגו כאמור ראשונות, עם ציונים של 90.74 ו-88.09 בהתאמה, שיפור של 12% ושל 4%, ושיפור גדול עוד יותר לעומת הדו"חות שלפני שלוש שנים, שבהן נמצאו שתיהן בתחתית הדירוג.
מקור: עציון, א. (2020). ציוני חברות התחבורה הציבורית בעיר שלכם נחשפים. YNET. 18.5.20. אוחזר בתאריך 31.5.20 מ-
https://www.ynet.co.il/economy/article/HkPbaSlsL
שאלה 5
הסבירו, נמקו והדגימו איזה כלי רגולטורי מתואר בקטע.
שאלה 6
הציעו אסטרטגיית אכיפה מגיבה (משולבת) לשיפור איכות השירות בתחבורה הציבורית.
שאלה 7
הציעו קריטריון להערכת הכלי הרגולטורי המתואר בקטע. הסבירו כיצד נוכל לשקול את השימוש בכלי לאור הקריטריון.
חלק ג – שאלות קצרות (10 נקודות)
יש לקרא את הקטע ולענות על שאלה אחת מתוך שתי השאלות 8-9.
10 נקודות לשאלה.
כתבו עד 10 שורות לשאלה.
לוגו חדש למרוצים בעלי תו תקן של איגוד האתלטיקה
איגוד האתלטיקה בישראל שם לו למטרה בשנים האחרונות להעמיד שירותים מקצועיים למארגני מרוצים, על מנת להביא את המרוצים בישראל לסטנדרטיזציה אחידה שתאפשר למשתתפים לרוץ במרוץ המקצועי ביותר.
איגוד האתלטיקה מעניק תו תקן למרוצים אשר מבקשים בכך.
ארגון המרוצים הבינלאומי (AIMS) מזכה מרוצים שעומדים בקריטריונים שנקבעו על ידו בהכרה בין-לאומית, זאת באמצעות אישור המוענק למרוץ על-ידי ההתאחדות הלאומית.
עמידה בתו תקן הישראלי שנקבע, תאפשר למרוץ הכרה בין-לאומית ותוצאות המשתתפים בו יוכרו ע"י התאחדות האתלטיקה הבין-לאומית (IAAF) כקריטריונים מוכרים להשתתפות במפעלים בין-לאומיים גדולים. במסגרת קבלת תו התקן על ידי איגוד האתלטיקה בישראל, מובטח למארגני המרוץ קבלת סיוע מקצועי והכרה רשמית בתוצאותיו.
מקור: בוקשטיין, א. (2017). לוגו חדש למרוצים בעלי תו תקן של איגוד האתלטיקה. מקור:
https://www.iaa.co.il/html5/arclookup.taf?&_id=30486&did=9489&g=12538&title=%EC%E5%E2%E5%20%E7%E3%F9%20%EC%EE%F8%E5%F6%E9%ED%20%E1%F2%EC%E9%20%FA%E5%20%FA%F7%EF%20%F9%EC%20%E0%E9%E2%E5%E3%20%E4%E0%FA%EC%E8%E9%F7%E4
שאלה 8
ציינו והסבירו אילו שני מודלים של רגולציה מקבלים ביטוי בתו התקן מעלה?
שאלה 9
הציעו דוגמה למטא רגולציה לתו התקן למירוצים. בתשובה, הסבירו מהי מטא רגולציה.
בהצלחה!
